מאבק בקואליציה: סגירת עסקים מלאה בשבת או פתיחה חלקית
הסיעות החרדיות שואפות לאשר חוק גורף שיאסור כליל תחבורה ציבורית ופתיחת בתי עסק בשבת, אך גורמים בליכוד ובכולנו מקדמים חקיקה שמתירה זאת באופן מבוקר. שתי ההצעות יעלו להצבעה בתחילת השבוע
הקרב על השבת בקואליציה: ועדת שרים לחקיקה תדון ביום א' בשתי הצעות חוק שעתידות לעורר מהומה, כל אחת מוגשת מצד אחר של המתרס.
פתיחת מרכולים ובתי עסק בשבת היא אחד הנושאים המעוררים את המתיחות הגדולה ביותר בקואליציה. שעה שהסיעות החרדיות שואפות לאשר חוק גורף שישמור על קדושת השבת ללא תחבורה ציבורית ומבלי להבחין בין עסקים הפועלים למטרות מסחר, תרבות או מזון, ב"כולנו" ויחד איתם גם גורמים בליכוד וב"יש עתיד" מקדמים חקיקה מאוזנת יותר שמתירה פתיחת עסקים מסוימים באופן מבוקר. שתי ההצעות - סגירה גורפת וסגירה חלקית של עסקים - יעלו להצבעה, וסיעות הקואליציה ייאלצו לפיכך לגבש עמדה.
את הצעת החוק המבחינה בין מסחר רגיל לבין מוסדות תרבות ובתי קפה קידמו ח"כ מיקי זוהר (ליכוד), ח"כ רחל עזריה (כולנו) ואלעזר שטרן (יש עתיד). את ההצעה הנגדית לסגירה גורפת מקדם ח"כ משה גפני (יהדות התורה).
הצעת החוק של עזריה, זוהר ושטרן מתבססת על מתווה גביזון-מדן, שגובש לפני 13 שנה בין הרב יעקב מדן לפרופ' רות גביזון, לחיזוק המכנה המשותף בחברה הישראלית באמצעות כוחה המלכד של השבת.
"הצעת החוק מסדירה את שלל הסוגיות הנוגעות לשבת כיום המנוחה בזיקה לשבוע העבודה הישראלי, ובכלל זה את פתיחתם של מוסדות תרבות, בילוי ופנאי, את התחבורה הציבורית, את המסחר ואת קיצור שבוע העבודה – כמשלים של יום המנוחה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
"הצעת החוק קובעת כללים ומסגרת ומותירה שוליים רחבים להכרעת הרשויות המקומיות בהתאם לצרכים ולהעדפות של תושביהן, ואף בחלוקה לשכונות.
"מרכיבי ההצעה תלויים זה בזה ומשלימים זה את זה. קיצור שבוע העבודה יאפשר למשפחה מן השורה הן לעבוד לפרנסתה והן להקדיש זמן במהלך השבוע לפעילויות נחוצות אחרות כגון סידורים וקניות, כך שאפשר יהיה לצמצם את שעות הפתיחה בשבת של קניונים שמחוץ למרכזי הערים מבלי לפגוע במהלך החיים של משפחות אלו".
צמצום המסחר, הובהר בהצעה, יחזק את השבת כיום של "עונג שבת" המוקדש לפעילויות תרבות פנאי ובילוי בחיק המשפחה והקהילה. מוסדות תרבות, בילוי ופנאי יהיו פתוחים בשבת, והמסחר במרכולים יצומצם תוך שמירה על נגישות התושבים ועל תחרות הוגנת.
בנוסף, תופעל תחבורה ציבורית מצומצמת, בייחוד מהשכונות למוקדי התרבות והבילוי, כדי לתת מענה שוויוני לשליש מאוכלוסיית ישראל שאין בבעלותה רכב פרטי. הרשויות המקומיות יקבעו את ההיקף והמסלולים כך שהדבר לא יפגע בשכונות בעלות אופי דתי, וההסעות ייעשו בכלי רכב קטנים, היברידיים או חשמליים שלא יפרו את מנוחת השבת.
לדברי חברי הכנסת עזריה, זוהר ושטרן, לנוכח המחלוקת הציבורית סביב השבת, שמעצימה את השסעים בחברה הישראלית, רק הצעת החוק המאוזנת שיזמו תוכל לתת פתרון אמיתי לנושא: "לצערנו בשנים האחרונות השבת הפכה מילה נרדפת למלחמות ולמאבקים ולא לשלום ולמנוחה שהיא מייצגת. זו העת לעשות מעשה ולפעול יחדיו למען הפיכת השבת לגורם מאחד ולא מפלג, הנותן מענה מאוזן לשלל המגזרים המרכיבים את החברה בישראל. הניסיונות לעשות מחטפים בעניין השבת לא הצליחו בעבר. רק הסכמה חברתית רחבה תסייע לאחות את השסע סביב סוגיית השבת בישראל".
