עלייה בהישגי תלמידים, פערים בין עשירים לעניים. נתוני המיצ"ב
שר החינוך נפתלי בנט הציג את הישגי תלמידי כיתות ה' ו-ח' במקצועות הליבה בשנת הלימודים תשע"ז, שבה נרשמה עלייה בהישגים במתמטיקה, במדעים ובשפות העברית והערבית. פערי המגזרים צומצמו, אך התרחבו בין עשירים לעניים. 6 אחוזים מהמורים: חשנו מאוימים מצד תלמידים. בנט: "החזקים התחזקו, והחלשים התחזקו עוד יותר"
זינוק במדעים ועלייה נאה גם במתמטיקה לצד הרחבת הפערים בין עשירים לעניים. כך עולה מנתוני מבחני המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספרית) לשנת תשע"ז, שפרסמו הבוקר (יום ד') משרד החינוך והרשות הארצית למדידה והערכה. במבחן, שמודד את הישגי תלמידי כיתות ה' ו-ח' במקצועות הליבה, נרשמה עלייה של 12 נקודות במתמטיקה בקרב תלמידי כיתות ה' (566 לעומת 554 בשנה שעברה), בערבית (592 לעומת 573) ובעברית (542 לעומת 537), אולם חלה ירידה של 3 נקודות באנגלית (539 לעומת 542).
לנתוני מבחני המיצ"ב - לחצו כאן
בכיתות ח' נרשמו שיפור מרשים של 23 במדעים (587 לעומת 564 בשנה שעברה) ושיפור קל באנגלית (523 לעומת 517) ובמתמטיקה (534 לעומת 532). בערבית חלה עלייה של 9 נקודות (548 לעומת 539) ואילו בעברית חלה ירידה של נקודה (557 לעומת 558).
"אני יכול לבשר היום - החזקים התחזקו, והחלשים התחזקו עוד יותר", אמר השר בנט בפתח מסיבת העיתונאים. "כשנכנסתי לתפקידי, ראיתי חובה מוסרית כשר חינוך לתת לכל ילד וילדה במדינת ישראל הזדמנות הוגנת ושווה - ולנתק את הקשר שבין מקום המגורים, המוצא והעדה לבין סיכויי ההצלחה בחיים. לאור הנתונים שלפנינו אני יכול לומר בסיפוק רב שאנחנו בדרך הנכונה. אנחנו רואים צמצום דרמטי בפערים ועלייה במדדים".
הפערים בין עשירים לעניים התרחבו - בעיקר במתמטיקה ובמדעים
מהנתונים עולה כי בכל המקצועות צומצמו הפערים שבין דוברי עברית לערבית. במתמטיקה בקרב תלמידי כיתות ח' צומצם הפער מ-53 נקודות בשנה שעברה ל-37 השנה. באנגלית צומצם הפער מ-64 ל-35 וכך גם במדע ובטכנולוגיה (מ-30 ל-16). בכיתות ה' הצטמצם הפער במתמטיקה מ-42 ל-23 נקודות ובאנגלית מ-6 ל-1.
על צמצום הפערים בין יהודים לערבים אמר השר בנט: "ילדי המגזר הערבי הם ילדינו. לקחנו עליהם אחריות והם חשובים לא פחות. תמיד אומרים שלא סופרים את המגזר הערבי במבחנים הבינלאומיים, אז אנחנו סופרים אותם, אכפת לנו מהם, אנחנו דואגים להם ודורשים מהם. בעיניי מדובר בסיפור בממדים היסטוריים. סגירה דרמטית של הפערים והתקדמות של המגזר הערבי".
עם זאת התרחבו הפערים שבין תלמידים ממעמד כלכלי-חברתי גבוה לתלמידים ממעמד נמוך. בכיתות ה' צומצם הפער בעברית מ-49 בתשע"ו ל-44 נקודות בתשע"ז, אך באנגלית הוא גדל (מ-33 ל-49) ובמתמטיקה נשאר זהה (47 נקודות). בכיתות ח' חלה עלייה של נקודה בעברית - מ-69 בשנה שעברה ל-70 השנה. במתמטיקה הפער צמח ל-8 נקודות (98 לעומת 90), באנגלית ב-2 נקודות (מ-66 ל-68) ובמדע וטכנולוגיה זינק הפער ב-15 נקודות (89 לעומת 74).
