בתוך עשור: שיעור בעלי דירה שנייה ומעלה זינק פי 4
התחביב הישראלי של העשור האחרון: לקנות דירה שנייה. בתוך עשור זינק שיעור משקי הבית המחזיקים בשתי דירות ומעלה מ-2.5% ב-2007 ל-9.7% ב-2016. הזינוק בא על חשבון משפחות אחרות: שיעור משקי הבית שהחזיקו בדירה אחת ירד בין 2003 ל-2016 מ-69.5% ל-62.9% בלבד. עוד מתברר: יותר דתיים מחילוניים ויותר ערבים מיהודים - גרים בדירות בבעלותם
אחוז הגרים בישראל בדירות בבעלותם ירד מ-70.2% ב-1997 ל-67.6% ב-2016. בהתאם, אחוז הגרים בשכירות בקרב משקי הבית בישראל עלה מ-24.3% ב-1997 ל-27.2% ב-2016. כך עולה מנתוני הדיור בישראל לשנת 2016, שמפרסמת היום (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
לכתבות נוספות בערוץ הנדל"ן
הכלכלן הראשי: ירידה של 17% ברכישת דירות ברבעון השלישי
כחלון: "אני לא אפרק את הממשלה על מס דירה שלישית"
מורה נבוכים לתוכניות הממשלה בשוק הנדל"ן
נראה כי הבעלות על שתי דירות או יותר צברה תאוצה רבה בקרב משקי הבית הישראלים ב-13 השנה האחרונות. ב-2003 רק 3.2% ממשקי הבית היו בעלי שתי דירות או יותר, ואילו ב-2016 החזיקו 9.7% ממשקי הבית בשתי דירות או יותר. העלייה החלה להתבסס ב-2008, אז 3.4% ממשקי הבית החזיקו ביותר משתי דירות, לעומת 2007 (2.5%). המשמעות היא כי בעשור שבין 2007 לבין 2016 זינק פי ארבעה שיעור בעלי הדירה השנייה ויותר.
זינוק זה בא על חשבון משפחות אחרות: בין 2003 ל-2016 ירד שיעור משקי הבית שהחזיקו בדירה אחת מ-69.5% ל-62.9%. שיעור משקי הבית ללא דירה משלהם נשאר פחות או יותר זהה ועמד על כ-27.4%.
הדו"ח גם כולל פילוח של בעלי הדירות המחזיקים ביותר מדירה אחת. ב-2016 עמד שיעור משקי הבית שהחזיקו בשתי דירות בלבד על 7.7%. שיעורם של משקי הבית שבבעלותם שלוש דירות ומעלה עמד באותה שנה על 2%, כלומר 50 אלף משקי בית.
לשם השוואה, ב-2015 היו 47 אלף משקי בית שהחזיקו בשלוש דירות ויותר, וב-2014 עמד מספרם על כ-44 אלף בלבד. המשמעות היא כי בין 2014 ל-2016 עלה מספר משקי הבית שבבעלותם יותר משלוש דירות בכ-3,000 משקי בית מדי שנה.
יותר יוצאי אתיופיה גרים בדירה בבעלותם - לעומת עולי ברה"מ
באשר לפילוח לפי מגזרים שונים, הנתונים מראים כי בקרב עולים מברית המועצות לשעבר 49.2% גרים בדירות בבעלותם ואילו 48.3% גרים בדירות שכורות. לעומת זאת, בקרב עולים יוצאי אתיופיה 60.5% גרים בדירות שבבעלותם ואילו שיעור הגרים בדירות בשכירות הוא 38.6%.
בחלוקה לעשירוני הכנסה, אם בעשירון העליון 81.4% גרים בדירה שבבעלותם, בעשירון התחתון רק 41.4% גרים בדירה שבבעלותם. אולם בין 2015 ל-2016 חלה עלייה באחוז הגרים בדירות בבעלותם בעשירון התחתון ונרשמה ירידה בעשירון העליון.
נהוג לחשוב כי הישראלים מעדיפים באופן היסטורי לגור בדירה בבעלותם בהשוואה בינלאומית, אולם הדו"ח מראה כי פחות משקי בית בישראל גרים בדירה בבעלותם לעומת מדינות האיחוד האירופי. ב-2016 היה שיעור משקי הבית בישראל שגרים בדירות בבעלותם (67.6%) נמוך מממוצע האיחוד האירופי, שעמד על 69.1%, וניצב בשליש התחתון בהשוואה לשאר מדינות האיחוד. הנתון בישראל גבוה רק מהנתונים של שבדיה, צרפת, אנגליה, דנמרק, אוסטריה וגרמניה, אך נמוך מנתוני בלגיה, יוון, ספרד, פולין והונגריה.
המדינה המובילה באיחוד בשיעור משקי הבית שגרים בדירות שבבעלותם היא רומניה (92%). אחריה מדורגות ליטא (85%), קרואטיה (84%), סלובקיה (83%), הונגריה (82%), פולין (77%) ונורבגיה (76%). שיעור הבעלות הנמוך ביותר נמצא בגרמניה (51.7%).
במעמד הביניים 50% משלמים משכנתה, בעשירון העליון רק 30%
דו"ח הלמ"ס גם מתייחס לנטל תשלומי הדיור על הציבור הישראלי ומגלה כי גובה המשכנתה עולה עם העלייה בעשירונים. בעשירון העליון התשלום הממוצע על משכנתה הוא הגבוה ביותר ועומד על 4,851 שקל בחודש – פי 2.7 מהתשלום הממוצע על משכנתה בעשירון התחתון, שעומד על 1,773 שקל בחודש.
הדו"ח מראה באופן מובהק כיצד נטל המשכנתה מכביד בעיקר על מעמד הביניים. שיעור משלמי המשכנתה על הדירות שבבעלותם עולה ככל שהעשירון גבוה יותר - אך נעצר בעשירון השישי. בעוד שבעשירון התחתון פחות מ-20% ממשקי הבית משלמים משכנתה, בעשירון השישי כ-50% ממשקי הבית הם בעלי משכנתה. מהעשירון השישי ואילך יורד שיעור משלמי המשכנתה, עד לעשירון העשירי שבו עומד שיעור משלמי המשכנתאות על קצת יותר מ-30%.
מעניין כי במגזר הערבי שיעור משקי הבית שגרים בדירות בבעלותם הוא גבוה יותר (78.3%) מהמגזר היהודי (67.3%). בקרב משקי הבית היהודים האחוז הגבוה ביותר של משקי הבית שגרים בדירות שבבעלותם הוא בקרב דתיים (74.1%) והנמוך ביותר הוא בקרב חילוניים (62.3%). במשקי הבית הערביים, פלח האוכלוסייה בעל שיעור משקי הבית הגבוה ביותר הגרים בדירות בבעלותם הוא הדתיים מאוד (97%) והנמוך ביותר הוא בקרב החילוניים (69.3%).
ערך הדירה בבעלות הממוצע בקרב משקי בית יהודים הוא 1.88 מיליון שקל, בעוד ערך הדירה הממוצע בקרב משקי הבית הערבים הוא נמוך יותר ועומד על קצת יותר ממיליון שקל.
מחוסרת דירה, ובכל זאת ויתרה על מחיר למשתכן - צפו:
לפנייה לכתב/ת 
