חצי מהסטודנטים: מאמינים שנוכל לרכוש דירה
סקר בקרב כ-8,000 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה מגלה כי מחציתם מאמינים שיוכלו לרכוש דירה בעתיד, לעומת 21% הסבורים כי לא תהיה להם יכולת כלכלית מתאימה. לדברי מנכ"ל הבית האקדמי, הנתונים מלמדים על הפערים בין סטודנטים ממעמד סוציו אקונומי גבוה לבין אלו ממעמד נמוך יותר
אופטימיות חסרת תקנה? כמחצית מהסטודנטים מאמינים כי בעתיד תהיה להם היכולת לרכוש דירה בישראל, לעומת 21% הסבורים כי לא תהיה להם יכולת כלכלית מתאימה ו-28% שלא השיבו על השאלה. כך עולה מסקר מקיף שערכה התאחדות הסטודנטים הארצית בקרב כ-8,000 סטודנטים.
מדובר בסקר הנערך מדי שנה בקרב הסטודנטים בישראל הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה באמצעות מכון המחקר מאגר המוחות, במטרה לבחון מגוון רחב של היבטים הקשור לתחומי הרווחה ובהם, מגורים, פרנסה, תחבורה, שירותים שונים שמספק מוסד הלימודים, מילואים, הורות ועוד.
בסקר, הסטודנטים התבקשו לדרג את התחומים שהכי חשובים להם בסולם של 1-5. יותר ממחצית מהסטודנטים (כ-55%) דירגו את תחום הדיור כתחום החשוב ביותר עבורם, מה שמיקם אותו בסדר עדיפות שלישי במספר מתוך שבעת הנושאים שנבדקו בסקר, אחרי הסכסוך הישראלי פלסטיני ורווחה.
לשאלה "האם בתקופה כלשהי בחייכם, תרצו שתהיה דירה בבעלותכם?", 93% מהסטודנטים השיבו בחיוב. אסף אנגל, מנכ"ל הבית האקדמי, זרוע הדיור והנדל"ן של ההתאחדות הסטודנטים, מייחס את הממצאים הללו להיעדרן של חלופות בשוק הדיור. "מדינת ישראל לא מציעה לדור העתיד אלטרנטיבה אחרת מלבד רכישת דירה", הוא אומר.
"שוק השכירות לטווח ארוך כמעט ולא קיים בישראל, וחוק שכירות הוגנת עבר ללא רכיב הוודאות המסוימת שהיה אמור לספק בשוק השכירות הפרטי", הוא מוסיף. "מדינת ישראל בראשות משרד האוצר מנהלים מאבק עיקש בעליית מחירי הדיור וביצירת פתרונות לרכישת דירה כגון תכנית 'מחיר למשתכן' אך בשום שלב אינה מציעה אלטרנטיבה לבעלות על דירה".
"שתי מדינות בהיבט הפערים הכלכליים"
אנגל סבור עוד, כי הממצאים לפיהם השיעור הגדול של הסטודנטים המאמינים שתהיה בבעלותם דירה מצביע על הפערים הגדולים בכושר ההשתכרות של אקדמאים לעומת לא אקדמאים. "אחרי עשור כזה של עליות במחירי הנדל"ן, יש עדיין אוכלוסיות שבטוחות שיהיו להם את האמצעים לקנות דירה", הוא מציין.
לדבריו, הנתונים גם מלמדים על הפערים בחברה הישראלית, בין סטודנטים מממשפחות במעמד סוציו אקונומי גבוה יותר לבין כאלו ממעמד נמוך יותר. לעמדתו, זו אחת הסיבות המשמעותיות להמשך עליות מחירי הדיור במשק. "למעשה, קיימות שתי מדינות בהיבט של פערים כלכליים-חברתיים", הוא אומר.
"כשאנחנו שומעים שמדברים על 'בועה' או על 'קצה גבול היכולת הכלכלית' אנחנו לא לוקחים בחשבון שישנם בעלי מקצוע וענפים רבים. שיכולים להרשות לעצמם רכישת דירה. נתון זה, לצד היצע נמוך, שהולך ופוחת בשנים האחרונות, מהווה את אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לאפשרות שמחירי הדיור ימשיכו לעלות ולספק מענה למחצית מהאוכלוסייה".
הסקר בחן גם האם יש קשר בין המקום שבו סטודנטים יבחרו לגור לבין המקום שבו יעבדו בעתיד. הממצאים מלמדים, כי על אף שיותר ויותר מקצועות כבר אינם תלויי מקום, רובם עדיין רואים חשיבות בבחירת מקום המגורים ביחס למקום העבודה, כאשר כ-67% מהסטודנטים השיבו כי יש חשיבות מכרעת לבחירה, 17% לא יודעים להחליט ו16% ציינו כי אין חשיבות.
לפי אנגל, המגמה הזו, מנוגדת לתפיסת המדינה שממשיכה לתכנן עשרות אלפי יחידות דיור בפריפריות מבלי לדאוג במקביל לשוק עבודה מפותח. הדבר עלול להוביל לדבריו, למציאות של עשרות אלפי דירות "נטושות" מצד אחד, בערים כמו חריש, קרית מלאכי או בית שאן ומנגד, להמשך פיגור בהיצע הדירות בערים ובמקומות בהם קיימת סביבת עבודה מפותחת.
הסקר נערך באינטרנט באמצעות שאלון מובנה במהלך יולי-אוגוסט 2017, בקרב מדגם של 8,272 משיבים, הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. הגיל הממוצע של משתתפי הסקר נע בין 22 ל-30. (45% מהמשיבים לומדים באוניברסיטאות, רבע במכללות מתוקצבות, 13% במכללות לא מתוקצבות, 11% במכללות לחינוך, ו-6% לומדים במסלול הנדסאי).
לפי נתוני ההתאחדות, מספר אוכלוסיית הסטודנטים הממוצע באוניברסיטאות נאמד בכ-21 אלף ובמכללות הגדולות בכ-6,500. הגיל הממוצע של הסטודנטים בישראל עומד על 25 בתואר ראשון ועל 31.6 בתואר שני. הבית האקדמי של התאחדות הסטודנטים הוא מועדון דיור המאגד מעל ל-410 אלף סטודנטים, במטרה לאתר עבורם עסקאות בעלות פוטנציאל גבוה והשגת תנאי מימון ומחירים זולים ממחירי השוק.