האישה שהופלתה בביה"ח לניאדו ותובעת 60 מיליון ש'

בשבוע שעבר, בפסק דין תקדימי, דחה בית המשפט המחוזי בלוד את טענות בית החולים בנתניה כי מדובר בבית חולים פרטי וכי למטופלת הייתה אפשרות לעבור טיפולי הפריה במקום אחר — ואישר את תביעת הענק.

לפני שלוש שנים הגיעו מיכל ובן זוגה, שניהם תושבי נתניה, לקבל טיפולי פוריות. "אני זוכרת את האירוע הזה לפרטי פרטים. זה היה אחד הרגעים המשפילים בחיי", מספרת מיכל. "הלכתי לפגישה אצל רופאת פריון, והיא אמרה לי שבגלל שאני ובן זוגי לא נשואים לא נוכל לעבור את הטיפולים בבית החולים כי הוא פועל על פי ההלכה. הייתי בשוק מוחלט. לא האמנתי שבמדינת ישראל יסרבו לתת טיפול למישהו שרוצה להרחיב את המעגל המשפחתי שלו בגלל הלכה או פסיקה רבנית".

ביה"ח לניאדו. אפליה של המטופלים(צילום: עידו ארז)

"נלחמת על הזכות לחיות את חיי"

מיכל פנתה למשרד הבריאות והופתעה מהתשובה שקיבלה. "אמרו לי שלניאדו הוא בית חולים פרטי בבעלות חסידות צאנז ולכן מותר להם לא לבצע טיפולי הפריה חוץ־גופית בנשים שאינן נשואות", היא מספרת. "הם הסבירו לי שבבית החולים חוששים שהילד שלי יהיה ממזר. מי אתם בכלל שתעזו לקרוא לילד שלי ממזר?"

מיכל עדיין זועמת. "סבא שלי היה רב, אני מגיעה ממשפחה מסורתית, ואף אחד מעולם לא דחה או שפט אותי ואת בן הזוג שלי על הבחירה שעשינו שלא להינשא. החלטנו שאנחנו לא רוצים את הממסד הרבני בחיים שלנו. למה בית החולים מתערב בעניינים האישיים האלה?"

שלוש שנים עברו מאז החליטה להגיש תביעה. "זה לא היה פשוט", היא מספרת, "ניסו במהלך הדרך לגרום לי לוותר, אבל כל הזמן ידעתי שאני עושה את הדבר הנכון. אני כבר עושה טיפולים במקום אחר ואני לא רוצה לחזור ללניאדו לעולם, אבל יצאתי למלחמה בשביל כל שאר הנשים — הרווקות והגרושות, אלו שהחליטו לחיות את חייהן כפי שהן רוצות. אני אלחם ואנצח עבורן".

עורכי הדין עדי ניב־יגודה וחגי קלעי, שמייצגים את מיכל, אמרו אתמול: "ההחלטה התקדימית בבית המשפט המחוזי מעבירה מסר חד וברור למערכת הבריאות: למוסדות הבריאות אסור להפלות בין מטופלים. הבחנה בין מטופלים על בסיס של תכונות שאינן רלוונטיות היא סיטואציה משפילה ומבזה, סיטואציה אשר פוגעת בזכויותיו הבסיסיות של המטופל. בית חולים הוא גוף ציבורי מובהק גם אם הוא מופעל על ידי עמותה או כל גורם אחר, והוא כפוף לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ולהוראות חוק זכויות החולה".

עורכי הדין הדגישו כי "אסור לשכוח שבית החולים לניאדו, אשר נמצא בבעלות עמותה, זוכה בשנים האחרונות לתמיכות בגובה של עשרות מיליוני שקלים מכספי הציבור. מדיניותו המוצהרת של בית החולים פסולה מבחינה ציבורית, מוסרית וערכית, ואף עומדת בניגוד לחוק במדינת ישראל".

מבית החולים נמסר: "הצוות הרפואי בלניאדו מעניק טיפול ללא הבדל דת, גזע ומין כמתחייב על פי החוק ועל פי ההלכה. אנו לומדים את ההחלטה ונגיב בבית המשפט".

מיכל יכולה לסמן וי על השלב הראשון, אולם המאבק רחוק מסיום. התובעים הצליחו להוכיח כי יש עילת תביעה לגיטימית, אולם עכשיו יגיע התיק לדיון לגופו של עניין, ולא בטוח אם בית המשפט יחליט להעניק פיצויים, כמה ולמי.