מפוטרי נגב קרמיקה חסמו צמתים: "איך נחזיק את המשפחה? מה עם המשכנתה?"
יממה לאחר שבית הדין לעבודה הורה על סגירת נגב קרמיקה חסמו עובדי המפעל צמתים בדרום. משה סולומון (56): "מי יסתכל עליי בגילי, איפה יקבלו אותי? לא ייתכן שכולם יושבים באדישות ואנחנו נלחמים על הקיום שלנו"
עובדי נגב קרמיקה חסמו הבוקר (יום ד') את צומת להבים, צומת שוקת ולפני כן חסמו את צומת הנגב. הם חידשו את המחאה בעקבות החלטת בית הדין לעבודה שאישר את סגירת המפעל ופיטורי 140 עובדים. העובדים הבעירו צמיגים וקראו קריאות מחאה. במהלך היום צפויים להגיע לסניף הקבוצה בראשון לציון כדי להפגין במקום. למרות השמועות על רוכש פוטנציאלי, העובדים יודעים שמדובר בסיכוי קלוש, שכן בשבועות האחרונים היו פרסומים רבים על פתרונות מסתמנים אבל אף אחד מהם לא הבשיל.
"התחושות נוראיות, לא ישנים טוב", אמר היום משה סולומון (56). "אנחנו לא יודעים מה קורה. אתמול קיבלנו את בשורת איוב, וזו סטירת לחי מצלצלת בפנים. מי יסתכל עליי בגילי, איפה יקבלו אותי? מי יסתכל עלינו פה? מה עם המשכנתה? חובות? להחזיק את המשפחה? יש חצי אחוז קטן שאולי יבוא רוכש חדש. זה נראה כמו סיכוי קלוש, אבל אנחנו אופטימיים, אולי יפתחו את המפעל מחדש, זו התקווה שלנו. בתחילת הדרך היו נציגי ממשלה. למה הם לא פה עכשיו? צריך לסגור את צומת הנגב, להוכיח לכולם שאנחנו קיימים פה. לא ייתכן שכולם יושבים באדישות ואנחנו נלחמים על הקיום שלנו".
בר יוחאי אומרדקר (50), אב לארבעה ילדים, אמר: "אנחנו מקווים שיגיע רוכש וייקח את המפעל. זו האפשרות היחידה שנשארה לנו. בית המשפט החליט שלא יוכלו לפתוח, וכששמעתי את ההחלטה חשבתי על המשכנתה, החובות והילדים. הבנקים לא באים לקראתנו אלא לקראת הבעלים. אנחנו בברוך. מי ייקח אותי לעבודה בשכר שקיבלתי? שכר מינימום זה לא שכר. אפילו ללחם ולחלב זה לא יספיק לי. ירוחם ודימונה זה משפחה. עובדים ביחד, חיים ביחד וקיבלנו את המכה ביחד. כולם קיבלו את המכה".
שמעון ללוש (66) עובד במפעל 46 שנה. "עוד חצי שנה אני יוצא לפנסיה, אני מהעובדים שהקימו את המפעל. יש עובדים שלא יודעים לאן ילכו. אשתי גם עבדה פה לפני 20 שנה, כל בוקר היא בוכה על המפעל. פה הכרנו, פה התחתנו. כואב שסוגרים את המפעל בלי התחשבות. צריך היה לסגור את היישוב. לצעוק, לקחת את הילדים והמשפחה ולעשות רעש. שכל המדינה תהיה על הרגליים. אני רואה שלממשלה לא אכפת, חברי כנסת באים לחמש דקות והולכים, שרים לא מגיעים ואין התקדמות. כואב הלב, זה הבית של אנשים. כששמענו על החלטת בית הדין כולם בכו, גם אני. אנחנו נלחמים על פת הלחם שלנו". עובדי נגב קרמיקה צפויים להחריף את המאבק.
"אנו ערים לתוצאות החמורות"
בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה אתמול את בקשת ההסתדרות למנוע את סגירת המפעל ואת פיטורי העובדים, כ-140 במספר. בנוסף קבע בית הדין שהנהלת החברה רשאית לשלוח לעובדי המפעל מכתבי שימוע לקראת פיטורים, וכי העובדים יהיו זכאים למלוא שכרם עד למועד הפיטורים.
"אנו ערים לתוצאות החמורות שייגרמו בגין סגירת המפעל, ככל שאכן ייסגר", אמר נשיא בית הדין, שמואל טננבוים, והוסיף: "מדובר בפיטורים של כ-140 עובדים על כל המשתמע מכך להם ולמשפחות. אין ספק כי הדבר יביא לפגיעה קשה ביישוב קטן כמו ירוחם, שממילא מתמודד עם אחוזי אבטלה גבוהים".
נשיא בית הדין ציין בדיון כי נעשו ניסיונות להביא להסדר מוקדם שימנע את התוצאות הקשות, אולם אלו לא צלחו ועל כן אין מנוס מסגירת המפעל ומפיטורי העובדים. בית הדין הוסיף וקרא לצדדים ולגורמים הרלוונטיים שהיו שותפים למשא ומתן להמשיך ולנסות להגיע להסדר שימנע את פיטורי כל העובדים, ולהתחשב גם במיקומו של המפעל ובהשפעה הקשה שתגרום סגירתו על האזור.
יו"ר ועד העובדים במפעל נגב קרמיקה, יעקב צרפתי, אמר בעקבות ההחלטה כי בכוונתו להגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה: "אנחנו מקווים שהשופטים יהפכו את ההחלטה הזו. כדי לתת לנו עוד צ'אנס להציל את המפעל. אי אפשר שבירוחם ייסגר עוד מפעל - זה לסגור את היישוב. להוסיף עוד 4% אבטלה למקום עם 10%? אני לא יודע מה יהיה כבר לחפש פה".
לפנייה לכתב/ת 
