המתלוננת מאוניברסיטת תל אביב נחשפת: "מפחיד שנותנים לו ללמד"

בר לביא, עוזרת ההוראה שהותקפה מינית(צילום: יובל חן)

לצד כל החשיפות במסגרת הקמפיין "גם אני" שמתפרסמות מדי יום ברחבי הרשת ובתקשורת, בלט אתמול פוסט אמיץ של עוזרת הוראה צעירה באוניברסיטה, בר לביא, שהחליטה להפסיק לפחד ולחשוף את הפגיעה המינית שעברה, לדבריה על ידי דוקטורנט באוניברסיטה. היא פעלה בדיוק כפי שהחברה מצפה ממי שנפגעת - נבדקה בבית החולים, הגישה תלונה לנציבת קבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטה וגם תלונה על אונס במשטרה. "מי שאנס אותי עדיין מסתובב חופשי. חוסר ההתנהלות של אוניברסיטת תל אביב כנגד מי שאנס אותי מובילה לפגיעה חמורה בי", כתבה בפוסט. "בשל המצב הפסדתי את משרת ההוראה. האוניברסיטה יודעת שהוא חשוד באונס ומאפשרת לו להמשיך ללמד סטודנטיות צעירות שלא מודעות למסוכנות שלו".

מאז האונס שעברה לדבריה, בר לביא לא מסוגלת לישון ולתפקד. "האונס אירע בלילה שבין 5 ל-6 באוגוסט השנה. היינו ידידים מאד טובים. הייתה בינינו ידידות אפלטונית, סמכתי עליו, נרדמתי אצלו תוך כדי צפייה בסרט. הוא העיר אותי תוך כדי שהוא אונס אותי", היא מספרת בגרון חנוק מדמעות. "התעוררתי כשאני מרגישה את הגועל נפש הזה. למזלי הצלחתי להגיב. אחרי שאמרתי שלוש פעמים לא הצלחתי להעיף אותו ממני. הרגשתי הלם, גועל, בחילה. רציתי רק שהוא יעוף ממני ורק לעוף משם".

כבר באותו הלילה התקשרה לביא נסערת לקו הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולמספר חברים. לאחד מחבריה כתבה בסביבות שתיים בלילה, "פגעו בי עכשיו ואף אחד לא עונה לי... אם מוצאים אותי מתה בחדר זה כי אנסו אותי הלילה ואני מבקשת שתדאג שהאנס ייכנס על זה לכלא. בשעה שלוש כתבה "שמישהו יעזור לי בבקשה". "כתבתי את ההודעות לחברים דקות אחרי האונס, הייתי במצוקה מאד גדולה", היא אומרת.

בבוקר למחרת הגיעה לבית החולים וולפסון, למרכז האקוטי לנפגעות תקיפה מינית בכדי שיוכלו לאסוף ראיות למה שעברה לדבריה. לאחר יום התלוננה לביא גם בפני נציבת הקבילות לענייני הטרדה מינית באוניברסיטת תל אביב. "באותו השבוע הוציאו נגד החשוד סעד ביניים שלא מאפשר לו להיכנס למעבדה שבה אני לומדת. התלוננתי במשטרה והוצא נגדו צו הרחקה. מאותו רגע שהתלוננתי במשטרה - האוניברסיטה מנפנפת אותי. נאמר לי שהם מנועים להמשיך לקיים הליכים בהוראת היועץ המשפטי לממשלה. הם ממתינים להחלטת הפרקליטות. זה קרה במעונות ולא לקחו על זה אחריות וזה נורא ואיום".

"אני הולכת בפחד". בר לביא (צילום: יובל חן)

מאז, לדבריה, החיים שלה נעצרו והתוקף חזר להסתובב באוניברסיטה באופן חופשי. "אני מפחדת להיתקל בו. אני הולכת בפחד. חברות מלוות אותי מהשער האחורי למעבדה. זה לא צריך להיות ככה לא אני זו שצריכה לפחד להסתובב. אם מישהו צריך להיות כלוא זה הוא ולא אני. מפחיד אותי שנותנים לו את האפשרות ללמד ולתרגל סטודנטיות. אני מרגישה עכשיו שאין לי למי לפנות. אני מול קיר אטום שאין לי כוחות לפרוץ אותו לבד. בהתחלה אמנם פעלו מאד מהר והוציאו נגדו סעד ביניים אבל מרגע התלונה אני לא מקבלת תשובות ולא מבינה למה לא מרחיקים אותו? למה אני הייתי צריכה לאבד את העבודה שלי? הייתי אמורה להיות מרצה בקורס ולהתחיל ללמוד דוקטורט. הכל נדחה. הייתי צריכה לעזוב את הפקולטה. אני לא יכולה להיכנס לספרייה כי הוא יכול להיכנס אליה.

"אני לוקחת מאז אותו לילה כדורים שיעזרו לי לישון ולתפקד. חשוב לי לקרוא לנשים ולגברים שנפגעו - למי שיש לו כוחות להתלונן שיעשה את זה. שהתופעה הזאת תמוגר. חייבים להילחם בתופעה הזאת כי זה לא יכול להימשך ככה. אני מקווה שאף אחת אחרת לא תצטרך לחוות את זה בעצמה".

