השרים ידונו: האם תושווה קצבת הזקנה לשכר המינימום?
הקצבה כיום: 1,531 שקלים לגברים מגיל 70 ולנשים מגיל 65. המטרה: 5,300 שקלים לחודש החל מינואר 2018. "נוצר מצב קשה ביותר, לזכאים לקצבה אין יכולת לרכוש תרופות או לממן טיפולים", נכתב בהסבר להצעת החוק שבה תדון ועדת השרים לחקיקה
ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום (יום א') בהצעת החוק להשוואת קצבאות הזקנה לשכר המינימום - ובכך ייחרץ גורל ההצעה. על ההצעה, שאותה יזמו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני) ומיקי זוהר (הליכוד), שמכהן כמרכז הקואליציה בוועדת הכספים, חתומים 69 חברי כנסת מכל סיעות הבית מלבד הבית היהודי.
החוק קובע כיום כי שיעור קצבת הזקנה המלאה ליחיד יהיה 17.7% מ"הסכום הבסיסי" המשמש לחישוב גמלאות, ועל כן הקצבה עומדת כיום על 1,531 שקלים לגברים מגיל 70 ולנשים מגיל 65. מגיל 80 הקצבה עולה ל-1,617 שקלים. הצעת החוק מבקשת להשוות את קצבת הזקנה לשכר המינימום, שיעמוד על 5,300 שקלים לחודש החל מינואר 2018.
בהצעת החוק נכתב כי סכום הקצבה כיום "נמוך ביותר ואינו מאפשר לאדם אשר הגיע לגיל קצבת הזקנה ולו הוצאות מיוחדות הקשורות למצבו, לכלכל את עצמו. כך נוצר מצב קשה ביותר שבו לזכאים לקצבה אין יכולת לרכוש תרופות או לממן טיפולים רפואיים וסיעודיים הנדרשים להם". עוד נכתב: "כיום כרבע מהקשישים בישראל מצויים מתחת לקו העוני. נתון זה אוצר בתוכו מציאות חיים בלתי אפשרית עבור האוכלוסיה המבוגרת בישראל, שחלק ניכר ממנה נתמך סיוע.
"המציאות באה לידי ביטוי בין היתר בנתונים הבאים שפורסמו בדו"ח העוני של עמותת "לתת" - מחצית מהקשישים הנתמכים אינם אוכלים מספיק ארוחות מאוזנות בשל המצוקה הכלכלית; 41% מהקשישים הנתמכים מצהירים כי קצבת הזקנה אינה מאפשרת להם לחיות בכבוד וכ-58% מהקשישים נתמכי הסיוע אינם יכולים לשמור על מצב בריאותי תקין בעקבות המצוקה הכלכלית".
לסיכום נכתב: "עם מציאות כזו אין להשלים, ולכן יש להעלות באופן ניכר את קצבאות הזקנה בישראל. כך, תישמר לזכאים לקצבת הזקנה בישראל אחת הזכויות הבסיסיות ביותר - להזדקן בכבוד".
יו"ר השדולה למען הגימלאים ויוזם החוק, ח"כ איציק שמולי, אמר ל-ynet: "כמו שנכה לא יכול להתקיים מסכום של 2,000 שקלים ולכן תעלה קצבתו, אותה האמת קיימת גם לגבי קצבאות הזקנה. עם קצבאות כל כך עלובות, אין פלא שישראל היא אלופת העוני במערב והמדיניות שלה מביאה להטבעת עוד ועוד קשישים מתחת לרף החיים בכבוד. דווקא לאור העודפים האדירים בגובה 20 מיליארד שקלים, יש הזדמנות למהלכים נועזים בצד החברתי, ובראשם העלאת הקצבאות בהצעה שלי ושל ח"כ מיקי זוהר בתמיכת כל הכנסת, ובצד זאת גם שינוי מנגנון ההצמדה כפי שהוצע על ידי השר חיים כץ".
"חשוב שנזכור שקצבת הזקנה היא לא ג'סטה שהמדינה עושה לקשישים", אמרה ל-ynet יוזמת ההצעה, ח"כ בירן. "מדובר באנשים שעבדו וחסכו כל החיים, ומה המדינה עושה מצידה? מאפשרת לקצבאות להישחק באופן שמביא קשישים רבים לחרפת רעב. מחר השרים יגידו את דברם - האם המדינה תמשיך להפר את הצד שלה בחוזה, או שתאפשר לאזרחים הוותיקים להתקיים בכבוד".
בעיית המטופלים הסיעודיים מחכה לפתרון
ועדת השרים תדון היום גם בטיפול המדינה בחולים הסיעודיים, במסגרת הצעת חוק של ח"כ מיכל רוזין (מרצ), שמבקשת לקבוע כי משרד הבריאות ישמש כגורם האחראי על מגוון הטיפולים הרפואיים-סיעודיים בקשיש הנזקק לסיעוד, וכי קופות החולים יוגדרו כגורם האחראי על אספקת השירותים וניהולם, במתכונת דומה לזו שבה פועלות הקופות כיום בכל הקשור לשירותי הבריאות שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי.על פי הצעת החוק, האחריות לספק לציבור הקשישים את מכלול שירותי האשפוז והסיעוד הממושך תועבר לקופות החולים. כמו כן תועבר גם האחריות הכוללת למתן טיפול סיעודי לקשישים נזקקי סיעוד בקהילה ובמוסדות, באמצעות העברת האחריות למתן שעות סיעוד בבית (במקום גמלת סיעוד) מהמוסד לביטוח לאומי אל הקופות.
ח"כ מיכל רוזין אמרה כי "הצעת החוק באה בין היתר לתת מענה לפיצול הרב של מבטחים ונותני שירות - המוסד לביטוח לאומי בנוגע לגמלאות סיעוד בקהילה, משרד הפנים בכל הנוגע לעובדים זרים בסיעוד, משרד הרווחה והשירותים החברתיים בנוגע להשמת זקנים תשושים במעונות, משרד הבריאות בנוגע לאשפוז גריאטרי כרוני, וקופות החולים ביחס לסוגי אשפוז וטיפולים רפואיים נוספים. זהו פיצול שתורם לסרבול בטיפול בקשישים, מטיל נטל רב עליהם ועל בני משפחותיהם, וגורם להיעדר תמריצים מספיקים לגורמים המטפלים לפעול לשיקום ושימור מצבם של קשישים, להשארתם בקהילה ולמניעת הידרדרות מצבם הרפואי והתפקודי".
הצעת החוק לכינון ביטוח סיעוד ממלכתי בישראל, שעליה הכריזו ביום ראשון באחדות שורות נדירה חברי כנסת מכל סיעות הבית, תועלה ככל הנראה בשבוע הבא לוועדת השרים. הצעת חוק זו טומנת בחובה את העלאת מס הבריאות ב-0.75%.