ריבלין נגד נתניהו: "השליט הוא גם הקורבן"
נשיא המדינה ראובן ריבלין תקף בפתח מושב החורף של הכנסת את ראש הממשלה בנימין נתניהו ואת שרי הממשלה על מה שהגדיר כ"רוחות מהפכה": "אנחנו נראה להם מה זה - זה פס הקול של המהפכה. תמה ממלכתיות מהארץ ואחרינו המבול". עוד אמר כי "המהפכה הזו בזה להדר הבית"רי ולהדר הז'בוטינסקאי"
לדברי ריבלין, "תהום מונחת בין הניסיון האחראי והאמיץ להגדיר לאחר שנים את הפרצה ביחסים שבין הרשות המחוקקת לשופטת, לתחום את הביקורת השיפוטית, לשאול שאלות על מנגנון המינויים ולחתור להרכב שופטים מגוון ומייצג יותר - התהום פעורה בין זה לבין הניסיון להלך אימים על בית המשפט להחליש אותו, ולהזמין בפועל את הציבור לערער על סמכויותיו והכרעותיו. כיצד בית משפט עליון מאוים, קונפורמי וחסר שיניים יכול להיות אינטרס של מדינת ישראל? של הדמוקרטיה הישראלית?".
את תחילת נאומו הקדיש ריבלין לשנת ה-70 לעצמאותה של מדינת ישראל. "בחודשים ובשבועות שחלפו זכיתי לפגוש את העם בישראל ברגעי השמחה ולהיות שם יחד ברגעי העצב והשכול. הייתי במרר ובחורפיש, בחלמיש ובהר אדר, באבו גוש ולאחרונה באלקנה. עברתי בארץ הזאת, שעצבונה וששונה הם שתי וערב בבגד יומה. פגשתי את היצירתיות, את הלהט, את האמונה והחוסן של אזרחי ישראל, אותן מעלות טובות של האומה הזאת, אשר הופכות את מדינת ישראל לפלא שהיא. הכנסת היא נציגתו של הריבון, העם בישראל, כל העם בישראל. בבית הזה אנו זוכרים שאל העם - עולים. העם המופלא הזה שזכינו להיות משרתיו ונציגיו".
הוא המשיך: "לפני כעשור עמדתי לפני אחד מענקי המשפט הישראלי לדורותיהם, אהרון ברק, והתרעתי שההכרזה על המהפכה החוקתית הייתה למעשה הכרזה על הפיכה. אמרתי לו אז, ואני מצטט: 'כל הגדרה שמפרה את האיזון, כל מעשה שמבטא או אפילו רק מסמל, זליגה לתחומה של רשות אחרת, מחוללים מציאות של 'דמוקרטיה כאוטית', של תוהו ובוהו מערכתי ומסוכן. זליגה כזו מתרחשת לעיתים באבחת פסק דין, לעיתים בהינף הצהרה או במוצא שפתיים שאינו שקול. הצד השווה שבכולם, שהם מצטרפים אחד לאחד לתהליך הרסני, שהיה מי שכינה אותו 'מהפכה', אולם אני מוצא בתהליך זה 'הפיכה של ממש', שכן אמרתי אז, כפי שלמדנו כולנו, מהפכה מתרחשת מלמטה, בהתקוממות עממית אשר מטפסת ומשפיעה על הצמרת. ואילו כאן, גמרה אומר הצמרת עצמה, לבלבל את היוצרות בתוכה'. כך אמרתי אז, ועודני מחזיק בעמדה זו לגבי הסכנה בהסגת גבולה של הרשות המחוקקת על ידי הרשות השופטת.