"מסר חמור לסטודנטיות"

עו"ד רוני אלוני סדובניק, המייצגת את לביא אומרת: "לאחרונה אנו מוצפות בפניות של סטודנטים וסטודנטיות מכל רחבי הארץ, במכללות, בסמינרים למורים ובאוניברסיטאות, בעניין תקיפות מיניות, הטרדות מיניות והתנכלות שגורמת עוול בלתי נתפס למתלוננות ולמתלוננים, המשותף בכל אותם מקרים הוא אוזלת היד של נשיאות המוסד ביכולת לערוך בירור מהיר, יעיל, ולהסיק ממנו תוצאות מידתיות כגון סילוק התוקף, השעייתו וכיוצא בזה, פתרונות שאמורים לאפשר למתלוננות מרחב אקדמי משוחרר מנוכחות מאיימת של החשוד. אלמנט חוזר נוסף הנשזר כחוט השני בכל המקרים הללו, הוא חוסר האונים של הממונות מטעם המוסד בבירור תלונות כאלה, במיוחד כשהתלונה הינה כלפי פרופ' בכיר שלעיתים קרובות הינו בעל השפעה וכוח גם על הממונה עצמה, גם על נשיא המוסד וגם על קהילת התורמים".

אין מנוס, אומרת עו"ד סדובניק, מרפורמה מלאה במרחב האקדמי באמצעות מינוי נציבה חיצונית לבירור תלונות על הטרדה מינית בכל מוסד אקדמי. "בעיה משפטית חמורה במיוחד אני מוצאת בכך שבתי המשפט בישראל אינם מוכנים כלל לברר טענות של סטודנטיות שהוכשלו בקורס אקדמי בידי מרצה שלא קיבל את מבוקשו המיני, מערכת המשפט סבורה כי החופש האקדמי של מרצים לקבוע ציון גובר על זכותה של מתלוננת שהמרצה המטריד לא יתנכל לה באמצעות הכשלה אקדמית. בעקבות המקרה של מרשתי, שוחחתי היום עם מספר יושבי ראש באגודות הסטודנטים במוסדות שונים ובדקתי את האפשרות להשבתת מערכת האקדמיה במחאה ארצית כנגד אוזלת היד של שר החינוך בעניין עבריינות מין במערכת החינוך בכלל ובאקדמיה בפרט".

מיכל גרא מרגליות, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, מצטרפת לטענות. "אוניברסיטת תל־אביב מעבירה מסר חמור לשאר הסטודנטיות והסטודנטים במוסד, וכן לציבור הרחב באוזלת היד מול אותו מתרגל שאנס, לכאורה את שותפתו למעבדה. זהו מסר שאומר כי פגיעה מינית בשטחי הקמפוס אינה פשע חמור דיו כדי להשעות את המתרגל מתפקידו למשך הזמן המקסימלי האפשרי, בעוד שהקריירה של הנפגעת נחרבת".

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "האוניברסיטה נוקטת בשנים האחרונות מדיניות של אפס סובלנות והחמרת ענישה כלפי הטרדות מיניות. באוניברסיטה פועלות שתי נציבות למניעת הטרדה מינית ומתבצעות פעילות הסברה. בשנה האחרונה עדכנה האוניברסיטה את תקנון המשמעת והוחמרו הנהלים למניעת הטרדות מיניות. בקרוב תוכנס למערכת לומדה חדשה ובה הנחיות והוראות למניעת הטרדה מינית.

"ולעניין הספציפי: מיד עם היוודע המקרה, פנתה האוניברסיטה ליועץ המשפטי לממשלה ויידעה אותו על פרטי האירוע, כמתחייב בחוק. בהוראת היועץ המשפטי לממשלה, מנועה האוניברסיטה להמשיך ולקיים הליך בירור משמעתי בעניין זה עד להודעה אחרת. למיטב ידיעתנו, התלונה נחקרה במשטרה והתיק הועבר לפרקליטות מחוז תל אביב להמשך טיפול, וטרם התקבלה החלטה לגביו".

מפרקליטות מחוז תל אביב נמסר: "התיק הגיע אלינו מהמשטרה לפני ימים אחדים ונמצא בבחינה".

עורכת הדין סתוית רייכמן המייצגת את החשוד מסרה בתגובה: "מדובר בתלונת שווא שהיא הסיוט של כל גבר, במקרה הזה הגבר הוא דוקטורנט צעיר שמעולם לא נאלץ להתמודד עם סיטואציות מסוג זה. מדובר בשני סטודנטים שניהלו קשר ידידותי הדדי. המשטרה חקרה ביסודיות ערכה עימות והעבירה את החומר להחלטת הפרקליטות. מרשי לא נעצר בשום שלב וגם לא הוגש נגדו עד כה כתב אישום. במצב דברים זה בו המשטרה שחקרה לא מצאה לנכון להטיל על מרשי הגבלות איך יתכן שתהיה דרישה מהאוניברסיטה להטיל עליו הגבלות? למתלוננת שלדבריה כבר הגישה תלונות דומות בעבר נגד אחרים שנסגרו, מנהלת מסע רדיפה הזוי נגד מרשי בכל אמצעי תקשורת אפשרי ומטרידה אותו. יצוין כי להבנתינו המתלוננת לא ממשיכה באוניברסיטה משיקולים מקצועיים של הממונים עליה וכל נסיון להאשים גם בזה את מרשי מהווה המשך רדיפה".

הכתבה מתפרסמת היום במוסף "24 שעות" של "ידיעות אחרונות"