פריצת דרך בטיפול בשיתוק מוחין
מחקר בארה"ב מצא שיפור ניכר בתפקוד המוטורי של ילדים שטופלו בדם טבורי. תקווה גם בישראל: אמה של ילדה שעברה טיפול דומה בשיבא מעידה על "שיפור ביכולת ההבנה שלה"
בשורה לסובלים משיתוק מוחין: במסגרת מחקר פורץ דרך בדקו חוקרים באוניברסיטת דיוק שבארה"ב 63 ילדים בני שנה עד שש שסובלים משיתוק מוחין בדרגות נמוכות ובינוניות. הילדים חולקו באופן אקראי לקבוצת טיפול ולקבוצת ביקורת, מחציתם קיבלו עירוי של דם טבורי עצמי — כלומר דם המופק מחבל הטבור של היילוד והשליה בזמן הלידה ונשמר בבנק דם פרטי — ומחציתם קיבלו עירוי דם דמה (פלסבו). התוצאות לא הותירו מקום לספק: ניכר שיפור משמעותי בתפקוד המוטורי של הילדים שקיבלו דם טבורי.
המחקר החדש שפורסם בימים האחרונים בכתב עת רפואי אמריקאי על ידי פרופ' ג'ואן קורצברג ושותפיה מפיח תקווה בקרב חולים רבים ששיטות טיפול חדשניות באמצעות דם טבורי עשויות לסייע לילדים הסובלים משיתוק מוחין לשפר את היציבות ואת שיווי המשקל. "החוקרים מסיקים שבאותם מינונים גבוהים של תאי דם טבורי ניתן לקבל שיפור בתפקוד החולים", מסביר ד"ר עמר בר יוסף, מומחה בנוירולוגיית ילדים בבית־החולים שיבא. "למרות שמדובר בקבוצה קטנה של נבדקים, התוצאות מובהקות מבחינה סטטיסטית".
קראו גם:
למה חשוב לשמור דם טבורי לאחר כל לידה
דם טבורי הוא מקור לתאי גזע אשר יכולים לשמש לטיפול במגוון מחלות. כיום ניתן להשתמש בתאים אלה לטיפול במחלות המטולוגיות כמו לוקמיה. עלות שימור דם טבורי בארץ היא כ־8,000 שקל, והטיפול אינו נמצא במסגרת סל הבריאות.
"הילה של לפני והילה של אחרי הטיפול"
בישראל יש מי שכבר החלו לעשות שימוש בדם טבורי: הילה (שם בדוי), ילדה בת 3 הסובלת משיתוק מוחין, חוותה שיפור ניכר ביכולותיה המוטוריות לאחר שקיבלה בשנה שעברה מנת דם טבורי. "כאשר הילה נולדה לקחנו לה דם טבורי כמו לשאר הילדים שלי", סיפרה מיכל, אמה. זמן קצר לאחר מכן התברר שהתינוקת עברה שבץ מוחי וסובלת משיתוק מוחין. בגיל שנתיים החליטה מיכל לנסות לטפל בהילה באמצעות הדם הטבורי שאיחסנה — בפעם הראשונה, לדבריה, שטיפול כזה נעשה בישראל.
"הרופאים בשיבא נתנו להילה מנת דם אחת בעירוי, ואחרי שבועיים ראינו שיפור משמעותי ביכולות המוטוריות והקוגניטיביות", אמרה מיכל. "ראינו שיפור ביכולת ההבנה, הקליטה ועיבוד המידע. קלינאית התקשורת אמרה שמדובר בשיפור מדהים כאילו יש את הילה של לפני הטיפול והילה של אחרי הטיפול".
פרופ' קורצברג, שעמדה בראש המחקר, צפויה לבקר בישראל בעוד כחודשיים כאורחת ''טבורית'', בנק הדם הטבורי בתל־השומר.
לפנייה לכתב/ת 
