לקראת מושב החורף בכנסת: חקיקה שנויה במחלוקת, חקירות נתניהו וח"כים חדשים
מחר ייפתח מושב החורף, ובו יעלו הצעות חוק שעלולות להעמיד בסימן שאלה את יציבות הקואליציה. מה יעלה בגורל החוק האוסר לחקור ראש ממשלה, מה באשר למיסוי על דירה שלישית, והאם השרים בנט ושקד יפגעו בעצמאות בג"ץ? וגם - שלושה ח"כים חדשים ויו"ר סיעה חדש למחנה הציוני
אחת מהצעות החוק הנפיצות ביותר שיעלו במהלך מושב החורף היא זו של ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שלפיה החל מהקדנציה הבאה לא יהיה ניתן לחקור ראש ממשלה מכהן. הצעת החוק מתבססת על "החוק הצרפתי" והיא תאפשר חקירות ראש ממשלה בעבירות פשיעה חמורות בלבד. ההצעה אינה מתייחסת לראש ממשלה חדש כי אם לקדנציה חדשה, ומשמעותה היא שאם ההצעה תעבור ונתניהו יפזר את הכנסת וייבחר מחדש, לא יהיה ניתן לפתוח נגדו בחקירות חדשות - אולם אלה הקיימות ימשיכו להתנהל.
בקואליציה יש מי שטוענים שמדובר בהצעת חוק שתיפול עוד לפני שתעלה. אחרים סבורים כי עם שינויים והתאמות בהצעה, כמו קציבת כהונת ראש הממשלה לשתי קדנציות, יש לה סיכוי להתקדם כך או אחרת. הצעת חוק נוספת של ח"כ אמסלם נועדה למנוע מהמשטרה להמליץ לפרקליטות - בסיום חקירה - אם להגיש כתב אישום או לא. למרות שבעבר תמך מפכ"ל המשטרה רוני אלשיך ברעיון, כעת - על רקע חקירותיו של ראש הממשלה - ההצעה של ח"כ אמסלם מתפרשת כמתריסה.
חוק נוסף נוגע ליוזמה של שרת המשפטים איילת שקד ושר החינוך נפתלי בנט. השניים הכריזו במהלך הפגרה כי בכוונתם לפעול להשלמת החוקה בישראל, לחוקק תיקון שלא יאפשר לבג"ץ להתערב בחקיקה של הכנסת ולהגביל למעשה את הביקורת השיפוטית. בנט ושקד הבהירו כי מטרתם להשיב את האיזון בין שלוש הרשויות בישראל, ולשם כך גובשה תוכנית לחוקק מחדש את "חוק יסוד: החקיקה", שישלים לטענתם את הפרק המשטרי החסר בחוקה הישראלית ויצטרף לחוקי היסוד: הכנסת, הממשלה והשפיטה.
חוק יסוד: החקיקה החדש יכלול פסקת התגברות, המסדירה מצבים שבהם בית המשפט פסל חוק והכנסת שבה ומחוקקת אותו בתנאים מסוימים. סעיפים נוספים בחוק היסוד יקבעו כיצד יש לחוקק חוקי יסוד ויגדירו כי אלה אינם נתונים לביקורת שיפוטית. מדובר ביוזמה מורכבת שצפויה לעורר מתחים קשים בקואליציה, וזאת בעקבות סירובו העיקש של שר האוצר, משה כחלון, לאשר יוזמות חקיקה נגד בג"ץ.
בנוסף לזה כוללת התוכנית גם את קידום חוק יסוד הלאום, המצוי בשלבי חקיקה ראשונים. בחודש מאי אישרה ועדת השרים לחקיקה נוסח חוק של ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אולם לאחר אישורו הודיעו השרה שקד והשר המקשר בין הכנסת לממשלה, יריב לוין, על הקמת ועדה בראשות ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) שתגיש לכנסת נוסח מוסכם. לפי הנוסח שאושר, מדינת ישראל היא "הבית הלאומי של העם היהודי", "הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי" והשפה הערבית בישראל תהיה "בעלת מעמד מיוחד" - ולא שפה רשמית.
יו"ר הקואליציה דוד ביטן מתכוון להעלות הצעה המבקשת לאסור הקלטת שיחות, גם כאשר המקליט הוא צד בשיחה. הצעת החוק הזו מתפרשת כניסיון של נתניהו, וביטן מטעמו, להצר את צעדיה של התקשורת ולפגוע בעבודתה וביכולתה לפרסם מידע.
