מחדל הביטוח הסיעודי: "משלמים פי 5 ומקבלים רבע"
מאחורי הכותרות הזועקות מדו"ח מבקר המדינה על כשל משרד האוצר בנוגע לביטוחים הרפואיים, עומדים ישראלים שעבדו קשה, הפרישו כספים - ונותרו בלי ביטוח. דוד בן ה-71 זועם: "שילמתי עשרות שנים. הכסף אצל מישהו". בנה של אחת הנפגעות: "זה חלמאות ופשע. זה תמיד נופל על האנשים המסכנים"
דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ד') מתאר את הכשל שהוביל לכך שמאות אלפי אזרחים בישראל, ששילמו במשך עשרות שנים ממיטב כספם עבור ביטוח סיעודי קבוצתי, עומדים בפני שוקת שבורה דווקא בתקופה שבה הם זקוקים לו - והכל בשל מחדל מתמשך של משרד האוצר. מאחורי הכותרות הזועקות עומדים ישראלים שעבדו קשה, הפרישו כספים מדי חודש כדי שלא יהיו לנטל על ילדיהם כשגופם יבגוד בהם, והאמינו שהם עושים את הדבר הנכון ומבטחים עצמם לעת צרה. אך הפוליסות ששווקו להם היו פגומות, המדינה העלימה עין, וכספם ירד לטימיון.
אחד מהנפגעים הוא דוד הרטום, בן 71, גמלאי של עיריית אשדוד. לדוד ולאשתו היה ביטוח סיעודי ורפואי קבוצתי ששווק להם דרך העירייה, בעלות של 150 שקלים בחודש, אך בעקבות הנחיית משרד האוצר על ביטול הפוליסות הקבוצתיות הם נפלטו ממנו לפני שנתיים, ונותרו ללא כיסוי. כיום דוד משלם 700 שקלים עבור ביטוח סיעודי פרטי, אין לו ביטוח רפואי, ואשתו אינה מבוטחת כלל.
"היום אני משלם פי חמישה ומקבל רבע", אומר דוד. "אין לנו אפשרות לשלם עבור ביטוח לשנינו, אז אנחנו לוקחים פה סיכון, אבל אי אפשר אף פעם לדעת, יכול להיות שדווקא אשתי היא שתצטרך את הביטוח יותר, ואין לה. עשינו לי ביטוח סיעודי פרטי כמה שיותר מהר, אבל אין לי ביטוח רפואי מלבד קופת חולים. אז עכשיו אני צריך להמתין חצי שנה במקרה הטוב לטיפול בבעיה שאני סובל ממנה באופן די קשה, עד שאקבל תור בבתי החולים הרגילים.
"אני שילמתי ביטוח סיעודי במשך עשרות שנים, והכסף הזה נמצא אצל מישהו", ממשיך דוד. "זה רק הוגן שהם יחזירו את כל הכספים שהם גבו במשך כל השנים. גמלאי ממוצע משתכר בתוספת קצבת הביטוח הלאומי בסביבות 7,500 שקל. להפריש 10% מהסכום לביטוח הסיעודי זה דבר בעייתי ולכן רוב הגמלאים נמצאים מחוץ למעגל של הביטוח הסיעודי. המשמעות היא שכשהיית צעיר ולא היית צריך ביטוח סיעודי ורפואי, שילמת עבור הפוליסה מתוך מחשבה שזו השקעה לטווח ארוך - והיום כשאתה עשוי להזדקק לזה, אין לך כלום. אם הסתבר שהביטוח הסיעודי הקולקטיבי לא כלכלי, יכול להיות שצריך למצוא איזו נוסחה כדי לשפר אותו, אולי להעלות את התשלום, אבל לא לזרוק אנשים".
כדי להבין את שורשי המשבר של הביטוח הסיעודי הקבוצתי, כדאי לחזור 30-20 שנה לאחור. בראשית שנות ה-90 העבירו חברות הביטוח הגדולות במשק הצעות לביטוחים רפואיים למאות אלפי עובדי החברות הגדולות. מה שלא נמסר לרוכשי הביטוחים באמצעות ועדי העובדים הוא שחוזי הביטוח כוללים סעיף קטן וקטלני שמאפשר לחברת הביטוח לבטל כל שלוש שנים את ההסכם באופן חד-צדדי.
בשנת 2011 החליט המפקח על הביטוח במשרד האוצר, עודד שריג, שהפוליסות הללו לא כדאיות כלכלית לחברות, ואסר על שיווקן לציבור. כך למעשה הוא אִפשר לחברות הביטוח להפעיל את סעיף הביטול ולזרוק מאות אלפים מהביטוח. ב-2013 קבע הממונה על הביטוח כי כל הביטוחים הקבוצתיים יתבטלו, ומאז הם מוארכים בכל שנה.