"אנו עדים היום לרוחות של מהפכה או הפיכה"
מכאן עבר ריבלין לביקורת על התנהלות הממשלה הנוכחית: "מכובדיי, נער הייתי וגם זקנתי, והיום, כשלושה עשורים אחרי ההכרזה על ה'הפיכה החוקתית' ההיא, אני מבקש להצביע על מה שנדמה לי כתנועת הנגד של המטוטלת ההיסטורית, על מה שנראה שוב כהחלטה של הצמרת, לבלבל את היוצרות בתוכה. אנו עדים היום לרוחות של מהפכה או הפיכה שניה. הפעם, שלטון הרוב - הוא השליט הבלעדי. במקום 'היקום השפיט', אנו מוצאים את ה'יקום הפוליטי'. ותחת המציאות שבה 'הכל שפיט', צומחת המציאות שבה 'הכל פוליטי'. התקשורת פוליטית, המוסדות הדמוקרטיים - כולם, מהפקידות המקצועית ועד למבקר המדינה, פוליטיים בית המשפט העליון פוליטי, כוחות הביטחון פוליטיים, ואפילו צה"ל, צבא ההגנה לישראל שלנו פוליטי? מלוא כל הארץ ומוסדותיה - פוליטיקה. המהפכה הזאת מבקשת לקרוע סוף סוף, את מסכות הצביעות לכאורה, מעל שומרי הסף כולם. במהפכה הזאת, השליט הוא גם הקורבן. 'אנחנו נראה לכם מה זה', זהו פס הקול של המהפכה, תמה ממלכתיות מן הארץ ואחרינו המבול".
ריבלין המשיך: "אין לי לתאר אלא את אשר רואות עיניי, במה שנראה כניסיון מתמשך להחליש את שומרי הסף של הדמוקרטיה הישראלית. כך, לגבי בית המשפט. תהום מונחת בין הניסיון האחראי והאמיץ להגדיר לאחר שנים את הפריצה ביחסים שבין הרשות המחוקקת לשופטת, לתחום את הביקורת השיפוטית, לשאול שאלות על מנגנון המינויים, לחתור להרכב שופטים מגוון ומייצג יותר, לבין הניסיון להלך אימים על בית המשפט, להחליש אותו כמוסד ולהזמין בפועל את הציבור לערער על סמכותו ועל הכרעותיו. ייתכן מאוד שהגבלת תחולת הביקורת השיפוטית ובוודאי הגדרתה, טובות למדינת ישראל ואולם, כיצד בית משפט עליון מאוים, קונפורמי, חסר שיניים, יכול להיות אינטרס של מדינת ישראל? של הדמוקרטיה הישראלית? האם לא ניתן לנהל פולמוס אפקטיבי ונוקב בין המוסדות הדמוקרטיים, שאיננו הופך ל'משחק סכום אפס' ביניהם?
"קראתי בהתפעלות ובהערכה את דבריה החריפים של שרת המשפטים על חוק הלאום ועל הציונות כשטח המת של המשפט הישראלי. גם אם דבריה עוררו בי אי נחת קשה, לא יכולתי שלא להקשיב למילים בקשב רב ולזהות את האתגר שהיא מציבה בדבריה למשפט הישראלי ועל הדילמה הקיימת במהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ציונית ודמוקרטית.
"כך, גם לגבי התקשורת. התקשורת הישראלית אינה חפה מביקורת. היא חוטאת לעיתים, בהשטחה, בהדרה, בביקורת מנופחת, כן ואף בדיבה. ואולם, זה דבר אחד לעבוד בתיקון התקשורת, ולחייב אותה להיות מגוונת יותר, מקצועית ועניינית יותר - ודבר אחר לבקש לשלוט בה. אמרו לי רבותיי, כיצד תקשורת חלשה, מתחננת על חייה - יכולה להיות אינטרס של מדינת ישראל או של הדמוקרטיה בכלל ושל הישראלית בפרט? השחיקה הזאת לא עוצרת כאן. היא ממשיכה בהתבטאויות קשות כנגד הפקידות המקצועית הבכירה ומבקר המדינה, ומגיעה עד כדי השתלחויות פומביות חוזרות ונשנות בצה"ל ובמפקדיו הבכירים. תופעה, כפי שאמר שר הביטחון אביגדור ליברמן, הפוגעת בביטחון הלאומי של מדינת ישראל. ואני שואל אתכם, רבותיי, עד אנה אנו באים במהפכה או שמא בהפיכה הנוכחית? האם זוהי משילות?".
