שתף קטע נבחר

דו"ח: באילו ערים בישראל מתים יותר?

דו"ח של מערכת הבריאות מציג תמונה מדאיגה על ההבדלים בתוחלת החיים ובשיעורי התמותה בין המרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים. הבשורה הטובה: תוחלת החיים בכל חלקי הארץ עולה

דו"ח של משרד הבריאות שיתפרסם היום (ב') בכנס "ההתמודדות הלאומית עם צמצום אי־שוויון במערכת הבריאות" מציג תמונה קשה בכל הקשור להבדלים בתוחלת החיים ובשיעורי התמותה בין המרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים.

 

עוד על מצב הבריאות

חולי פרקינסון בפריפריה: "4 שעות נסיעה לכל כיוון – רק לטיפול"

דו"ח קובע: מהי סיבת המוות המובילה בקרב ישראלים?

 

הבשורה הטובה: תוחלת החיים בכל חלקי הארץ עולה. הבשורה הרעה: שיעור התמותה בפריפריה גבוה יותר מאשר במרכז. שיעור תמותת תינוקות בקרב ערבים גבוה פי 3 מאשר אצל היהודים.

 

בשנת 2016 תוחלת החיים הממוצעת בישראל הייתה 80.7 שנים בקרב גברים, עלייה של 0.6 שנים לעומת השנה הקודמת, ו־84.2 בקרב נשים, עלייה של 0.1 מהשנה הקודמת. בחינה של תוחלת החיים בישראל בהשוואה למדינות ה־OECD מראה כי תוחלת החיים בקרב הגברים בישראל היא התשיעית מבין המדינות המפותחות. תוחלת החיים של הנשים באותה השנה דורגה במקום ה־13.

 

 ( ) ( )

 

בפילוח לפי קבוצות אוכלוסייה ניתן לראות עלייה בשנת 2016 בתוחלת החיים לעומת השנה הקודמת בשני המגזרים — יהודים וערבים, ובשני המינים, גברים ונשים. תוחלת החיים של נשים ערביות עלתה בשנת 2016 ב־0.3 והגיעה ל־81.4 שנים, תוחלת החיים של גברים ערבים עלתה בשיעור זהה והגיעה ל־77.2 שנים. בקרב האוכלוסייה היהודית בתקופה המקבילה נרשמה עלייה של 0.2 שנים והיא עומדת על 84.7 ועלייה של 0.6 בקרב גברים לערך של 81.5.

 

 ( ) ( )

 

בהתייחס לנתוני תוחלת חיים בערים גדולות בישראל — המונות יותר מ־100 אלף תושבים — נמצא כי תוחלת החיים הגבוהה ביותר נרשמה ברמת־גן (84.4) שנים, לאחר מכן רחובות (83.5) ואז ראשון־לציון (83.2). תוחלת החיים הנמוכה ביותר היא בבאר־שבע (81), לפניה בת־ים (81.1) ואשקלון (81.4).

 

שיעורי תמותה כללית לאלף בני אדם עומדים על 5.9 בקרב גברים, ו־4.2 בקרב נשים. בפילוח לפי קבוצת אוכלוסייה נמצא כי בשנת 2016 שיעור התמותה בגברים יהודים בכל הגילים עמד על 5.7 לאלף בני אדם ובקרב נשים יהודיות על 4.1. בקרב האוכלוסייה הערבית באותה השנה שיעור התמותה הסתכם ב־7.5 בקרב גברים ו־5.5 בקרב נשים.

 

בפילוח על פי אזורים נמצא כי שיעורי התמותה הגבוהים ביותר נרשמו בשנה זו בערים באר־שבע ועכו, והנמוכים בערים פתח־תקווה ורחובות ובאזור יהודה ושומרון. עלייה משמעותית ביותר בתמותה נרשמה באזור הגולן — מ־5 לאלף בני אדם בשנת 2015 ל־5.4 ב־2016. לעומת זאת באזור יהודה ושומרון נרשמה הירידה המשמעותית ביותר — מ־4.2 ל־3.8 באותה התקופה.

 

 ( ) ( )

 

בשנת 2016 שיעור תמותת התינוקות עמד על 3.1 מקרים על כל אלף לידות. בקרב יהודים השיעור הסתכם ב־2.2 מקרים ובקרב ערבים ב־6.2. בהשוואה בינלאומית, נכון לשנת 2015 ישראל ממוקמת במקום ה־14 בקרב מדינות ה־OECD. שיעור תמותת התינוקות בישראל נמוך מהממוצע במדינות המערביות.

 

בקרב המגזר היהודי שיעור תמותת התינוקות הגבוה ביותר בשנים 2016-2014 היה בצפון ובדרום (3 מקרים על כל אלף לידות) והשיעור הכי נמוך באזור המרכז (1.7). בקרב המגזר הערבי שיעור התמותה הגבוה ביותר היה באזור הדרום (11 מקרים על כל אלף לידות) והנמוך באזור חיפה (4).

 

"האי־שוויון בבריאות אינו שונה ממחלות אחרות. הוא פוגע במצב הבריאות של תושבי מדינת ישראל. בדומה למחלות אחרות, עלינו לנקוט את הצעדים הנדרשים כדי להתמודד עם התופעה הזאת", אומר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בתגובה לנתונים.

 

"הדו"ח מעיד על פערים משמעותיים במדדי הבריאות במדינת ישראל בין קבוצות אוכלוסייה שונות. אני שמח לראות שהפעילות של המשרד נושאת פרי ובחלק מהתחומים יש צמצום בפערים. מרבית הפערים במדדי הבריאות נגרמים כתוצאה מפערים חברתיים־כלכליים שמקורם מחוץ למערכת הבריאות. מערכת הבריאות פועלת כדי לצמצם את הפערים שנוצרים מחוץ לה".


 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
הקשר בין מגורים לתוחלת חיים
צילום: shutterstock
ד"ר רק שאלה
מחשבוני בריאות
פורומים רפואיים
מומלצים