דו"ח: 95 אלף דירות אושרו, אפס נבנו
הוועדה למתחמים מועדפים לדיור אישרה עשרות אלפי יחידות דיור מאז הקמתה לפני כשלוש שנים, אבל דו"ח של החברה להגנת הטבע מגלה כי עד היום לא נבנתה ולו יחידת דיור אחת. "ועדה זו מקדמת תכוניות בלי הבחנה", טוענים הכותבים, "בכך היא מעבירה את השלב שבו תוכנית נתקלת בקשיי מימוש משלב התכנון לשלב הביצוע"
הוועדה למתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל), שהוקמה במטרה לקצר את הליכי התכנון למגורים, אישרה עד היום תוכניות בהיקף כולל של 95 אלף יחידות דיור, אבל עד כה לא החלו לבנות ולו דירה בודדת אחת בפועל. כך מגלה דו"ח שהכינה החברה להגנת הטבע, במלאת שלוש שנים לפעילות הוועדה.
בדו"ח מצוין כי 86 התכניות שהוכרזו בקבינט הדיור מתפרשות על שטח של כ-102 אלף דונם, וכוללות כ-300 אלף יחידות דיור בצפיפות של 2.9 יחידות ברוטו.
מבין התוכניות הללו, נידונו עד היום בוועדה 67 תוכניות. מתוכן 34 אושרו, 10 הופקדו להתנגדויות, 4 הוחלט להפקיד אך טרם הופקדו בפועל, 15 נמצאות לפני דיון להפקדה, ו-4 נוספות נגנזו.
לפי הנתונים, עד כה לא ניתן אפילו היתר בנייה ליחידות הדיור שאושרו. "עיקר יחידות הדיור שמתכננת הוותמ"ל הן יחידות "על הנייר" בלבד, למלאי ולא לביצוע", טוענים כותבי הדו"ח, אסף זנזורי וערן בן נון, מתכננים בחברה להגנת הטבע. "ועדה זו מקדמת תוכניות בלי הבחנה, ומציגה בכך מצג שווא של הליך תכנון מהיר", נטען בדו"ח. "בכך היא מעבירה את השלב שבו תוכנית נתקלת בקשיי מימוש משלב התכנון לשלב הביצוע".
הרס שטחים פתוחים ובעיות תחבורה
בדו"ח מפורט כי רוב התוכניות שאושרו בוועדה, מיועדות לשטחים פתוחים וחקלאיים בשולי ערים, לא פעם באופן שסותר תוכניות מתאר מחוזיות ומקומיות.
כל תוכניות הוותמ"ל - לחצו על המפה לצפייה אינטרקטיבית
"תכניות הוותמ"ל, למעשה, מכתיבות סטנדרטים של תכנון עכשווי על עתודות קרקע עתידיות, באופן שאינו מתחשב ואף אינו יכול לצפות בכלל את המאפיינים של השטחים האמורים בעתיד: צפיפות אוכלוסין, תלות בתחבורה פרטית, התפתחות של תחבורה ציבורית, שינויים בהרגלי התעסוקה וכדומה", נכתב.
בין היתר מודגמות תוכניות לבניית 6,000 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה על כ-2,000 דונם חקלאיים באזור חדרה והמועצה האזורית מנשה, אלפי יחידות דיור על שטחים פתוחים בשולי העיר לוד, ו-7,800 יחידות דיור ושטחי מסחר ותעסוקה בפאתי עפולה, על כ-2,500 דונם בשטח בית הספר החקלאי ניר העמק.
הדו"ח גם מצביע על הבעייתיות בכך שהצורך המרכזי שמנחה את הוועדה הוא בניית כמה שיותר יחידות דיור, בעוד שצרכים אחרים נדחקים ולא תמיד נלקחים בחשבון. כך למשל, פתרונות תחבורה ציבורית ופרטית, תכנון מוסדות ציבור ושמירה על שטחים פתוחים.
בעייתיות זו, כפי שמצוין, עוררה זה מכבר התנגדויות בקרב רשויות מקומיות ובציבור, הקוראות לתכנון שקול וכוללני יותר. "מאז תחילת פעילותה של הוותמ"ל ניתן לראות התעוררות של גורמי מקצוע, חלקים מהציבור, רשויות מקומיות ואף של משרדי ממשלה, לנוכח הפגיעה המתמשכת בקשת רחבה של גורמים", מצוין בדו"ח. "ועדה זו, בשונה מוועדות תכנון רגילות, אינה פתוחה לרחשי הציבור, ואין ערכאה תכנונית גבוהה יותר לערעור על החלטותיה".