"הציבור מקבל מסר שאין עוד ממלכתיות, יש רק משילות"
לאחר מכן פנה הנשיא ריבלין אל חברי הכנסת: "מכובדיי. לממשלה, למחוקקים, לכם, עומדות הזכות והחובה לערוך שינויים מערכתיים, לעיתים דרמטיים ומתחייבים. אבל רבותיי, מה בין זה לבין הפגיעה בלגיטימיות של המוסדות עצמם? האם אין לנו עוד צורך בהם? האווירה הזאת, של ה'דה לגיטימציה', אווירת ה'הכל פוליטי', מחלחלות היום אל הציבור, שמקבל את המסר, שאין עוד ממלכתיות, יש רק משילות. ודמוקרטיה, באווירה זאת, דמוקרטיה פירושה שהחזק קובע. דמוקרטיה פירושה שהכוח של הרוב המזדמן הוא שקובע, ורק על פיו יישק דבר. ואני שחייתי בימים של בלי חירות ומק"י, יודע מה המשמעות של הדבר הזה.
"אינני רואה צורך להביא חיזוק לדברי, בדמות ציטוטים של ז'בוטינסקי או בגין, על מהותה של הדמוקרטיה וחשיבות מוסדותיה. זאת, מכיוון שהמהפכה המתרחשת לנגד עינינו, איננה המשך של הרוויזיוניזם, או של הבגניזם. להיפך. המהפכה הפוליטית הזאת בזה להדר הז'בוטינסקאי. היא רואה בבגין אדם שרק ייחל להכרה מהאליטה הישנה, שכל מבוקשו היה 'מאמר מערכת' אוהד בהארץ, ובעיקר - אדם שלא היה אמיץ דיו להשלים את המהפך של 77'. ולכן, למרות כל השנים הללו בשלטון, כך לדידם של אדריכלי המהפכה הפוליטית, המהפך לא הושלם: טרם נכבשו מעוזי הכוח של הדמוקרטיה המוסדית הישראלית: גופי הביטחון, התקשורת, והפקידות המקצועית ובראשה מערכת המשפט".
ריבלין הוסיף: "חבריי, חברי הכנסת. אינני ילד. מובן שפוליטיקה היא אומנות הכוח, אבל מנהיגות, מנהיגות היא אומנות השימוש בכוח להגשמת חזון ודרך. לכן, בפתח המושב הנוכחי, ראוי שנזכור כי משילות פירושה לנווט את הספינה ולא להבטיח שכל מלח על סיפונה הוא בדמותך ובצלמך שלך. מנהיגות במדינה דמוקרטית היא המלאכה של יצירת הסכמות, לא של הכנעות.
"כפי שאמרתי בזמנו לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, חברה דמוקרטית מבוססת על כך שהיא נבנית מתהליכים, לא ממהפכות. משטר דמוקרטי תקין, מוכרח ללטש ולהשחיז את דרכו בסבלנות, בדרך של שקלא וטריא, בדרך של שיתוף פעולה והידברות. בתהליך מתמיד של תיקון מערכות ושל חיזוק האיזונים והבלמים ביניהן.
"בעוד שאנו אולי יודעים מהי דמוקרטיה, סיפורה של המדינה היהודית והדמוקרטית נכתב על ידינו, על ידכם, יום יום. וראשיתה במגילת העצמאות, שעד היום עמדה לנו אל מול העולם כולו. זוהי היצירה היהודית הנועזת ביותר בהיסטוריה של העם המופלא הזה, והמחייבת אותנו במלוא האחריות, התבונה ההיסטורית והרגישות"
את נאומו סיים הנשיא באיחולים: "אני מאחל לכם ולכולנו מושב של הנהגה והישגים, מתוך יצירת הסכמות. מושב שבו לכל קבוצה שמיוצגת כאן, תינתן ההזדמנות להשפיע ולקחת חלק. מושב של ענווה וכבוד למערכות המכוננות שמבלעדיהן ומבלעדי האיזונים הדקים ביניהן, אין. מושב של הבטחת המשילות, לצד שמירה על הממלכתיות. מושב שיאדיר את שמה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, דמוקרטית ויהודית בדיבור אחד. כי קרוב אלינו הדבר מאוד, בפינו ובלבבנו לעשותו".
בקואליציה יבקשו להעביר במושב החורף את חוק הלאום ואת חוק העמותות, ועל פי מה שמתכנן ראש הממשלה גם ניסיון להעביר בקריאה ראשונה את תקציב 2019. באופוזיציה טענו כי הם ינסו לפזר את הכנסת, אולם שר התיירות יריב לוין (הליכוד) דחה זאת על הסף: "הקואליציה יציבה, האופוזיציה פתחה את המליאה ברעש כדי לבלבל".
