מי שולט בקוד הלבוש: המאבק המגדרי במקומות העבודה
מי קובע מהו "לבוש הולם ומכבד"? מדוע צריך להדגיש לנשים לא לחשוף חזה בטן וכתפיים, בעוד שלגברים מסתפקים במשפט לקוני על מכנסיים, חולצה ונעליים סגורות? קוד הלבוש בעבודה משפיע על ההגדרה העצמית שלנו, ומספק במה נוספת למאבק המגדרי המתחולל בחברה. אז איך אתם מתלבשים לעבודה? כתבה ראשונה בסדרה
קוד לבוש בעבודה היה מאז ומתמיד חלק מהתרבות הארגונית ואף נחשב כזכות לגיטימית של המעסיק כלפי העובדים. אך למה ההגדרות שלו שונות כל כך בין גברים לנשים, והאם זה בכלל עומד להשתנות?
קריירה בהטרדה: המעשים שנחשבים כהטרדה מינית בעבודה
שוויון בעבודה: מה אתם יודעים על הזכויות החדשות שלכם?
כך נכתב במסמך קוד לבוש עליו צריכים לחתום עובדים חדשים באחת מחברות הפיננסים הגדולות בישראל: "אנו מחוייבים לנהוג בכבוד אחד כלפי השני, ובכלל זה לשמור על כללי לבוש המכבדים את מקום העבודה ומסייעים ביצירת אווירה מקצועית ונעימה. בנוסף, הופעה מקצועית משקפת את הכבוד שאנו רוחשים ללקוחותינו, ומייצרת לנו תדמית מכובדת".
באותה חברה פירטו גם מה אומרים כללי לבוש מכבדים. לגברים סיפקו התייחסות קורקטית וברורה: "חולצות עם שרוולים קצרים או ארוכים, מכנסיים באורך מלא, ונעליים סגורות ללא כפכפים". ולנשים הוראות ברורות לגבי מה אסור, ובפרטי פרטים: "להקפיד על חלק עליון שאינו חושף חזה, בטן וגב, ללא גופיות ספגטי, להקפיד על מכנסיים בגזרה הולמת וחצאיות או שמלות שאינן חושפניות. כמו כן יש לנעול סנדלים או נעליים סגורות ללא כפכפים".
קוד לבוש שעוסק בצניעות או דווקא בנשיות?
ד"ר אסתי אונגר אבירם, ראש התכנית ללימודי תואר שני בניהול ופיתוח המשאב האנושי במכללה האקדמית ספיר, ניסתה להסביר מהיכן נובעים ההבדלים המקוממים: "ישנם מנהלים שציינו לפני שהם מצאו את עצמם במצב מביך כי החולצה של העובדת הייתה צמודה מידי, הכפתורים היו פתוחים מידי או שהחצאית הייתה קצרה מידי".
"להגיע לעבודה עם חולצת בטן, למשל, זה לא לעניין. אך מצד שני, נשים מסורתיות יכולות להגיע בלבוש 'צנוע מידי' למקום העבודה. בצרפת יצאו בחוק שלנשים אסור ללכת עם חיג'אב. וזה די מדהים כי זו בעצם הקיצוניות השנייה. בעידן של היום אנחנו צריכים לוודא שאכן לא תתקיים אפליה גם בקוד הלבוש בין גברים ונשים, והשאלה העיקרית, בסופו של דבר, היא מהו המסר שהארגון רוצה להעביר לעובדים שלו?"
ד״ר יופי תירוש, ראש בית הספר למשפטים במכללה האקדמית ספיר, ומומחית לזכויות אדם ומגדר, התייחסה גם היא להבדלים בקוד הלבוש ונתנה נקודת מבט נוספת: "רוב קודי הלבוש בעבודה לאו דווקא עוסקים בצניעות, אלא יותר בתקינות מגדרית - שנשים יהיו נשיות וגברים יהיו גבריים".
"לאישה יגידו: 'את חייבת למרוח לק', ולגבר יגידו: 'אסור לך למרוח לק'. או שלנשים יגידו: 'שיער ארוך או אסוף' ולגברים יגידו: 'אסור שיער ארוך'. ההבדלים האלה נועדו לשמור על סדר ויזואלי יציב, שבעזרתו אנחנו יכולים לזהות גם מהגב האם מדובר בגבר או אישה. זה מוכתב מצורך מאוד עמוק של התרבות האנושית לשמר את ההבחנה היציבה בין זכרים לבין נקבות".
"בפמיניזם יגידו שזוהי סוג של הבחנה שמשמרת את הסדר שבו גברים מנהלים את העניינים. דרך נוספת לנתח את השורות הנוספות בקוד הלבוש שמתייחסות רק לנשים, היא העובדה שנשים נמדדות על ידי המראה החיצוני שלהן הרבה יותר מאשר גברים. יש להן יותר איזורים בגוף שהן צריכות לטפח, בגלל זה כל הזמן צוחקים על זה שלוקח לה 'מאה שנים לצאת מהבית'. יש לאישה המון דברים שהיא צריכה לדאוג להם - שגברים לא צריכים. גם אם הם מתלבשים יפה. הם לא עסוקים בללכת יציב על העקבים או לסדר את המייק אפ שנמרח".