עוד בגזרת החוקים שמקדם האגף הלאומי בכנסת: ח"כ שולי מועלם (הבית היהודי) משתפת פעולה עם יו"ר הקואליציה, דוד ביטן (הליכוד), ומקדמת את הצעת החוק לביטול ההתנתקות בצפון השומרון, שאותה יזם ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן. היוזמים מבקשים להתיר כניסת אזרחים ישראלים לשטח המפונה של היישובים גנים, כדים, חומש ושא-נור, שפונו ב-2005, ולאפשר את השבת המתיישבים ההדרגתית לאזור.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרת תוכנית ההתנתקות הייתה להוביל למציאות ביטחונית, מדינית, כלכלית ודמוגרפית טובה יותר. אולם כיום ברור לכל שההתנתקות לא רק נכשלה בהשגת תכלית זו, אלא גרמה לנזקים אדירים למדינת ישאל בדיוק בתחומים אלה. על אף גירוש התושבים מצפון השומרון, לא חל בשטח כל שינוי מבחינת מעמד הקרקע והנוכחות הצבאית בו".
גם ענייניים כלכליים צפויים לעלות על סדר יומה של הכנסת במושב החורף. אחת מיוזמות הדגל של שר האוצר כחלון להורדת מחירי הדיור היא מס על דירה שלישית - חוק שנפסל בבג"ץ בגלל כשלים בהליך החקיקה וצפוי להעסיק רבות את ועדת הכספים של הכנסת. גם חוק זה, שיוצר מתח רב בקואליציה בשל התנגדותם של אנשי הליכוד, צפוי לספק לא מעט כותרות.
נושא נוסף שיעלה לדיון במושב החורף הוא תאגיד השידור הציבורי. שר האוצר כחלון הודיע לאחרונה כי החל בגיבוש תקציב 2019 שבמסגרתו ייתכן ויידרש קיצוץ רוחבי. בנוסף, יש יוזמה שכבר עלתה בישיבת ראשי הקואליציה לסגור את תאגיד השידור הציבורי ובכך לפנות מאות מיליוני שקלים לנושאים אחרים. בכירים בקואליציה אומרים כי ייתכן שהתאגיד לא ייסגר, אולם תקציבו יקוצץ באופן משמעותי.
הפנים החדשות של הכנסת
במהלך הפגרה פרשו מהכנסת שלושה חברי כנסת בולטים, שניים מהמחנה הציוני ואחת ממרצ. ראשון הפורשים
היה ח"כ מנואל טרכטנברג
מהמחנה הציוני, שהודיע כי יחזור לאקדמיה ולא ימשיך לכהן כחבר כנסת. במקומו ייכנס נציג המגזר הדרוזי, סלאח סעד.
שבועיים לאחר פרישתו של טרכטנברג הפתיע בהודעת פרישה דרמטית חבר הכנסת אראל מרגלית, מי שעד לא מזמן ראה את עצמו כמועמד רציני לתפקיד יו"ר מפלגת העבודה ואף התמודד בפריימריז. מרגלית הודיע כי ימשיך את פעילותו החברתית במסגרת מיזמים שהקים. תחליף אותו בכנסת לאה פדידה, סגנית ראש עיריית יקנעם, שהצטרפותה העלתה את מספר הנשים בכנסת לשיא של כל הזמנים - 34 נשים.
זמן קצר אחרי פרישת מרגלית הודיעה במפתיע גם יו"ר מרצ, זהבה גלאון, על פרישה מיידית מהכנסת לטובת המשך קידום היוזמה שעליה היא עמלה - פריירמריז פתוחים למרצ. גלאון הודיעה כי תקדיש כעת את שגרת יומה לקידום הרעיון בקרב חברי המפלגה עד הבחירות הבאות. את מקומה יתפוס מוסי רז, ששימש בעבר ח"כ בכנסת ה-15 ומזכ"ל מרצ.
כדאי לשים לב לאבי גבאי, ראש המחנה הציוני, שנכנס למושב חורף מאתגר מבלי שהוא יכול לשאת נאומים נוקבים מול מליאת הכנסת ולהתעמת עם ראש הממשלה נתניהו בנושאים הכואבים, וזאת משום שאינו ח"כ מכהן. כיום גבאי הוא ראש המפלגה הגדולה באופוזיציה ורואה בעצמו אלטרנטיבה לנתניהו, אולם יכולתו לאתגר אותו מצומצמת ביחס למועמדים אחרים, דוגמת יאיר לפיד. בינתיים תולה גבאי את התקוות בין היתר בח"כ יואל חסון, יו"ר הסיעה, שאמור להציג קו אופוזיציוני קשוח מול יוזמות הקואליציה המאתגרות.
לפנייה לכתב/ת 