ראש הממשלה נתניהו שיבח בישיבת סיעת הליכוד את עבודת הממשלה: "יש לנו עבודה גדולה לפנינו. אני אתייחס לחלק ממנה בנאום שלי. אני לא רוצה לקלקל לאף אחד. אני אנצל את ההזדמנות להגיד לכם שאנחנו יוצאים עם כוחות מחודשים לטפס על הר. השרים, ראשי הוועדות, חברי הכנסת, השרות וסגניות השר עושים כאן מלאכה עצומה למען מדינת ישראל".
"מעמדה של הכנסת נשחק עד דק", אמר יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין בנאומו. "הגענו לנקודה שבה אין ברירה, אלא לעצור ולשנות. זו מטרה שאין חשובה ממנה- פיזור הכוח בין שלוש הרשויות והפקדה כי כל אחת מהן תבצע את תפקידה הייחודי. אלו היסודות המכוננים של מבנה השלטון - הם אלה שמבטיחים את חרות אזרחנו ובלעדיהם שגשוגה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית נתון בסכנה".
"אני מבקש מחבריי באופוזיציה - אל תשכחו כי לריצות התכופות שלכם אל בג"ץ יש מחיר דמוקרטי יקר", הוסיף ח"כ אדלשטיין. "תחשבו גם על ההשלכות ארוכות הטווח של הפעולות האוטומטיות האלה. אל תברחו מהתפקיד של פיקוח על עבודת הממשלה - זו אחת מחובותינו העיקריות, ואם נוותר עליה - נמעל בתפקידנו. חברי הכנסת - אם אין אנחנו לנו, מי לנו?".
כחלון: "בדברים שאינם בהסכמים - כל חבר סיעה יקבל חופש הצבעה"
שר האוצר משה כחלון אמר בפתח ישיבת סיעת כולנו כי יעניק לחברי מפלגתו חופש הצבעה על החוק שאוסר חקירות ראש ממשלה מכהן. "מדינת ישראל יקרה לנו כדי שנוכל להפקיר אותה לכל מיני חוקים שעלולים לפגוע במערכות שחשובות לדמוקרטיה - לנו ולדורות הבאים", אמר כחלון והוסיף: "נעמוד בהסכמים הקואליציונים, אך בדברים שאינם בהסכמים כל חבר סיעה יקבל חופש הצבעה ויצביע לפי צו מצפונו".
"נמשיך לשמור על הערכים שלנו. נמשיך לשמור על שלטון החוק, על עליונות המשפט ועל המצע של כולנו כפי שהתחייבנו לבוחרים. נעמד בכל ההסכמים הקואליציוניים, גם אם אינם נעימים, אבל בנושאים הערכיים נעמוד על המשמר כפי שעמדנו עד היום. נעשה מה שטוב לעם ישראל, לראות איך אפשר לסייע לזוגות הצעירים, לקשישים, לנכים. זה מה שעשינו בעבר וזה מה שנעשה גם במושב הקרוב".
יו"ר המחנה הציוני, אבי גבאי, תקף את התנהלות הממשלה: "עוסקים בלהקים ועדות חקירה על עמותות, בלפלג ולהסית אותנו. אנחנו נייצר אלטרנטיבה בשלטון במושב הנוכחי. נתמקד במשותף ובמה שמאחד, בהכנת תוכניות מעשיות ליום שאחרי השלטון הנוכחי. נהיה בכל מקום שבו השלטון הנוכחי לא נמצא - והוא לא נמצא. מדובר בממשלה שהיא על תקן נוכחת-נפקדת בארץ ישראל. לכל החוקים שמוצעים עכשיו אין שום קשר לאזרחים. מטרתם היא רק כדי להיבחר שוב".
גבאי הוסיף: "המתקפה המשולבת על היועמ"ש ובתי המשפט היא לא עניין של משילות, אלא חיבור של אידאולוגיה משיחית שנועד לפגוע במוסדות שעל בסיסם הוקמה מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. תפקידנו במושב הזה הוא להילחם על כל העקרונות האלה".
לפנייה לכתב/ת 