"וכשאישה נמדדת בתרבות על ידי כל הדברים האלה ולא רק בעבודה, אז זה טבעי שתרבות שמגדירה נשים דרך כל הקודים האלה גם תיישם את זה בקוד הלבוש, ותיצור סטנדרטים. אבל אז השאלה היא מהם התכנים הלגיטימיים של הקודים האלה. מה יקרה אם יגידו מחר בבוקר שצריך לבוא בלבוש צנוע למקומות עבודה שבהם יש חרדים?".
"מייקאפ הוא חדירה לפרטיות ופגיעה בכבוד האדם"
מעבר לשאלת המסר והתכנים הלגיטימיים, ישנן כמובן גם מגבלות חוקיות על המעסיק בכל הנוגע לקוד הלבוש אותו מותר לו לדרוש מעובדיו. "קוד לבוש, כשלעצמו, הינו לגיטימי במשפט הישראלי, המכיר גם בזכותו של מעסיק לקבוע כללים בדבר הופעה חיצונית הולמת וראויה במקום העבודה, ובכלל זאת, לקבוע קוד לבוש", כך מסבירה עו"ד מרים אתר קליינברגר, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד עוה"ד ארדינסט בן נתן טולידאנו ושות'.
לדבריה "בתי המשפט קבעו כי זכותו של מעסיק להנהגת קוד לבוש נובעת מזכויות המעביד שלו ומזכותו הקניינית לנהל את עסקו באופן הנראה לו. עם זאת מעסיק צריך לנהוג בשקיפות בעניין זה, ולהבהיר לעובדת או לעובד, מבעוד מועד, מהו קוד הלבוש הנוהג במקום העבודה".
"כל מקרה הנוגע לקוד הלבוש נדון לגופו, והמבחן הוא מבחן המידתיות. בתי המשפט ובתי הדין לעבודה מאזנים בין האינטרסים השונים כגון: מהות הפגיעה בעובד, טיבה והיקפה, מידת השרירות שיש בדרישה לקוד לבוש ותום לבו של המעסיק, שאותם יש לאזן אל מול מידת הפגיעה הקניינית והתדמיתית במעסיק, טיב העסק ומהותו (כגון אם מדובר במתן שירות אישי), והשאלה אם האינטרס הנפגע קשור בליבת עסקיו של המעסיק או בשוליה".
ד"ר תירוש הדגימה את מידת ההשפעה שיכולה להיות לקוד הלבוש ודרישות המעביד באמצעות מקרה שאירע בקזינו במדינת נבאדה שבארה"ב: "ההנהלה החדשה החליטה לקחת את כל העובדים ליום 'מייק אובר' שכלל טיפולי פנים ואיפור לנשים, ובסוף היום צילמו כל עובד ונתנו לו את התמונה והכותרת שלה הייתה – 'המראה הטוב ביותר שלי', והעובדים נדרשו לחתום בתחתית התמונה שהם יבוא כל יום לעבודה במראה הטוב ביותר הזה".
"ברמנית מצטיינת שעבדה הרבה שנים בקזינו ולא שמה אף פעם איפור ניסתה אחרי היום הזה למרוח איפור והרגישה לא טוב. היא הפסיקה להתאפר למרות דרישות המעסיק, שלבסוף פיטר אותה. היא תבעה את הקזינו על אפלייה בגין מינה. שני שופטים מתוך שלושה אמרו שיש ממש בדבריה אך היא לא הוכיחה שהנטל על הגברים הוא קטן יותר מזה על הנשים. שופט המיעוט אמר: 'על מה אתם מדברים? תנסו לשים מייקאפ. זו בעצם חדירה לפרטיות ופגיעה בכבוד האדם'".
לטענת ד"ר תירוש, "יש משהו באמירה שלבוש ואיפור הם מאוד אינטימיים ומשפיעים על זהות והתנהגות. אם מעסיק היה מורה לי לנעול עקבים, זה היה משפיע על ההתנהלות שלי ועל הזהות שלי במידה גדולה יותר ממה ששוק העבודה כרגע מוכן להודות".
אם כך, השאלה המגדרית אכן משפיעה רבות על הלבוש שלנו בעבודה, והיא צפויה להמשיך לעשות זאת כל עוד קיימים ההבדלים תרבותיים מובנים בין הציפיות למראה מסויים של גברים ושל נשים. אך בשנים האחרונות נולד אלמנט נוסף בקוד הלבוש, אשר מושפע רבות מתעשיית ההיי טק המשגשגת ,והוא הנוחות בעבודה, לה מצפים עובדי דור ה-Y, ואשר מאלצת מעסיקים לשלב גם אותה בקוד הלבוש. האם הנוחות אשר אמורה לאפשר קוד לבוש גמיש בהרבה, תביא את הסוף למאבק המגדרי? על כך בכתבה השנייה בסדרה בשבוע הבא.
לפנייה לכתב/ת 