חברי הכנסת קראו לחברי ועדת השרים לתמוך בחוק והוסיפו: "פתרונות פוליטיים מצריכים פשרות. הצעת החוק השבת מגלמת פשרה שכולם יכולים לחיות עימה, היא תצמצם את חילול השבת במדינה, תאפשר לכל אדם ליהנות מהשבת כדרכו ותשקף את הרב-גוניות של החברה בישראל". בניסוח ההצעה סייעה תנועת "נאמני תורה ועבודה". תני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועה, הסביר: "נושא השבת במרחב הציבורי, כולל צמצום המסחר בשבת, ייפתר אך ורק בדרך של הידברות ולא של כפייה. אנו קוראים לחברי ועדת השרים לחקיקה ולכל מי שהשבת באמת חשובה לו לתמוך בהצעת חוק השבת הרחבה".
שבת בלי תחבורה ציבורית ובלי מרכולים
כאמור, הצעת החוק הנגדית של גפני מציעה מתווה גורף ומבקשת סגירת בתי עסק בשבת והוצאת הסמכות מידי הרשויות המקומיות. ההצעה מבקשת שגם במקרים שבהם רשויות מקומיות כבר הכריעו לגבי פתיחת עסקים בשנים עברו - החלטותיהן יבוטלו.
"במשך אלפי שנים מסרו היהודים את נפשם על שמירת השבת", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק מטעם יהדות התורה. "גם בתקופות קשות בהיסטוריה של העם היהודי, שבהן ניסו גורמים שונים לגזור גזירות ולאסור את שמירת השבת דוגמת זמן שלטונם של היוונים, הרומאים והקומוניסטים, ששמירת השבת הייתה כרוכה בסיכון לגזר דין מוות או בהגליה לסיביר, שמרו היהודים על השבת במסירות נפש".
בהצעת החוק מוזכר פסק הדין של בית המשפט העליון המתיר פתיחת מרכולים בשבת, ונמתחה ביקורת נוקבת על עמדת העליון, שלטענת יוזם ההצעה ניתנה בניגוד להחלטת הרשות המבצעת.
"פעילות מסחרית המתקיימת בשבת פוגעת בבעלי עסקים קטנים שאינם יכולים להתחרות בגופים מסחריים גדולים המקיימים פעילות בשבת", נכתב בדברי ההסבר. "אישור לפתיחת עסקים בשבת מעניק הלכה למעשה היתר לטייקונים תאבי בצע להתעשר ביום המנוחה על חשבונם של עובדיהם הזוטרים, אשר במקום לבלות את יום המנוחה השבועי בשלווה בחברת בני משפחותיהם, נאלצים לוותר עליו ולעבוד ברשתות בעלי הממון.
"לפיכך, מוצע לקבוע כי לא יהיה תוקף לחוק העזר המסדיר פתיחת עסקים וסגירתם ביום המנוחה, אלא אם כן אושר חוק העזר על ידי שר הפנים. כמו כן, לאור הפרת הסטטוס קוו בעקבות החלטת בג"ץ על אישורו של חוק עזר לעיריית תל אביב, מוצע לקבוע כי כל חוק עזר בעניין פתיחת וסגירת חנויות ומסחר שנחקק לאחר 1 בינואר 2014 לא יהיה תקף, אלא אם כן קיבל את אישורו של שר הפנים".
פתיחת המרכולים בשבתות מגיעה מחר גם להכרעה משפטית בעת שנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור תפרוש בבוקר מתפקידה. באופן מסורתי, בטקס הפרישה מתפקידם בוחרים שופטי העליון להקריא פסק דין בעתירה שנחשבת בעיניהם לעקרונית ומשקפת את מורשתם השיפוטית. באופן מפתיע, הנשיאה נאור בחרה להקריא את פסק הדין בעתירה בסוגיית פתיחת מרכולים ומתחמי בילוי בשבת בתל אביב. באפריל 2017 קיבל בג"ץ את חוק העזר העירוני בתל אביב שאיפשר את הפעלת בתי עסק בשבת, לאחר שהממשלה דחתה שוב ושוב את קבלת ההחלטות בנושא. באופן חריג הגיש שר הפנים אריה דרעי בקשה לקיים דיון נוסף בנושא, ומחר תקריא הנשיאה היוצאת נאור את פסק הדין.
לפנייה לכתב/ת 
