"לא מאמינה ששברה אותי ילדה בת שלוש"
רוני משל פליישמן, אימא שאוהבת להסתכל על סיטואציות מלחיצות עם הילדים מנקודת מבט הומוריסטית ושפויה, כתבה שיר שכל הורה יוכל להזדהות איתו. "אחרי ההתפרצויות של גיל שנתיים חשבתי שעברנו את החלק הקשה אבל מתברר שגם לגיל שלוש לא חסר"
כמעט כל הורה מכיר את זה - אתם יוצאים עם הילד, הולכים לקניון או קופצים לסופר ואז הילד מבקש שתקנו לו משהו. אתם לא רוצים באותו רגע לקנות שטויות ואז מתחיל משא ומתן שכולל לא מעט פעמים תחנונים, דמעות ולפעמים השתטחות דרמטית ומבטים מסביב.
רוני משל פליישמן, אימא שאוהבת להסתכל על הסיטואציות עם הילדים מנקודת מבט הומוריסטית ושפויה, כתבה על זה שיר שכל הורה יוכל להזדהות איתו. "אחרי ההתפרצויות של גיל שנתיים חשבתי שעברנו את החלק הקשה ועכשיו יהיה רגוע עד גיל ההתבגרות לפחות", היא אומרת. "אבל מתברר שגם לגיל שלוש לא חסר, ומכאן והלאה אני בכוננות ספיגה. במקום לצעוק, זה יצא לי בשיר".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אם אתם תוהים למה הכוונה בכוננות ספיגה, הנה דוגמה קצרה מהשיר: "היי את, אם את חושבת שתבכי ותמשכי לי בחולצה. ניכנס לחנות ואתן לך לבחור כל מה שאת רוצה - את צודקת. כי ניסיתי כבר הכול ואמרתי כל דבר, ספרתי עד שלוש ואיימתי עד מחר, ובכל זאת את יושבת פה, לא מוכנה לצאת ואימא מתמודדת עם עוד מבט שופט. עייפה, מיואשת ותופסת את הראש, לא מאמינה ששברה אותי ילדה בת שלוש".
לפנייה לכתב/ת 
