מכת הכלבת בישראל: "צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית"
50 אירועי כלבת התגלו מאז תחילת השנה בצפון הארץ והאחרונים תועדו באזור מגידו וחוף הכרמל. ד"ר משה רפאלוביץ, הווטרינר הראשי של גוש דן, טוען כי "במשרד החקלאות קפאו על השמרים. מכת הכלבת מתפשטת וזו שערורייה". מנגד משיבים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות כי מדובר בזן חדש ואלים של כלבת שהגיע מירדן. "בעלי חיים שחוסנו בפתיונות אוראליים לא חלו במחלה"
מחלת הכלבת מתפשטת במהירות והגיעה גם לאזור המועצה האזורית מגידו וחוף הכרמל, שם התגלו תנים זהובים הנגועים במחלה ביוקנעם (המושבה) ובמושב בת שלמה.
"מכת כלבת זו מכה שמגיעה אלינו כל כמה שנה. ידענו לחזות אותה מראש וזה שהיא מתפשטת כך, זו שערורייה", אומר בראיון לאולפן ynet ד"ר משה רפאלוביץ, הווטרינר הראשי של גוש דן. "במרחב הציבורי ובשטחים הפתוחים במדינת ישראל, רואים הרבה מאוד שועלים ותנים שמסתובבים, כשלא נעשה דבר כדי לטפל בהם כמו שצריך. המעט שנעשה זה חיסוני כלבת שלא עונים על הצרכים של השטח, על כמות התנים שיש".
לדבריו, בשטחים הפתוחים ישנם כלבים משוטטים שהיו בעבר כלבי בית, אך חיים כיום בטבע והפכו לכלבי פרא. "המדינה שצריכה לטפל בהם, בחרה בשיטה היחידה שהיא לא נכונה, שזה לא לעשות כלום. אפשר ללכוד אותם, לשים אותם במאורות, לביית, לעקר ולסרס אותם ולהחזיר לשטח, מהלך שיש לו הרבה מאוד מתנגדים", הוא מסביר. "אבל הדרך שבחרה הממשלה ומשרד החקלאות היא לא לעשות שום דבר. פשוט משאירים אותם שם, הם הולכים ומתרבים בשטחים הפתוחים".
רפאלוביץ טוען כי "צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית שתנסה להבין מה קרה בשש השנים האחרונות, מאז שהמחלה חדרה מסוריה. אנשים שישבו בתפקידי מפתח במשרד החקלאות, קפאו על השמרים ולא עשו את העבודה שלהם. הכלבת מסכנת אנשים, אני מעריך שזה עניין של זמן עד שאנשים ייפגעו מהמחלה הזו בקצב שהיא מתפשטת עכשיו והיא מסכנת מאוד את בעלי החיים בשטח".
"מעבירי המחלה - בעלי חיים צעירים שלא חשופים לחיסון"
ד"ר שלמה גראזי, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות משיב מנגד כי "הסמכות העליונה לטיפול בכלבת הם השירותים הווטרינריים. המחלה באה בגלים כל כמה שנים. ב-2009-2010 היו גם גלים עם למעלה מ-50 מקרים", מפרט גראזי. "לאור ההתערבות שלנו, בפיזור פתיונות אוראליים ועוד פעולות שעשינו, המחלה ירדה לכ-20-30 מקרים בשנה, עד לשנה הזו".
במשרד החקלאות מציינים כי השנה התגלה זן אחר של נגיף הכלבת שהתפרץ בארץ. "הוא שונה ואלים ממה שהיה עד כה. מעבר לזה, יש עלייה במספר בעלי החיים המשוטטים וחיות הבר המשוטטות, שהם חלק ממאגר המחלה", הוא מוסיף. "ככל שבודקים את מה שהיה עד עכשיו, בעלי חיים שחוסנו בפתיונות מהאוויר בפתיונות אוראליים, לא חלו במחלה. מי שחלה במחלה ומעביר אותה, הם השגר, בעלי החיים הצעירים שנולדו באביב ולא חשופים לחיסון".
עד כמה צריך הציבור לחשוש מכלבים משוטטים? גראזי מדגיש כי יש לנקוט במשנה זהירות ולא להתקרב לכלבים משוטטים שמצבם אינו ידוע. לגבי כלבי בית, הוא ממליץ לבקש רשות מבעלי הכלבים במידה ויש רצון ללטף את בעלי החיים.
במשרד החקלאות מציינים כי הגבירו את החיסונים לחיות הבר למניעת המחלה, בשיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים והשקיעו כשישה מיליון שקלים בשנה לפעולות למניעת התפשטות המחלה. "מקור התפרצות המחלה נובע מחדירות מאסיביות ומתמידות של נגיף הכלבת, על ידי חיות בר ובעיקר תנים מעבר לגבול הירדני. המחלה נתגלתה בבעלי חיים שנכנסו לשטח מדינת ישראל באזורי הגבול, וכן בכלבים הנמצאים בשטח ישראל ואינם מחוסנים כנדרש בחוק. מחלת הכלבת חשוכת מרפא. במקרה של חשש להדבקה ניתנת לבני-אדם סדרה של זריקות חיסון, המגינות מפני המשך התפתחותה של המחלה".
"הכלבים המחוסנים מהווים חגורת ביטחון בין האזרחים לחיות הבר"
במשרד קוראים לבעלי הכלבים לחסן את כלביהם על פי דרישות החוק (כלב מגיל שלושה חודשים) וממליצים שלא לאסוף בעלי חיים משוטטים, לדווח לרשויות על כלבים וחתולים משוטטים ולהקפיד על סגירת פחי אשפה במרחב הציבורי המהווים מוקד משיכה לחיות בר המחפשות מזון.
ד"ר רפאלוביץ מוסיף כי הסכנה באימוץ כלב משוטט שלא ידוע אם הוא נגוע או לא היא גדולה. "רק אחרי שכלב ששהה בהסגר ואפשר לקבוע בוודאות שהוא לא נגוע, רק אז לאמץ אותו. על כל תושבי ישראל לחסן את הכלבים עכשיו, כי מדובר במצב חירום אמיתי והכלבת יוצאת מכלל שליטה. הדרך לשלוט עליה הוא לחסן, כי הכלבים מהווים חגורת ביטחון בין האוכלוסיה האזרחית וכלבי הבית, לבין התנים והשועלים שהם חיות הבר".
לדבריו, יש להקפיד כי בעת טיול עם הכלב, יש לשמור אותו קשור ברצועה וזאת במטרה לצמצם מפגש עם חיית בר שעלולה להיות נגועה במחלה.
לפנייה לכתב/ת 