מנכ"ל משרד החינוך שמואל אבואב אמר: "אנחנו נטפל ב-34 יישובים שמצבם הסוציו-אקונומי נמוך ורואים בהם את הפערים. אנחנו גם נלך לאשכולות החזקים ונאתר שם את בתי הספר האדומים - שמצבם הסוציו-אקונומי נמוך בתוך רשות חזקה. אני מקווה שנצליח גם להגיע לממד של ילדים בבתי ספר חזקים, אבל התלמידים חלשים. אם נצליח להגיע לשלושת המעגלים האלה, אנחנו נצמצם את הפערים בחברה היהודית".
יותר מורים מרגישים מאוימים על ידי הורים
ומה לגבי האקלים הבית-ספרי וסוגיית האלימות? לפי הנתונים, כ-6% מהמורים בבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והתיכונים סיפרו כי הם חשים מאוימים מצד תלמידים. במגזר הערבי הנתון משמעותי עוד יותר, שם שיעור המורים שדיווחו על התופעה כפול מזה של דוברי העברית (10% לעומת 5%) בבתי הספר היסודיים וגבוה פי שלושה בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות (15% מול 5% ו-13% מול 4% בהתאמה).
בנוסף, 14% מהמורים בבתי הספר היסודיים, 11% בחטיבות הביניים ו-8% בחטיבות העליונות העידו בשנת תשע"ז כי חשו מאוימים על ידי הורים. כמו כן, עשירית מכלל התלמידים דיווחו כי היו מעורבים באירועי אלימות בחודש האחרון. בחטיבות העליונות דוברות הערבית המשיכה העלייה במעורבות באירועי אלימות שנצפתה בשנים קודמות והוכפלה בשבע השנים האחרונות: מ-6% בתש"ע ל-12% בתשע"ז.
מבחני המיצ"ב מתקיימים בקרב תלמידי כיתות ה' ו-ח' בישראל החל משנת 2002. תלמידי כיתות ח' נבחנים בארבעה מקצועות ליבה: מתמטיקה, אנגלית, מדעים ושפת אם (עברית או ערבית), ואילו תלמידי כיתות ה' לא נבחנים במדעים, אלא רק בשלושת המקצועות האחרים.
הרשות הארצית לבחינות והערכה, שאמונה על המבחנים, מחלקת את בתי הספר בארץ לשלוש קבוצות. כל קבוצה מהווה מדגם מייצג של כלל בתי הספר בארץ, ובתי הספר הכלולים בה נבחנים במיצ"ב אחת לשלוש שנים בכל המקצועות. המשמעות היא שבערים מסוימות מתקיימים מבחני מיצ"ב מדי שנה, אך בכל פעם מדובר בבתי ספר אחרים.
בשנת 2014, בעקבות החלטת שר החינוך לשעבר שי פירון, לא התקיימו מבחני המיצ"ב בכל הארץ, בטענה שהם גורמים ללחץ בקרב התלמידים ולתחרותיות בקרב המנהלים. ועדה מיוחדת שדנה בנושא החליטה בין היתר שהמבחנים יתקיימו אחת לשלוש שנים ולא אחת לשנתיים כפי שהיה נהוג. משרד החינוך אימץ את ההמלצה, ובשנת 2015 חודשו המבחנים.
מלבד ההישגים הלימודיים במקצועות הליבה מתבקשים התלמידים והמורים להשיב גם על שאלוני "אקלים בית-ספרי", ששופכים אור על המתרחש בין כותלי בית הספר. התלמידים נשאלים בין היתר מתי הוטל עליהם חרם לאחרונה, אם היו קורבן לאלימות מילולית או פיזית ואם "טוב להם" בבית הספר. המורים מתבקשים להשיב על שאלות כמו "האם את/ה חש/ה שמוטל עליך עומס עבודה כבד מדי?" ו"האם את/ה שבע/ת רצון מעבודתך כמורה?".
לפנייה לכתב/ת 
