דו"ח המבקר: מאות אלפי השקלים והעמותות הקשורות לח"כ סמוטריץ'

ח"כ סמוטריץ'(צילום: גיל יוחנן)

העמותות הקשורות לח"כ שיוזם להחליש את מבקר המדינה: יומיים לאחר שוועדת השרים לענייני חקיקה דנה ב"חוק המבקר", שהגיש ח"כ בצלאל סמוטריץ' מהבית היהודי, מפרסם אחר הצהריים (יום ג') מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא את הדו"ח השנתי על הרשויות המקומיות. בדו"ח מוזכרות שתי עמותות הקשורות בחבר הכנסת שהגיש את ההצעה. סמוטריץ' אמר בתגובה: "אין לי שום קשר לאמור בדו"ח".

עוד בדו"ח המבקר:

בקיצור: 14 סיפורים מעצבנים מהדו"ח

כך זינק תקציב מרכז המבקרים שהפך למסוכן

שירותים ציבוריים חסרים - דווקא בערי תיירות

מאגרי המידע ברשויות המקומיות לא מוגנים כראוי

הצעת החוק של סמוטריץ', שההצבעה עליה בוועדת השרים נדחתה בחודש, מחלישה מאוד את כוחו של מבקר המדינה וקובעת כי הוא לא יוכל להתערב בתהליכי קבלת ההחלטות של גוף מבוקר "תוך כדי התהוותם" או להעניק הוראות לגוף מבוקר "לעשות או להימנע מלעשות פעולה כלשהי".

בפרק שעוסק בדו"ח המבקר במועצה האזורית מטה בנימין מוזכרים ליקויים בקשר שבין המועצה לשתי עמותות שאליהן קשור חבר הכנסת מהבית היהודי. מדובר בתנועת "רגבים", המכונה בדו"ח עמותה א'. בדף של סמוטריץ' באתר הכנסת נכתב כי הוא נמנה עם מקימי התנועה והיה גם מנהלה. העמותה השנייה, המכונה בדו"ח עמותה ב', היא "אופק להתיישבות". באתר רשם העמותות מצוין כי כתובתה של העמותה היא בביתו של ח"כ סמוטריץ', שרשם אותה אצל רשם העמותות במסגרת היותו עורך דין.

"אופק להתיישבות". סמוטריץ' רשם את העמותה

מאות אלפי שקלים לכל עמותה

בהתאם לנוהל התמיכות, מועצת מטה בנימין שבשומרון תמכה במוסדות ציבור כגון אגודת ספורט, דת, תרבות, אמונות, מוזיקה, מכוני מחקר ועוד. אלא שלרשימה הזאת היא הוסיפה גופים שמטרתם "שמירת קרקעות" ו"גאולת קרקעות", קריטריונים שעליהם כתב המבקר "קשורים לתחומים שספק אם נכללים בסמכויותיה של הרשות".

המבקר מעלה טענות קשות כלפי חלוקת כספי התמיכה מהמועצה האזורית לעמותות, בייחוד משום שנקבעו תנאים שרק שתיהן עומדות בהן. "התנאים שקבעה המועצה, המציבים דרישות ספציפיות ודווקניות מאוד, בשני התבחינים 'גופים הפועלים לשמירה על קרקעות' ו'גופים הפועלים לגאולת קרקעות ביו"ש', מעלים את החשש כי הם 'נתפרו למידותיהן' של 'רגבים' ושל 'אופק להתיישבות'. המבקר הוסיף כי "אין תמה כי רק עמותות אלה ביקשו לקבל תמיכה מכוחם והצליחו לזכות בתמיכה".

בניין המועצה האזורית מטה בנימין(צילום: יעקב)

ראש המועצה אבי רואה. ממקימי העמותה(צילום: דניאל אליאור)

בביקורת נמצא כי בשנים 2016-2012 העניקה המועצה האזורית מטה בנימין לעמותת "רגבים" תמיכה בסך 460 אלף שקלים בממוצע לשנה. התמיכה הוענקה לפי תבחין (קריטריון) "גופים הפועלים לשמירה על קרקעות", שעל פיו המועצה תתמוך בגופים הפועלים לשימור קרקעות ברחבי יהודה ושומרון בכלל ובמטה בנימין בפרט – לפי שבעה תנאים. בשנים אלו, לבד מעמותת "רגבים", לא הגישו גופים נוספים בקשה לתמיכה על פי הקריטריון - והיא זכתה במלוא המימון.

