הקרב על החוק: מושב החורף ייפתח סביב מחלוקת כספי קק"ל

ועדת הכספים תפתח מחר (ב') את מושב החורף של הכנסת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת הממשלה לתיקון חוק ההסדרים השוטף בהוספת פרק שמטרתו לחייב את הקק"ל להעביר לקופת המדינה מיליארד שקל מעודפי הקק"ל. זאת לאחר שדירקטוריון הקק"ל דחה לפני יותר מחודש את בקשת מנכ"ל האוצר שי באב"ד, וראש צוות מטה ראש הממשלה יואב הורביץ, להעביר את הסכום למימון צרכים ביטחוניים שוטפים כבר בתקציב 2018. הבקשה מתייחסת לפרק המוצע בחוק שמסדיר את ניצול עודפי הכספים של הקק"ל גם למימון פרויקטים ציבוריים של המדינה - רק בתנאי שהחלטת הדירקטוריון התקבלה בהסכמת ממשלה.  

(צילום: שאול גולן)

חגיגות בזבוזים בקק"ל: ארוחות שחיתות על חשבון כספי תרומות

הטבות למקורבים, ניגודי עניינים, חשש לפלילים: דו"ח המבקר על קק"ל

קק"ל: רשות מקרקעי ישראל חייבת לנו כ-3 מיליארד שקל

סירוב הדירקטוריון מעוגן בטענה שבקופת המדינה הצטברו די עודפים מגביית המסים שבכוחם לממן גם את "הצרכים הביטחוניים". משמעות התיקון שמציעה המדינה בחוק נועדה לאיים על הקק"ל בביטול גורף של הפטור ממס לכספי הקק"ל - אם עודפי הכספים של הקק"ל ינוצלו רק למימון פרויקטים לפי צרכי הדירקטוריון - אך ללא הסכמת הממשלה. המשמעות הרחבה היא בעצם ניסיון להפקיע את ניהול כספי הקרן משליטתו הבלעדית של הדירקטוריון והעברתם לשיקולי האוצר.

מאבק השליטה בכספי הקק"ל היה בלתי נמנע. ככל שתפח הר הכספים של הקרן עד יותר מ-4 מיליארד שקל – כך גבר רצון האוצר להרחיב את שליטת המדינה על אותם עודפים. עד כה הסתדרו העניינים בפשרות מוסכמות שגברו על המשברים השנתיים. המשבר האחרון נפתר זמנית בהסכמה שהקק"ל תעביר למדינה 2.2 מיליארד שקל לתמיכה בתקציבי 2016/17 בתנאי שלא יהיו למדינה דרישות נוספות עד 2021. ההסכמה נועדה להקפיא משברים נוספים אבל הקיפאון הופר בדרישת האוצר למיליארד שקל נוספים הדרושים ל-2018.

בניסיון לאלץ את הקק"ל לקבל את הדרישה, המדינה מחייה מחדש פרק מחוק ההסדרים של תקציב 2016-2015 שאושר בקריאה ראשונה והוקפא מאז. הפרק כולל תנאי המאיים בביטול הפטור ממס לכספי הקק"ל אם היא תממן פרויקטים נוספים על דעת עצמה. איום הפטור הגורף תלוי ועומד לא רק על כל כספי הקק"ל אלא גם של חברת הימנותא, החברה הבת של הקרן המתמקדת בהשקעת כספיה בעסקי נדל"ן. הגשת התיקון לחוק ההסדרים לקראת אישורו הסופי בכנסת בקריאה שנייה ושלישית והשלכותיהם הפיננסיות הם רק עניין של זמן.

האינטרס של קק"ל הוא לשמר את סמכויותיה ההיסטוריות בניהול הכספים וניתובם לפרויקטים המתאימים למטרותיה, אבל באוצר גוברים הלחצים להפוך את הר הכסף למקור תקציבי שימומש בהתאם לסדרי העדיפויות של המדינה. בכל מקרה, סביר שגם הפעם תמצא פשרה בהסכמה וגם היא תקבור במגירה את "שוט" המס.

