יוני 2014 כמשל: דינמיקת הסלמה בעזה עלולה להיות קצרה
לפני שלוש שנים הופנו כל הזרקורים לגדה הבוערת, אך בהמשך עבר כובד המשקל לרצועה ולמבצע צוק איתן. השיגורים האחרונים מעידים כי חמאס לא משקיע מאמץ ניכר במיגור הירי. ההתרחשויות בגדה והשמדת המנהרות עלולות להוביל לעימות
בחודש יוני 2014, בשיאו של מבצע "שובו אחים" של צה"ל בגדה המערבית בעקבות חטיפת שלושת הנערים, שוחחנו עם גורם שהיה חשוף דרך קבע למידע מודיעיני עדכני. השיחה עסקה במבצע שמנהל צה"ל נגד מוקדי הכוח של חמאס בגדה. אבל אז אותו גורם ייעץ לנו, "כדאי לכם לשים לב היטב למה שקורה בעזה. זה הסיפור".
אחרי ההערה אמרנו לגורם "התבלבלת", אבל הוא התעקש: "לא התבלבלתי. מעזה תיפתח הרעה". דבריו נשמעו אז בלתי סבירים, הרי כל הזרקורים הופנו לגדה הבוערת. אלא שחודש אחר כך עבר כל כובד המשקל לרצועת עזה, במערכה קשה שנמשכה 50 ימים.
בינתיים תושבי הדרום נתונים לאיום רקטות יום-יומי
שלוש שנים חלפו מאז, ובמהלכן שרר בעוטף עזה שקט חסר תקדים. חמאס התייחס ברצינות תהומית לשמירה על השקט בגבול עם ישראל ועשה ככל שביכולתו למנוע ירי רקטות. הרקטות הספורות שנורו מפעם לפעם לעבר ישראל היו תוצאה של פעולת נקמה פנים-עזתית שהפכה לשבלונה - חמאס עצר פעילים סלפים ומירר את חייהם, והם בתגובה ירו רקטה לישראל. צה"ל הגיב לשיגור בתקיפת יעדי חמאס ("הריבון בעזה", כפי שדובר צה"ל נוהג לכנותו), והסלפים השיגו את מה שרצו שיקרה.
חמאס לא ממש מתאמץ למנוע שיגורים
אלא שהפעם הדברים נראים אחרת. את הירי אמש (יום ב') לאשקלון ביצעו ארגונים סלפיים סוררים, שמנסים, לפי הערכות בצה"ל, לגרור את חמאס לעימות עם ישראל. ירי הרקטות נעשה תדיר יותר ומתרחש כמה פעמים בשבוע, הירי כבר לא מכוון לשטחים פתוחים כי אם למרכזי אוכלוסייה כמו אשקלון ושדרות, ונראה שגם אם חמאס לא אחראי לאף אחד מהשיגורים – הוא לא ממש מתאמץ למנוע אותם.
בצה"ל כבר סופרים יותר מעשר רקטות ששוגרו לעבר ישראל בתוך פחות משבוע, מרביתן קשורות למתיחות שגרמה לה הכרזת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על ירושלים כבירת ישראל. שתיים מהרקטות יורטו, שתיים נפלו בתוך שדרות ובאורח נס לא גרמו לנפגעים בגוף. הירי החריג אמש נע מטווח השיגור שלו, הפעם לא רק ליישובים סמוכי הגבול בעוטף עזה, אלא לעיר אשקלון ואף ליישובים הסמוכים מצפון לה, שגם בהם נשמעה אזעקה.
חמאס בעזה מנסה כהרגלו לרקוד על כל החתונות - להלהיט את האווירה בגדה אבל לדאוג לריסון ברצועה, לאפשר למעוניינים לשגר רקטות אבל לא לירות בעצמו, לשמור על רמת ירי של טפטוף טורדני ולא להפוך אותה לתדירה מדי, לשכנע את המודיעין המצרי שהוא עוצר את משגרי הרקטות אבל לתת אור ירוק לאחרים מבלי להשקיע מאמץ רב במעצרם, לא למנוע את המשך ההפגנות על הגדר עם ישראל אבל לוודא שהן לא ייצאו מכלל שליטה.
גורמים בצה"ל אומרים כי חמאס פועל לרסן את השטח ולעצור את הירי הרקטי לעבר ישראל, אך השיגור מאותו אזור בצפון הרצועה וכן הרצף יוצא הדופן של ירי בטווחים קצרים יחסית מעלים חשש לדינמיקה של הסלמה, שתוזן גם מחוץ לגבולות הרצועה, כמו הפיגועים וניסיונות הפיגועים שיצאו מיהודה ושומרון בימים האחרונים והפרות הסדר האלימות, שעלולות להתחדש בסוף השבוע הקרוב.
ליטרת הבשר שעזה מספקת למאבק
התגברות ירי הרקטות מעזה טובה לחמאס. כך הוא מראה לתומכיו שזה המחיר של הכרזת טראמפ, וכי זו ליטרת הבשר שעזה מספקת למאבק, בזמן שבגדה יוצאים להפגנות ועימותים עם כוחות צה"ל ומג"ב. בדיוק כמו בתחילת קיץ 2014.
אך שנת 2014 הוכיחה (גם לחמאס וגם לישראל) שגם כשלא ממש מתכוונים, העניינים יכולים לצאת מהר מאוד משליטה, ומשם הדרך לסבב אלים נוסף קצרה מאוד. קל וחומר כשצה"ל זוקף לזכותו 0:2 בתוך חודש אחד במרדף אחר הנשק האסטרטגי של מוחמד דף - המנהרות ההתקפיות. גורמים בצה"ל אמרו כי איתור והשמדות המנהרות החודרות, שבבנייתן השקיעו ארגוני הטרור מיליוני שקלים שירדו לטמיון, מעלים אף הם את סף המתיחות.
בצה"ל מנסים "ליהנות" משני העולמות: שמירה על השקט הביטחוני היחסי לצד השמדת פרויקט המנהור של חמאס, אך לוקחים בחשבון שדווקא התקדמות במטרה שהציב הרמטכ"ל לפיקוד הדרום (חיסול המנהרות החודרות), תקרב יותר את ארגון הטרור העזתי ליזום הסלמה שתידרדר למלחמה.
לפנייה לכתב/ת 
