"אימא שלי נגעה בכל-כך הרבה אנשים"
למדתי מאימא שלי שלכל בן אדם יש סיפור", מספר לאולפן ynet אייר סמל, בנה של נאוה סמל, שהלכה לעולמה לאחר מאבק במחלת הסרטן. "היינו איתה עד הסוף. החזקנו וליווינו אותה עד כמה שיכולנו"
לאחר שאימו, הסופרת והמחזאית נאוה סמל הלכה לעולמה אמש (שבת) כתוצאה ממחלת הסרטן, התראיין בנה אייר לאולפן ynet וסיפר על רגעי הפרידה מאימו: "הרע מכל קרה לנו. אנחנו בוכים המון, פורצים בבכי ברגעים לא הגיוניים... אמא שלי אחד האנשים הכי אהובים עלי אדמות שאי פעם פגשתי. היא נגעה בלבבות של אנשים שקראו את הספרים, המחזות והשירים שלה, וגם בכל מיני אנשים שפגשה בדרך ונורא כיבדה אותם.
"זה משהו שלמדתי ממנה - להבין שלכל בן אדם שאני פוגש יש סיפור ואפשר לכתוב עליו ספר - ההוא במכולת וההיא במרכז הרפואי. מהסיבה הזאת היא נגעה בכל כך הרבה אנשים באופן אישי, אנשים שלפני חמש שנים נפלו איתה לשיחת נפש ומאז לא ראו אותה, אבל הם זוכרים ואוהבים אותה כל כך, ואנחנו באמת רואים את זה עכשיו. אנחנו מקבלים כל כך הרבה הודעות".
הספקתם להיפרד?
"התחלתי להרגיש שהיא נמצאת במנהרה. חיפשנו את הוורידים ולא מצאנו, זו הייתה סצנה מאוד הזויה, מטלטלת ומדאיגה. ואז הבנתי שעכשיו כבר לא מספיק רק להיות לידה, להחזיק לה את הידיים ולהסתכל לה בעיניים ולומר: 'אנחנו כאן איתך'. צריך משהו שהוא ברמה קצת יותר גבוהה. למחרת כבר הגעתי עם נרות ועם הספרים שלה, שמנו את הספרים שלה מסביבה, הדלקנו נרות, והתחלנו לעשות סוג של טקס פרידה - ולשחרר אותה לדרכה, כי בשלב הזה כבר היה חשוב שהיא תרגיש משוחררת כדי ללכת למסע שלה במנהרה לעבר האור.
"ביום חמישי בלילה הבנתי שאני חייב לשחרר אותה, ואני חייב לשחרר אותה מהר. לא רק אני אלא כולנו. אבא שלי, אחיה, האחים שלי, כל קרובי המשפחה, ובאמת עשינו את זה ביום שישי לפני כניסת השבת. זה היה מעמד מאוד מרגש. זה לקח עוד הרבה שעות, והיינו איתה עד הסוף. החזקנו וליווינו אותה, עד כמה שיכולנו".
הלווייתה של נאוה סמל תתקיים היום (א') ב-14:00, בבית העלמין בקריית שאול.