גפני כבר הודיע שהוא עצמו תומך בהצעת החוק. "בעיני מי שמייצג את העם היהודי הם הכנסת והממשלה אבל אחרי ששמעתי השבוע את שר החקלאות אורי אריאל, שתומך בהשארת השליטה בכספי הקרן בידי בעל הבית הנוכחי, הקק"ל, זו כבר סיבה מספיק טובה בשבילי כדי לתמוך באוצר ובחוק שלו".

אריאל אמר כי לא נראה לו נכון ומוצדק להעביר את ניהול כספי הקרן לידי המדינה שלא מהססת "להכניס את ידה הארוכה לכיס של הקק"ל בלי לשאול אף אחד בשיטה שמה שלא הולך בטוב ילך בכוח. הקק"ל היא חברה לתועלת הציבור, יש הבדל בין ביקורת להלאמה".

סמוטריץ': לא ניתן "להחיות" חוק כה דרקוני

בתוך כך, פנה ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי ליועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון וליועצת המשפטית של ועדת הכספים עו"ד שגית אפק, בבקשה שיאסרו על קיום הדיון הדחוף בוועדת הכספים מחר בחוק הלאמת הכספים מקק"ל. סמוטריץ', החבר בוועדה, טוען שלא ייתכן להחיות סעיף ישן מחוק ההסדרים של 2015 - 2016 ולהמשיך בחקיקתו.

סמוטריץ' כתב לינון ואפק כי "מדובר בהצעת חוק דרמטית שכמעט מלאימה את קק"ל באופן כוחני וחד צדדי. הצעה שנועדה, על פי הבנתי, לאלץ את קק"ל - בניגוד לרצונה ובניגוד להתחייבות קודמת של הממשלה - להעביר סכומי כסף גדולים מקופתה לקופת האוצר".

לטענתו, "לא ניתן 'להחיות' בחלוף זמן כה רב חוק כה דרקוני שהועבר בקריאה ראשונה כחלק מחוק ההסדרים של התקציב הקודם, ולקדמו כעת במנותק מההצדקות שהתקיימו, אולי, בשעתו. נתוני התקציב שהיו רלוונטיים אז, אינם רלוונטיים היום".

עוד הוא טוען ש"קידום הצעת החוק באופן הנוכחי הוא זלזול בכנסת, בהליך החקיקה ובזכותם לקיים דיון ענייני בהצעת החוק בכל שלביה". בנוסף, הוא אומר ש"מדובר בפגם היורד לשורשו של הליך", מונח שבמונחים משפטיים מרמז על האפשרות לעתור לבג"ץ כנגד העברת החוק בהליך פסול.

במכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו וכן לשרת המשפטים איילת שקד ממפלגתו של סמוטריץ', הוא מכריז "לא אתן יד לפגיעה במוסדות הלאומיים. צר לי שגם בקואליציה הלאומית בה אנו חברים יש מי שפועל על מנת לגדוע את הענף עליו מושתתים המוסדות הלאומיים לשם קידום אינטרס כלכלי קצר טווח, תהא חשיבותו אשר תהא".

"מחדל מתמשך"

בתגובה למכתבו של סמוטריץ' אמרו חברי הכנסת רועי פולקמן ורחל עזריה (כולנו), חברי ועדת הכספים: ״יש פה מחדל מתמשך. לקק"ל יש 2.3 מיליון דונמים בתחומי מדינת ישראל, הם מקבלים עליהם מילארדי שקלים מהמדינה בכל שנה בלי פיקוח ובקרה, ופטורים מכל תשלומי המיסים שמחויבת להם כל החברה הישראלית.

"הפעולות אותן בוחרת קק"ל לקדם בכספיה לא תמיד תואמת את סדר העדיפויות הממשלתי, על כן ניסחנו הצעת חוק לפיה אזרחי מדינת ישראל יפסיקו לשלם לקק"ל מבלי לקבל תמורה. לכן, מכתבו ודרישתו של ח״כ סמוטריץ׳ תמוהה בעינינו, שהרי המטרה לבסוף היא שעודפי התקציב של קק״ל יחזרו חזרה לאזרחים".

בהכנת הכתבה השתתף שחר אילן, "כלכליסט"