בספטמבר 2014 פרסמה המועצה האזורית קריטריון נוסף בשם "גופים הפועלים לגאולת קרקעות ביו"ש", והמבקר העיר שנוצרו שני קריטריונים הנוגעים לתחום כללי אחד. גם במקרה הזה "אופק להתיישבות" הייתה הגוף היחיד שהגיש בקשה לתמיכה מכוח תבחין זה. נתוניה של העמותה אפשרו לה לעמוד בתנאי הסף, וכך אישרה המועצה את בקשתה לכ-300 אלף שקלים - כמעט 50% מהכנסותיה הצפויות של העמותה לשנת 2016.

עקרונות אינדיבידואליים

מבקר המדינה העיר למועצת מטה בנימין כי מטרת התבחינים היא למנוע מצב שבו התמיכות מחולקות לפי עקרונות אינדיבידואליים ובמקום זאת לקבוע עקרונות נורמטיביים, שיאפשרו שוויון הזדמנויות בקבלת תמיכות מהמועצה. "לא מספיק לכסות את התבחינים האמורים בעטיפה נורמטיבית, עליהם לקדם שוויון אמיתי", כתב המבקר. "ניכר שלא כך נעשה".

בתגובת "רגבים" ממאי נכתב כי המועצה האזורית, שלה האינטרס המובהק ביותר לפעול בתחום השמירה על קרקעות, הפנימה את החשיבות העצומה של הפעילות בתחום במרחב במועצה ובדומה לרשויות אחרות ביקשה לתמוך בתחום חיוני זה.

תקציב לעצמם

וזה לא הכול. בביקורת נמצא עוד כי ראש המועצה אבי רואה ועוזרו של ראש המועצה לשעבר נמנו עם ארבעת מקימי עמותת "אופק להתיישבות" בשנת 2013. במסמכי העמותה נרשמו שמותיהם ללא ציון תפקידם במועצה. ראש המועצה, לפי בדיקת המבקר, אף מונה כיו"ר האסיפה הכללית של "אופק להתיישבות" וכחבר הוועד המנהל שלה, ועוזרו מונה כמזכיר האסיפה הכללית.

היה מנהל "רגבים". מתוך הדף של ח"כ סמוטריץ' באתר הכנסת

עוד נמצא כי עוזר ראש המועצה בשנים 2016-2008, שהיה ממקימי "אופק להתיישבות", שימש במקביל לתפקידו כעוזר גם כמנכ"ל עמותת "רגבים" מאז מינואר 2010. מבקר המדינה מעיר כי מעורבותם של ראש המועצה ושל עוזרו בשתי העמותות עלולה לחזק את החשש כי התבחינים שקבעה המועצה נועדו להבטיח שעמותות אלה הן שיזכו בתמיכה האמורה.

תגובות

ח"כ סמוטריץ' מסר בתגובה: "הניסיון לכרוך בין דו"ח המבקר שהתפרסם היום לבין עמדתי ביחס לתפקידו וסמכויותיו של המבקר ולחוק אותו אני מקדם הוא קונספירציה מופרכת. הוויכוח שלי עם מבקר המדינה לגבי תפקידו וסמכויותיו מתקיים כבר למעלה משנה. הוא החל בוויכוח שהתקיים בוועדה לביקורת המדינה סביב החלת הביקורת על קק"ל כבר בחודש יוני 2016, המשיך בהצלחה שלי למנוע אישור תקנות שהמבקר ביקש לאשר בוועדה לביקורת המדינה בדצמבר 2016 והגיע אל הצעת החוק שהנחתי על שולחן הכנסת עוד ב-8 במאי. קדמה להנחת החוק עבודה של שבועות רבים מול הלשכה המשפטית של הכנסת - כל זאת הרבה לפני שהדו"ח הנוכחי התחיל בכלל להיכתב. יש לי עמדה עניינית ומקצועית באשר לתפקידו וסמכויותיו של מבקר המדינה ובעזרת ה' אמשיך לקדם אותה ככל יכולתי לטובת אזרחי ישראל".

הוא הוסיף: "לגופן של טענות המבקר באשר לתנועת רגבים ולעמותת אופק להתיישבות (שאני כמובן גאה מאוד על חלקי בפעילויותיהן החשובות!): ראשית, שתי העמותות הללו יוצאות בסדר גמור בדו"ח והמבקר לא בא אליהן בטענות. טענות המבקר מופנות לשיטת מבחני התמיכה של מועצה אזורית מטה בנימין. מדובר ב-16 מבחני תמיכה שרק שניים מהם נוגעים לרגבים ואופק. בכל מקרה לא נטען להתנהלות בעייתית של עמותות אלה. גם אם הייתה ביקורת כזו הקשורה לרגבים ולאופק הרי שהיא אינה נוגעת לי כלל ועיקר".

