"מאגר היהודים" שמשמש לסינון עובדים במסעדות
במסגרת דיון שהתקיים בכנסת בנוגע לתלונות של עולים על אפליה בהעסקה לצורך קבלת תעודת כשרות, הסתבר כי ברבנות משתמשים במערכת ממוחשבת שנועדה להקל את הליכי הרישום לנישואים, כדי לבדוק את יהדותם של עובדי המטבח במסעדות
אפליית עובדים על ידי שימוש במאגר "יהודים" ממוחשב או דרך לגיטימית לשמירת הכשרות במסעדות? מדיון שהתקיים בוועדת העלייה והקליטה של הכנסת לפני כשבוע התברר כי לא רק שהרבנות בכרמיאל ובירושלים בודקת את יהדותם של עובדי המטבח כתנאי למתן תעודת כשרות, היא עושה זאת באמצעות מערכת ממוחשבת שנועדה להקל בשירותי הרבנות לאזרח.
תעודת כשרות? שלם יותר כי השותף רוסי
הדיון בוועדה התקיים בעקבות הפרסום ב"ידיעות אחרונות" על צעירה שביקשה לעבוד בסניף "השניצליה" בכרמיאל ולא התקבלה לעבודה מ"חשש שאינה יהודייה".
עו"ד אליעזר רודין מהמועצה הדתית בכרמיאל ציין בדיון כי המשגיחים המועסקים על ידי המועצה הדתית מעבירים את מספרי תעודת הזהות של העובדים לפקיד הממונה על בדיקת יהדותם במערכת הממוחשבת "שירת הים". מערכת זו, שהמשרד לשירותי דת השיק ב-2016, פורסמה כאמצעי שנועד להקל ולייעל את הליכי הרישום לנישואים.
לאחר הדיון פנה יו"ר הוועדה, ח"כ אברהם נגוסה, לרבנות הראשית בירושלים כדי לקבל את התייחסותה לדברים וציין כי הבדיקה מנוגדת לחוק: "חברי הוועדה התרשמו כי שימוש במערכת 'שירת הים' לשם התחקות אחר עובדי בתי אוכל ומבקשי עבודה, לשם בדיקת 'יהדותם', מנוגדת להוראות חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981, ואף מהווה לכאורה שימוש אסור, ללא הרשאה, במאגר מידע הכולל מידע רגיש.
"שימוש זה במערכת 'שירת הים' עלול אף להוות פגיעה בזכויות יסוד לחופש העיסוק, לחופש דת, לכבוד, לפרטיות, לשוויון, וכן עולה לכדי עבירה על הוראות חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988" .
ח"כ יואל רזבוזוב (יש עתיד) אמר בדיון כי "מדובר בביזיון ותופעה פסולה, ונדרוש את פיטוריהם של האחראים". רחל עזריה (כולנו) הוסיפה ש"הוכחת יהדות בעסקי המזון היא דרישה חדשה מאז העלייה מחבר העמים". לפי קסניה סבטלובה (המחנה הציוני), "מדובר בגילויי גזענות ואפליה קשה, ויש למגרה בהקדם".
עמיחי קריגר, ראש ענף ההונאה בכשרות ברבנות הראשית, הגיב לחברי הכנסת ואמר כי "יהדותו של עובד בעסקי מזון משליכה על מידת הפיקוח ומידת הכשרות על בית העסק. ברור שבענף המזון יש עובדים לא-יהודים רבים, ומי שלא עוסק בבישול או הכנת המזון אין צורך שיהיה יהודי. נהלים אלה מעוגנים בתקנות שאישרה הכנסת, במסגרת חוק ההונאה בכשרות בשנת 1988, הרבה לפני העלייה מחבר העמים".
יו"ר המועצה הדתית בירושלים, יהושע ישי, הגיב גם הוא וטען כי הדיון "פופוליסטי" מכיוון שהחלטת ההעסקה היא של המעביד בלבד. "לפי ההלכה המבשל בלבד צריך להיות יהודי, אך לא העובדים האחרים. הכשרות היא זכות - למעוניין בה".
"גורמים בממסד הדתי נוטלים לעצמם סמכויות חקירה בשוק העבודה"
עו"ד אלעד קפלן מעמותת "עיתים", שפועלת להנגשת הממסד הדתי לציבור בישראל, פנה בעקבות הדיון ליועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וביקש את התייחסותו לשימוש הפסול במערכת לצורך זיהוי עובדים יהודים:
"כאשר גורמים בממסד הדתי נוטלים לעצמם סמכויות חקירה בשוק העבודה, תוך איתור והצלבת מידע אישי רגיש באמצעות מאגרי מידע, הרי שיש בכך גם חריגה חמורה מעקרון חוקיות המנהל. פעילות זו הופכת את הרבנות, דה פקטו, למעין 'אח גדול' של מדינת ישראל, הפוגשת את אזרחי ישראל בכל צומת בחייהם וכעת גם בהליכי קבלה לעבודה. במצב עניינים זה נותר רק לתהות: מהו השלב הבא?".
קטיה קופצ'יק, מנהלת תחום דוברי רוסית בתנועת "ישראל חופשית", התייחסה גם היא לתופעה: "בכניעה מבישה לרבנות ולפקידיה, שעורכים לאנשים בדיקות על בסיס מוצא באופן לא חוקי, לפי החשד, ממשיכים לסמן לילדה הזאת מכרמיאל ולדור שלם של דוברי רוסית צעירים את הדרך החוצה. ממשיכים להגיד לנו: אתם לא באמת שייכים, לעולם לא תהיו. מה השלב הבא? ישתמשו במאגרים בשביל לבדוק האם אנו כשרים להיות אחים? רופאים? מדענים?".
לא התקבלה תגובה מהמשרד לשירותי דת ומהרבנות הראשית.
השתתף בהכנת הכתבה: קובי נחשוני
לפנייה לכתב/ת 
