הנפקת המטבעות הווירטואלים בדרך להסדרה בישראל
רשות ני"ע בוחנת את המודל השוויצרי, מודל מימון המונים ואת המודל הנוכחי לצורך הסדרת הנפקות ראשוניות של מטבעות וירטואלים בישראל. עו"ד שאול אדרת: "הרוח נושבת לעבר מודל מימון ההמונים"
על רקע הזינוק המטאורי בערכו של הביטקוין והסערה שהמטבע הווירטואלי מחולל בעולם הפיננסי, רשות ניירות ערך בוחנת שלושה מודלים - המודל השוויצרי, מודל מימון המונים או השארת המודל הקיים - להסדרת הנפקות ראשוניות של מטבעות וירטואלים (Initial Coin Offering, או בקיצור - ICO) בישראל. לפי ההערכות, מסתמנת העדפה למודל מימון המונים.
ICO היא למעשה שיטה לגיוס הון באמצעות יצירת מטבע וירטואלי חדש. המשתתפים בהנפקה רוכשים את המטבע החדש באמצעות מטבע וירטואלי קיים, אותו החברה המנפיקה יכולה להמיר למטבע וירטואלי אחר וגם למטבעות רגילים, כמו למשל דולר. בעולם, השיטה הזו כבר צוברת תאוצה - עד כה גויסו 1.9 מיליארד דולר (רק השנה), וב-2016 כולה גויסו 62 מיליון דולר.
משטר מיסוי רך
על פי רוב, מדובר בהנפקות שבמהלכן מגויסים סכומים גדולים בזמן קצר. כך, למשל, החברה הישראלית בנקור גייסה בשוויץ 153 מיליון דולר בתוך שלוש שעות בלבד.
חברות ישראליות לא מבצעות כמעט ICO בישראל, אלא בשל שיקולי מס, הן מעדיפות לבצע הנפקות כאלו באמצעות הקמת חברה בת בחו"ל במדינה עם משטר מיסוי רך יותר.
בנוסף, גיוס בישראל מתמודד כיום מול הגבלות קשיחות להן חשופות גם חברות שמנפיקות מניות של ממש. לכן ביצוע של ICO במדינות שבהן יש מסגרת מיוחדת להנפקות כאלה עשויה להיות נוחה יותר. דוגמה להגבלה קשיחה היא חוסר היכולת לבצע בישראל גיוס עם מעל 35 משקיעים, מה שגרם לכך שלמעט חברה ישראלית אחת, כל החברות הישראליות במקור שביצעו ICO עשו זאת מחוץ לישראל.
בקיץ האחרון רשות ני"ע הקימה את הוועדה המיוחדת שמטרתה לבחון את הנושא. חברי הוועדה נפגשו עם משרדי עורכי דין ויועצים רבים כדי ללמוד את התחום. המודל הראשון שנבחן הוא למעשה המודל הקיים. כלומר, הרשות בוחנת אם לקבע את המצב הנוכחי, שמבוסס על המודל האמריקני - כל ICO נבחן בנפרד.
אם הפרשנות המשפטית של החברה המנפיקה מתייחסת להנפקת המטבע כנייר ערך, אז זה האחרון זהה ל-IPO. במקרה כזה, יחולו על ההנפקה כל הכללים שחלים על חברות שמנפיקות מניות בבורסה, כולל הגשת תשקיף מפורט.
האם המטבע המונפק ני"ע או לא?
המודל השני הוא המודל השווייצרי. לפי מודל זה יש חקיקה ייעודית עבור חברות המנפיקות מטבעות וירטואלים - בלי קשר לשאלה האם המטבע עצמו שמונפק הוא ני"ע או לא. אם המטבע מאפשר רק לקנות תמורתו שירות או מוצר אזי הוא אינו נחשב לני"ע, בכפוף לקריטריונים נוספים. אם המטבע המונפק מקנה זכויות, למשל זכויות הצבעה, הוא נחשב לני"ע. אך החקיקה הייעודית בשוויץ בכלל מתעלמת מהשאלה האם המטבע שמונפק הוא ני"ע או לא, אלא מתייחסת לגיוס הון באמצעות הנפקתו של כל מטבע וירטואלי באשר הוא.
"מגן יותר על הציבור"
המודל השלישי הוא מודל מימון המונים (crowd funding). המודל כולל גיוס כספים מהציבור תוך הגבלת הסכום הכולל וגובה ההשקעה של כל משקיע. הנפקת המטבע הווירטואלי נחשבת להנפקת ני"ע. לדבריראש תחום בלוקצ'יין וחוזים חכמים, שאול אדרת, ממשרד עו"ד שבלת,"במודל זה יש להגיש תשקיף מצומצם בהרבה.
בנוסף, ההנפקה נחשבת כהנפקה של ני"ע, כאשר מודל זה מאפשר מצד אחד הגנה על הציבור, ומצד שני חופש רב יותר לחברה המנפיקה מבחינת עמידה ברגולציה והכנת תשקיף מצומצם בהרבה. לדבריו, "הרוח ברשות ני"ע נושבת כעת אל עבר מודל מימון המונים".
מרשות ני"ע לא נמסרה תגובה בנושא.
לפנייה לכתב/ת 
