המסע בעקבות העוגות של צ'יז קייק פקטורי
לרגל פתיחת החנות של מותג העוגות האמריקני בארץ חצינו אוקיינוס וביקרנו בסניף הניו-יורקי של הרשת. אז כמה זה יעלה לנו, ולמה הבעלים הישראלי לא ממש מודאג מההיסטוריה העגומה של מותגי אוכל אמריקניים בישראל?
עוגות גבינה היו החולשה שלי מאז ומעולם. החברים ספרו את הימים עד שחנוכה יגיע, ואיתו הסופגניות, ואני הייתי הצדיק בסדום שסימן ביומן את חג השבועות, שנתן את יריית הפתיחה לפסטיבל של עוגות הגבינה.
מאז גדלתי, ואיתי גדלה גם המודעות לקלוריות. היא כללה אין-ספור מאמני כושר, שדקלמו לי, בדיוק כמו בשיר "לוליטה", "אל תאכל עוגות גבינה, זה לא טוב למשקל" וניסו ללא הצלחה יתרה לגרום לי לוותר על הגילטי פלז'ר שלי.
אבל דבר אחד באמת לא סיפרתי עד היום, או יותר נכון שיקרתי לגביו, בעיקר כי רציתי להרגיש אחד מהחבר'ה - מעולם לא ביקרתי בסניף של "צ'יז קייק פקטורי". בשעות האחרונות לצום יום כיפור, כשהרעב כבר עולה על כל דמיון, תמיד אפשר לסמוך שיהיה מי שידבר על הפעם ההיא שהוא אכל ב"ציז קייק פקטורי", שהיא נקודת ציון עבור לא מעט ישראלים שעלו לרגל ל"מכה" של עוגות הגבינה בביקור שלהם בארצות הברית.
אני תמיד הייתי זה שמהנהן בחיוב ומשתף פעולה עם הסיפורים, אבל האמת היא שמעולם לא טעמתי אף אחת מהעוגות של המותג האמריקני. הנה, יצאתי מהארון הקולינרי וסיפרתי את מה שישב לי על הלב כמה שנים טובות.
אבל כל זה השתנה, לשמחתי, בסוף השבוע האחרון, כשזכיתי לעלות על מטוס, לחצות אוקיינוס ולנחות בסניף של הרשת בניו ג'רזי. מטרת "המשימה העיתונאית" הקשה הייתה לטעום את עוגות הגבינה המפורסמות בעולם, שינחתו בארץ ביום שלישי הקרוב, עם פתיחתו של הסניף הישראלי הראשון במתחם "שרונים" בהוד השרון.
את פניי קיבל בחיוך גדול - כזה שרק האמריקנים יודעים לעשות - זאק כהן, יהודי כשר, שמנהל כבר למעלה מעשור את הרשת. ותאמינו או לא - עוגות גבינה הן לא כוס התה שלו.
כהן לא חושב פעמיים ופותח שולחן ובו עוגות מכל טוב. זו אחר זו נוחתות על השולחן עוגות גבינה בשלל צבעים, גוונים ומרקמים. בין ביס לביס אני מזכיר לעצמי שאני חייב לטעום את הכול, כי עבודה זו עבודה. הקלוריות והטעם האמריקני העשיר בהחלט מורגשים - מעוגת הרד ולווט המושחתת, דרך עוגת השוקולד פאדג' ועד עוגת הגבינה הקלאסית, שהייתה בעיניי גם המוצלחת ביותר מכל אלו שהיו על השולחן. זו אומנם הצטלמה הכי פחות טוב לאינסטגרם, אבל היא בהחלט עושה כבוד למותג.
ואיך הכול התחיל? כמו בכל סיפורי האגדות: אוולין אוברטון קיבלה לידיה מתכון לעוגת גבינה שהתפרסם ב"ניו יורק טיימס" והחליטה לשדרג אותו. מהר מאוד התפשטה בעיר השמועה על האישה שמוכרת עוגות גבינה במרתף ביתה. ב-1972 החליטו אוסקר ואוולין להרחיב את העסק והשקיעו את כל הונם בפתיחת מאפייה בלוס אנג'לס, שם החלו למכור את עוגות הגבינה המקוריות שלהם. התפריט כלל אז שתי עוגות בלבד: עוגת הגבינה המקורית ועוגת גבינה עם תותים. למאפייה הם העניקו את השם "The Cheesecake Factory".
כעבור שש שנים, ב-1978, זיהה בנם של הזוג, דיוויד, את מכרה הזהב שנפל לידיו. הוא פתח בבוורלי הילס את המסעדה הראשונה של החברה, שהציעה עוגות גבינה וגם תפריט אוכל, וזהו הקונספט שקיים עד היום.
מאז נפתחו יותר מ-200 סניפים ברחבי העולם ונרשמו לא מעט נקיפות מצפון על הקלוריות, והשבוע, כאמור, ייפתח הדוכן הראשון של הרשת בישראל. הדוכן הזה הוא הראשון מעשרה שצפויים להיפתח בשנה הקרובה, ותחילה יימכרו בו 14 עוגות בלבד (מתוך היצע של 87 העוגות שמייצרת של הרשת). וכן, בדוכן הישראלי יימכרו רק עוגות, ללא תפריט האוכל.
אם תשאלו את אור קופרלי, הבעלים והמנכ"ל של מתחם שרונים, הוא לא מתרגש מהעובדה שמותגי מזון אמריקנים שעשו עלייה לישראל לא ממש עמדו במבחן הזמן והציפייה - דאנקן דונטס, סטארבאקס, סינבון ועוד. "צריך לעשות התאמות לישראלים", טוען קופרלי, "כי בעוגות גבינה, בניגוד לטעם הדומיננטי של קינמון, יש מגוון של טעמים - מהקלאסית ועד תוספות של סניקרס ופירות. עוגת גבינה יש כמעט בכל בית בישראל, וזה מאכל שהוא מאוד בשגרה שלנו. ישראלים אוהבים מאוד לאכול עוגות גבינה".
ומה לגבי המחיר? פרוסת עוגה מכל סוג תימכר ב-30 שקלים (בארצות הברית המחיר הממוצע לפרוסה עומד על 8 דולרים, שהם כ-28 שקלים). העוגות יוצעו למכירה בשלושה גדלים: מדיום (כ-18 ס"מ) ב-100 שקלים, לארג' (כ-23 ס"מ) ב-150 שקלים ואקסטרה לארג' (כ-25 ס"מ) ב-220 שקלים. העוגות השלמות משווקות קפואות והן מחולקות מראש לפרוסות מופרדות. מלבדן יימכרו קפה ופרוסות עוגה לאכילה במקום.
"מאז שיצאה ההודעה על פתיחת הדוכן, אני לא מפסיק לקבל הודעות ושאלות ממכרים ואנשים שלא דיברתי איתם שנים", מסכם קופרלי. "כולם רוצים לדעת מתי זה כבר קורה". תכלס, גם אנחנו.
*הכותב היה אורח של "מתחם שרונים" ו"צ'יז קייק פקטורי"