גם המבוטחים שטרם נזרקו מהביטוח הקבוצתי שלהם לא רגועים. הם חוששים מכך שבמוקדם או במאוחר חברת הביטוח תשתמש באפשרות שניתנה לה, והם יישארו ללא כיסוי, מופקרים בשוק הפרטי של הביטוח. יהודה מרקו, בנה של מרים בת ה-85, מספר כי הדבר מדיר שינה מעיניה ומעורר חרדה משפחתית: "ההורים שלי עשו לפני כעשר שנים ביטוח סיעודי קולקטיבי דרך בנק הפועלים, שם אבי עבד. לפני כשנה אבי נפטר, והודיעו לנו שהביטוח הסיעודי של אמא שלי עומד להסתיים בדצמבר 2016, אך השהו את זה. אמא שלי לא יודעת מה יהיה, תיזרק, לא תיזרק, היא כל הזמן חושבת על זה, שנה אחרי שאבא שלי נפטר, זה לא סימפטי. זה פשוט ברדק שלם, חלמאות, פשע. וזה נופל דווקא על האנשים המסכנים, המבוגרים, ניצולי השואה. הדאגה זה מה שהורג אותם".
יהודה מפנה את האצבע המאשימה לכל הגופים האמונים על הנושא במדינה: "אני לא מבין איך הגענו לכזה מצב, איך הממונה על הביטוח לא עשה עם זה דבר, איפה היה מבקר המדינה עד עכשיו, זה הרי סיפור שמתנהל הרבה שנים. איפה הייתה המערכת הציבורית בכל עניין הפיקוח. הם צריכים לתת פתרון. אי אפשר לבוא ולזרוק עלינו הכל ולהגיד תשברו את הראש. לא יכול להיות שזה יעבוד ככה".
טפח ממה שמצפה לאותם קשישים שנזרקו מהביטוחים הקולקטיביים הכושלים חושפת שירה, שאימה בת ה-96 עברה מסלול ייסורים בדרך לקבלת קצבה סיעודית, למרות שאינה מסוגלת לעשות דבר בעצמה: "מאז שאמא שלי הייתה בת 85 ביקשנו קצבה. זה מתחיל מזה שקשה לנהוג וקשה לראות דברים, אבל כשהיא הגיעה לגיל 91, נוצרו בעיות אחרות של ראייה ושמיעה. היא לא יכולה לעשות כלום, הכל בבת אחת קורס. וכתבתי להם שוב ושוב.
"הגיע אלינו רופא ודיברתי איתו מהרגש", מספרת שירה. "הסברתי לו שאמא שלי עשתה כל כך הרבה למען המדינה, הייתה בעמותות ותרמה כל השנים. אבל זה לא עזר, הם המשיכו להערים קשיים. הם רואים שהיא לא מסוגלת אפילו להתלבש או ללכת לשירותים לבד, ושאנחנו משלמים על מטפלת. אז למה הם מתנהגים ככה? זה לא מיליונים, אלו סכומים כל כך קטנים עבורם. אני נלחמתי על ה-2,800 שקלים האלה כל כך הרבה זמן. זה לא הרבה כסף, אבל מאפשר להחזיק עזרה בבית. עדיין צריך להוסיף והכסף של אמא נגמר. הכל נופל על המשפחות. אני לקחתי הלוואות".
יו"ר שדולת הגמלאים וחבר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ איציק שמולי, הפועל רבות בנושא הסיעודי בכנסת, הגיב לדו"ח המבקר, ואמר כי הוא "מאשרר את מה שאנחנו צועקים כבר 3 שנים - פוליסות הסיעוד הקבוצתי הן מגה-הונאה שבוצעה על ידי חברות הביטוח ברישיון של המדינה. הרגולטור כשל באופן חמור בתפקידו בהגנה על הציבור והקריב בצורה מופקרת מבוטחים חלשים לטובת הרווחים של חברות הביטוח. למרבה הצער החלק הרע עוד לפנינו כשבחודש הבא עלולים כ-800 אלף ישראלים נוספים להיזרק בבת אחת מהפוליסות ולהיוותר חשופים. לא נאפשר לזה לקרות".
השר כץ אמר כי "ביטול הביטוח הסיעודי הקבוצתי מבלי לגבש חלופה הוגנת הוא מחדל שערורייתי שמחייב את הממשלה למצוא פתרון חלופי מיידי. לרשות אגף שוק ההון ניתן פסק זמן ארוך כדי לגבש ביטוח סיעודי לאזרחי ישראל, אך הוא לא ניצל אותו וכמיליון אזרחים מוצאים עצמם בפני שוקת שבורה. על חברות הביטוח להחזיר למבוטחים את כל הרווחים שהפיקו מהביטוח הקבוצתי הפיקטיבי הזה, או לחילופין להעביר רווחים אלה לטובת הפתרון החלופי שיגובש בנושא זה. הגיעה העת שניצק תוכן אמיתי לאחת מאבני היסוד של היהדות - אל תשליכני לעת זקנה וככלות כוחי אל תעזבני".
לפנייה לכתב/ת 