קולו של הציבור נדחק
עוד מתריע הדו"ח, כי קולו של הציבור אינו מקבל ביטוי הולם בהחלטותיה של הוועדה. כפי שמפורט, הוועדה עושה שימוש בחוקרים שבוחנים את ההתנגדויות, ולמעשה משמשים כערוץ עקיף בינה לבין המתנגדים.
לפי הממצאים, התנגדויות ממשלה מתקבלות באופן הנרחב ביותר, בעוד שרובן של התנגדויות הציבור נדחות. "בסיכומו של דבר", כך מצוין, "מתקבלות התנגדויות שוליות בלבד, אשר להן אין השפעה מהותית על התוכניות".
כך, מבין 766 התנגדויות שהוגשו מטעם הציבור לוועדה, רק 30 התקבלו, כלומר 4% בלבד, לעומת 645 שנדחו לחלוטין (84%) ו-91 שנדחו באופן חלקי (12%). לעומת זאת, מבין 225 ההתנגדויות שהגישו משרדי ממשלה - 32% התקבלו, ומבין 338 השגרות שהגישו השלטון המקומי - 22% התקבלו. בסך הכל הוגשו לוועדה 1,379 השגות, מתוכן רק 14% התקבלו ו-86% נדחו באופן מלא או חלקי.
כותבי הדו"ח סבורים כי אף שחוק הוותמ"ל הוצג על ידי הממשלה כחוק שעתיד לפתור את מצוקת הדיור על ידי עקיפת "החסם" התכנוני, הרי בפועל הוא לא הציע עד כה פתרון ממשי למצוקת הדיור ואף עלול ליצור נזקים לטווח ארוך.
"אחד הכשלים המרכזים של החוק הינו שהוא מתמקד רק בקיצור הליך התכנון כפתרון למשבר הדיור, ונמנע מטיפול בחסמים העיקריים של תחום הבנייה והדיור דוגמת פתרונות תחבורתיים, תשתיות ביוב ומים וכדומה", מפורט.
"כיום, כשלוש שנים לאחר אישור חוק הוותמ"ל, ועדה זאת נתקלת בקשיים רבים, הן במישור התכנוני והן במישור המשפטי, וההתנגדות הציבורית לפעילותה הולכת וגוברת", נכתב בהמשך. "אמנם היא מאשרת מספר רב של יחידות דיור בזמן קצר, אך יחידות דיור אלה אינן מייצגות סטנדרטים תכנוניים נאותים, אינן תואמות לצרכי הדיור המקומי והאיזורי, ובסופו של יום מגלגלות את הבעיות האמורות משלב התכנון לשלבי השיווק והביצוע".
הפתרון אותו מציעים כותבי הדו"ח, הוא לממש את מלאי יחידות הדיור המאושרות לבנייה כיום בתוכניות המתאר המחוזיות המשתרעות על כמעט מיליון דונם, בהיקף גדול יותר מהיקף השטח הבנוי כיום בישראל. "אין ספק כי המימוש המיידי והמהיר ביותר, שהוא גם זה שפגיעתו הסביבתית היא הפחותה ביותר, ושעלויותיו הן הנמוכות ביותר – הוא מימוש של מלאי יחידות דיור מאושרות, אשר מימושן מתעכב בשל חסמים שונים".
ניר פפאי, סמנכ"ל שמירת סביבה וטבע בחברה להגנת הטבע, קרא לשר האוצר משה כחלון, שאחראי על מערכת התכנון בישראל, להפסיק את פעילות הוועדה. "במקום לנצל את משבר הדיור לשם עלייה ברמת התכנון, מופנה המאמץ להקמת ועדות תכנון חדשות, המקדמות תכנון מהיר, הגורם לנזקים רבים הרבה יותר מתועלת", אמר.
תגובת משרד האוצר, מנהל התכנון והוותמ"ל: "לצערנו, הדו"ח שפורסם אינו משקף את פעילות הוותמ"ל. הוותמ"ל הוקם במטרה להוות אחד הפתרונות למאבק במשבר הדיור. זאת, תוך האצת תהליכי התכנון ומתן וקיצור הליכים בירוקרטים, לצד דגש על תכנון איכותי ופיתוח תשתיות נלוות כמו כבישים, בתי ספר, גני ילדים, פארקים ועוד.
"מאז הקמת הוותמ"ל, קוצר משך הזמן הממוצע לאישור תוכנית באופן משמעותי והוא עומד כיום על פחות משנה. מדובר בהישג חסר תקדים. 12 מתחמי הדיור ששווקו עד כה מהווים ניצנים ראשונים להשפעתה של הוועדה על שוק הדיור".
