טכנוסטלגיה: ארכיון הווקמן שעושה לנו להתגעגע
נגני המוזיקה הפופולריים של שנות ה-80 הפכו אמנם לפריטי אספנות, אבל יש מי שעדיין משתמשים בהם. אחד מהם הוא הוגו רודריגז, מרצה לצילום מברצלונה המחזיק בארכיון מרשים: "הווקמן והמוזיקה שנוגנה בו היו עבורי מערה בטוחה של אושר"
כולם אוהבים נוסטלגיה: התחושה שבאמצעות חפצים, תמונות וריחות אפשר לחזור לכמה רגעים לתקופה יפה יותר (והן תמיד יפות יותר, פשוט מפני שהזכרון שלהן רחוק ומעורפל מספיק) היא הרגשה שאין לה תחליף. לראייה, גלים של נוסטלגיה מעשית בדמות חזרתן של קונסולות משחק עתיקות, מצלמות, תקליטים ולאחרונה גם קלטות - שוצפים את השווקים ותתפלאו, אפילו יש להם קונים. תחת מטריית הווינטג' אפשר להתרפק על היסטוריה - גם טכנולוגית, אבל יש אנשים שבשבילם הסיפור הזה הוא קצת יותר מורכב.
"כשהייתי בן 11 אמא שלי נהרגה בתאונת דרכים", מספר הוגו רודריגז, בעל אתר האינטרנט וערוץ היוטיוב The Walk-man Archive, הסוקר בעיקר נגני מוזיקה ניידים משנות ה-80 של המאה ה-20. "החיים שלי השתנו מאותו רגע. עברנו לעיר אחרת ואיבדתי את כל החברים שהיו לי. עבורי ועבור אחותי זו הייתה תקופה חשוכה מאוד בחיים - וזה רק הלך ונהיה גרוע יותר. לאט לאט, התחלתי יותר ויותר להתעניין בטכנולוגיה ובמוזיקה, ואת יכולה לנחש מה היה המכשיר האהוב עלי. ווקמן. וגם שעונים דיגיטליים. הווקמן שלי והמוזיקה ששמעתי באמצעותו הפכו למעין מערה בטוחה של אושר בשבילי. היה להם תפקיד מאוד חשוב בחיים שלי, ובלעדיהם אני לא ממש יודע אם הייתי יכול להכיל את כל מה שקרה לי באותן שנים".
הסיפור של רודריגז הוא אמנם סיפור עצוב, אבל כזה שאפשר בקלות להזדהות איתו. היום הוא כבר בן 45, משמש כמרצה לצילום ומתגורר בברצלונה, אבל מערכת היחסים הכמעט רומנטית שלו עם גאדג'טים ותיקים הובילה אותו להקים ארכיון מקוון שמתעד, סוקר ומהווה פלטפורמה לקנייה ומכירה של ווקמנים, דיסקמנים ומכשירי הקלטה שאי אפשר למצוא כמעט בשום מקום אחר.
איך נולד הרעיון להקים את הארכיון?
"הארכיון נולד מתוך השראה שקיבלתי מאחד האספנים הכי גדולים שהכרתי - ג'ון אדוארדס מפורום בשם Stereo2go. אני זוכר שבשנת 2012 קראתי את הפוסטים הארוכים שלו, בהם הוא תיאר בפירוט את האוסף שלו וירד לפרטים הכי קטנים, להיסטוריה של כל מכשיר וזה מאוד הרשים אותי. התמונות שלו לעומת זאת, לא היו מיוחדות מספיק, ואני זוכר שרציתי לעשות את אותו הדבר רק עם צילומים טובים. הוא סיפר לי שהוא רוצה לקנות דומיין ולהקים אתר שמוקדש לאוסף שלו, וזה נתן לי השראה אז חיפשתי לי דומיין משלי, ואז חשבתי על הארכיון".
ארכיון הווקמן הוקם לפני חמש שנים, והוא מכיל כאמור ביקורות על מכשירים ניידים, בעיקר ווקמנים אבל לא רק, לצד מאמרים מפורטים על ההבדלים בין סוגים שונים של קלטות, פוסטים ארוכים, איזור לקנייה ומכירה של מכשירים והמון המון תמונות מעוררות נוסטלגיה.
רודריגז מספר שלמעלה מ-60 אחוזים מהמכשירים באוסף שלו פעילים לגמרי, ובשנים הראשונות הוא אכן הקפיד להשתמש בהם. "עכשיו כשאני כבר מבין הרבה יותר בכל מה שקשור לטכנולוגיות אודיו, אני משתדל להשתמש בהם כמה שפחות - בגלל שמדובר במכשור עדין שקשה למצוא לו תחליף היום". רודריגז אוסף גם אביזרים משלימים כמו דגמים עתיקים של אוזניות, מערכות סטריאו ורשמקולים.
כשהוא נשאל לגבי הפריט האהוב עליו באוסף - הוא מתפתל. "יש כל כך הרבה שאני אוהב, בזכות העיצוב שלהם, איכות הקול או הסיפור שמאחוריהם. אם אני מוכרח לבחור, אני מניח שבראש הרשימה יהיו SONY Boodo Khan, Red WM-DD30, WM-D6C, AIWA HS-PX303, וה-PX20 בצבע לבן".
אתה חושב שהווקמנים יעשו קאמבק?
"אני לא חושב שהם יחזרו. היה ניסיון כזה לאחרונה עם מוצר בשם Elbow שאמור לנגן קלטות, אבל זה מוצר שיש איתו כל מיני בעיות ואני בספק אם הוא זה שיחזיר את הווקמן לחיים. אני בכל מקרה מעדיף את המכשירים הישנים יותר, ואנשים כמוני הם עדיין נתח קטן מדי באוכלוסיה בשביל שהווקמנים יחזרו".
לארכיון
לערוץ היוטיוב