סמוטריץ' רמז בתגובתו לנקמה מצד המבקר: "והערה לסיום לכל חובבי ז'אנר תאוריות הקונספירציה - אם כבר אז אני מציע לכם לבחון את ההקשר, רק בכיוון ההפוך - האם ייתכן שמשרד מבקר המדינה שרבב את שתי העמותות לדו"ח כדי לנקום בי על המהלכים שאני מוביל מולו".

במשרד מבקר המדינה מסרו כי "הביקורת על המועצה האיזורית מטה בנימין התחילה ב-6 באוקטובר 2016. הרבה לפני יוזמות החקיקה של חבר הכנסת בצלאל סמוטריץ'. אכן קונספירציה מופרכת לקשור בין הביקורת לבין יוזמות החקיקה".

מבקר המדינה, השופט בדימוס שפירא(צילום: גיל יוחנן)

מהמועצה האזורית מטה בנימין נמסר: "המועצה פועלת על-פי החוק ובהתאם לתקנות וההנחיות המחייבות את הרשויות המקומיות. מבין אלפי פעולות שהמועצה מבצעת מדי שנה ונבדקו על ידי מבקר המדינה נמצאו פעולות בודדות שלגביהן סבר מבקר המדינה שנעשו בהן טעויות. מדובר בטעויות שרובן טכניות שנעשו בתום לב והמועצה לומדת את הדו"ח והקימה צוות מקצועי לתיקון הליקויים כנדרש בחוק. זאת כחלק מהאני מאמין של המועצה שעליה לפעול ולהתנהל בצורה מקצועית, מתוך יושרה והגינות מקצועית ואישית וכמובן על פי חוק".

מתנועת רגבים נמסר: "תמיכת הרשויות המקומיות בפעילות רגבים נעשתה תוך שמירה קפדנית על כללי המנהל התקין ודרישות החוק. יש רשויות שמבזבזות את כספי הציבור על תמיכה בארגונים קיצוניים אנטי ציוניים, ויש כאלו, כדוגמת הרשויות ביו"ש, שרואות בשמירה על אדמות המדינה כערך ציבורי וציוני, אנו גאים בהן. בג"ץ קבע זה מכבר כי הרשויות המקומיות רשאיות לתמוך בפעילות ציבורית בסוגיות מדיניות ולאומיות, וזאת תוך שמירה על כללי המינהל התקין, ניהול דיון וליווי של הייעוץ המשפטי".

עוד נמסר: "לטענה המשתמעת כי יש קשר בין תמיכת המועצה לבין העובדה שמנכ"ל העמותה שימש בעבר כעוזר ראש המועצה אין שחר, מפני שרשויות מקומיות נוספות תומכות בפעילות רגבים בהיקפים דומים. זאת ועוד, פעילותו של מנכ"ל העמותה נעשתה בהתאם להנחיות ייעוץ משפטי מלווה, תוך הקפדה על ההנחיות למניעת ניגוד עניינים ולזות שפתיים. עמותת רגבים עוסקת רבות בענייני מנהל תקין, ולכן אך טבעי יהיה שתעתור לבית המשפט כנגד רשויות שונות שחל ליקוי ממשי בתפקודן - והראיה לכך שבמקרים רבים בתי המשפט קיבלו את טענות העמותה".

ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) הודיעה כי פנתה ליועץ המשפטי לממשלה וליו"ר ועדת ביקורת המדינה בכנסת בעקבות הדו"ח. ח"כ שפיר אמרה: "עכשיו ברור לכולם למה סמוטריץ' ואנשי הבית היהודי פתחו במלחמת חורמה נגד מבקר המדינה - הדו"ח חושף את מערך הפשיעה המאורגנת של הימין המתנחלי שהם עומדים בראשו. אנחנו עדים לשיטות של עבריינים שמועלים בכספי הציבור ובניגוד לחוק מעבירים מיליוני שקלים מכספי המיסים שלנו לעמותות פוליטיות, תופרים מכרזים למקורבים ומשתמשים בכספי הביטחון לצורכי תעמולה".

בית שמש: עובדים חדשים בתקופת גירעון

פרק אחר בדו"ח נוגע לעיריית בית שמש. אף על פי שהעירייה נמצאת בגירעון תקציבי – היא הגדילה את הוצאותיה על ידי גיוס עובדים נוספים והסכמי שכר חדשים ולא טרחה לקבל אישור של משרדי הפנים והאוצר, כותב המבקר.

