מתגרשים יותר, מתחתנים מאוחר: איפה גרים יוצאי אתיופיה?
144 אלף יוצאי אתיופיה חיים בארץ: מדו"ח הלמ"ס לרגל חג הסיגד עולה כי שיעור הזכאות לבגרות נמוך בהרבה ביחס לכלל החינוך העברי, אך בעשור האחרון יותר לומדים באוניברסיטה. אלו הנתונים במלואם
אחוז המשפחות החד-הוריות בקרב המשפחות האתיופיות גבוה במיוחד, כ-29%, יותר מפי שניים מהנתון הכלל-ארצי - כך עולה מנתונים שפרסמה היום (ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הסיגד, חגה של הקהילה האתיופית.
מהנתונים עולה כי בסוף 2016 מנתה האוכלוסייה ממוצא אתיופי בישראל 144.1 אלף תושבים. כ-85.5 אלף מהם ילידי אתיופיה ו-58.6 אלף ילידי ישראל, שאביהם נולד באתיופיה. ב-2016 הגיעו מאתיופיה לישראל 214 איש, מהם 40 עולים ו-174 דרך איחוד משפחות.
מרבית האוכלוסייה ממוצא אתיופי מתגוררת בשני מחוזות עיקריים - מחוז המרכז, שבו מתגוררים כ-39%, ומחוז הדרום, שבו מתגוררים כרבע מהם. בסוף 2016, העיר שבה מספר התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר הייתה נתניה, עם כ-11.6 אלף איש. ואילו היישוב שבו אחוז התושבים ממוצא אתיופי הגבוה ביותר מכלל אוכלוסיית היישוב היה קריית מלאכי, שם גרים 16.6% מהם.
יוצאי אתיופיה נישאים בגיל מבוגר יותר בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. הגיל החציוני בנישואים ראשונים בקרב גברים עמד ב-2015 על 29.3 שנים, גבוה בשנה וחצי בהשוואה לכלל החתנים היהודים. בקרב נשים עמד הגיל החציוני על 26.6 בנישואים ראשונים, גבוה ב-0.8 שנים בהשוואה לכלות היהודיות.
שיעור הגירושים בקרב יוצאי אתיופיה גבוה בהשוואה לכלל האוכלוסייה היהודית. כ-16 מכל 1,000 נשואים התגרשו ב-2015, לעומת כתשעה מ-1,000 בקרב כלל היהודים.
88% מהנישאים ממוצא אתיופי נישאו לבן או בת זוג מאותו המוצא - 92% מהגברים ו-85% מהנשים. 12% נישאו לבני עדות אחרות. ב-2016 נולדו 3,580 תינוקות ליוצאות אתיופיה. מספר הילדים הממוצע במשפחה: 2.9.
הדור החדש: לומד פחות בממלכתי-דתי, יותר באוניברסיטה
בחינוך היסודי והעל-יסודי למדו בשנת הלימודים תשע"ו (2015/16) 33,184 תלמידים ממוצא אתיופי, שהם 2.6% מכלל התלמידים בחינוך העברי. בשנת הלימודים הזו למדו 46.7% מהתלמידים ממוצא אתיופי בפיקוח הממלכתי-דתי. שיעור זה נמצא במגמת ירידה בעשור האחרון, לעומת 57.3% בשנת הלימודים תשס"ו (2005/2006).
שיעורי הזכאות לתעודת בגרות בקרב יוצאי אתיופיה נמוכים יותר - 55.4% לעומת 76.7% בקרב כלל החינוך העברי. שיעור בעלי תעודת בגרות העומדת בדרישות הסף של האוניברסיטאות עמד על כשליש מבין התלמידים יוצאי אתיופיה לעומת כשני שלישים מבין כלל תלמידי החינוך העברי.
שיעור הזכאים שעמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות בקרב התלמידים ממוצא אתיופי, והם המועמדים הפוטנציאליים להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה, היה גבוה יותר בקרב בני הדור השני והגיע ל-39.2%, בהשוואה ל-27% בקרב אלו אשר נולדו באתיופיה.
מוציאים פחות על בריאות, יותר על דיור ומזון
ההכנסה הכספית נטו למשק בית בקרב יוצאי אתיופיה ב-2016 הסתכמה ב-11,294 שקלים לעומת 15,751 שקלים בכלל משקי הבית באוכלוסייה, ואילו ההוצאה הכספית עמדה על 7,037 שקלים, לעומת 12,792 שקלים בכלל האוכלוסייה.
אחוז ההוצאה של יוצאי אתיופיה על סעיפי דיור ומזון גבוה יותר מכלל האוכלוסייה - 49.4% לעומת 41%. אחוז ההוצאה על סעיף הבריאות אצל יוצאי אתיופיה נמוך מכלל האוכלוסייה - 2.7% לעומת 5.7%, וכן על סעיף תחבורה ותקשורת - 15.3% לעומת 20.3%.
הענף שבו עוסקים רובם הגדול של הספורטאים - כדורגל
בשנת תשע"ו (2015/16) היו 1,649 ספורטאים פעילים ממוצא אתיופי - 157 ספורטאים יותר מהשנה שלפניה. הם מהווים כ-1.6% מכלל הספורטאים הפעילים, שיעור דומה לשנה הקודמת, שבה היוו כ-1.5%.
שיעור הנשים מכלל הספורטאים ממוצא אתיופי הוא 9.4%. זהו שיעור גבוה מהשנה הקודמת שבה היוו הנשים 7.6%, אך עדיין נמוך בהשוואה לשיעור הנשים בכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים העומד על 20.5%.
כ-75% מהספורטאים ממוצא אתיופי עוסקים בכדורגל, לעומת 30.7% ספורטאים העוסקים בכדורגל מכלל אוכלוסיית הספורטאים הפעילים.