בשנים 2015-2013 סבלה העירייה מגירעון שוטף בתקציב הרגיל שלה והוא נע בין 11 ל-20 מיליון שקלים, והגירעון המצבטר עמד על כ-34 מיליון שקלים. בעקבות זאת חתמה העירייה על שתי תוכניות התייעלות. עם זאת, בשנים 2012 ו-2013 חתמה העירייה עם ועד העובדים על שני הסכמים שכוללים הטבות שכר, אך רק אחד מהם הובא לידיעתו של הממונה על השכר במשרד האוצר - ורק שנה וחצי לאחר מכן.

ראש העיר בית שמש אבוטבול(צילום: אלכס קולומויסקי)

דוגמה נוספת לבזבוז בניהול תקציב העירייה היא חריגה בשעות הנוספות של עובדים והגדרת שעות כוננות, שעליהן מקבלים תוספות שכר בלי מיפוי הצרכים של העירייה. כדי לצמצם את הגירעון נטלה העירייה הלוואה בנקאית, אך מבקר המדינה מעיר כי הדבר רק מעמיק את הבור התקציבי.

הדו"ח ערך מעקב אחרי ליקויים שנחשפו בשנת 2011, אך המבקר קבע כי העירייה התעלמה מההמלצות הקודמות. כך, למשל, בדו"ח הקודם המליץ המבקר כי סגן ראש העיר מאיר בלעיש לא יעסוק בתחומים שנוגעים לענייני כוח אדם מאחר שהוא קרוב משפחה של מנהל אגף כוח אדם ומשאבי אנוש בעירייה. למרות זאת, בלעיש היה חבר בוועדת כוח אדם והמשיך להיות מעורב בנושא ולהשתתף בוועדות הבחינה לקבלת עובדים.

בעיה נוספת שמבקר המדינה העיר עליה כבר בדו"ח הקודם, לפני שש שנים, היא העסקת קרובי משפחה בעיריית בית שמש. בספטמבר 2016 הועסקו בעירייה 1,078 עובדים, ומהם 568 שיש ביניהם קרבת משפחה. בתגובת העירייה בדו"ח נטען כי העיר החלה כמעברה קטנה ולכן, מטבע הברים, משפחות התחתנו זו עם זו.

בעלי הבית האמיתיים בצפת

דו"ח המבקר כולל ביקורת על ליקויים בניהול נכסי המקרקעין בצפת. המבקר מצא תופעה נרחבת של פלישת בעלי עסקים לשטחים הציבוריים ברחובות הראשיים של העיר, שהם מוקד המסחר העיקרי. המבקר כתב כי לעירייה ולוועדה המקומית אין מידע מפורט ועדכני על כל הפלישות לשטחים הציבוריים, על היקפן, על מועדן, על שמות הפולשים ועל מהות הפלישות.

איפה המדרכה? בית עסק בצפת

בדו"ח נכתב כי חלק מבעלי העסקים שפלשו למדרכות ציבוריות חסמו את המדרכה למעבר הולכי רגל והדבר מסכן אותם.

הדו"ח כולל סיפור פיקנטי אחד: העירייה היא בעליו של מבנה בעל ערך היסטורי ודתי. שטחו כ-130 מ"ר ויש בו שתי קומות: העליונה משמשת בית כנסת, ואילו הקומה התחתונה, שהיא בעלת הערך ההיסטורי והדתי, מוחזקת כבר 40 שנה בידי פולש. אותו פולש, מתברר, מציג את המבנה לפני מבקרים, גובה דמי כניסה ומשלשל אותם לכיסו.

בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי בשנים 2010, 2013 ו-2017 שלח היועץ המשפטי של העירייה לפולש שלוש התראות לפינוי המבנה, אולם הוא לא הגיב. המבקר מותח ביקורת חריפה מאוד על העירייה. הוא כתב כי "ממצאי הבדיקה מלמדים על תפקוד לקוי ועל מחדלים וכשלים של עיריית צפת בנושאים שנבדקו: מעורבות העירייה בתכנון המתארי של העיר; מניעת פלישת בעלי עסקים לשטחים ציבוריים בתחום שיפוטה של העירייה ובנייה בלתי חוקית בהם; ניהול נכסי המקרקעין שלה".

המבקר הוסיף: "התפקוד הלקוי ואוזלת היד של העירייה, עד כדי העלמת עין מכוונת של פרנסי העיר צפת והאחראים בעירייה מהפרות החוק החמורות, מאפשרים השתלטות על המשאב הציבורי ומביאים לפגיעה ברכוש הציבורי ובאינטרס הציבור. באי-אכיפת החוק יש כדי לגרום לפגיעה חמורה בשלטון החוק ובאמון הציבור. אופן תפקודה האמור של העירייה מעיד על הזנחה וזלזול במשאבים הציבוריים ופוגע באינטרס הציבורי".