געגועים לקרפלך: סיפור ומתכון למרק סלק עם קרפלך

זלדה הייתה השכנה הראשונה שלי בתל-אביב. גרנו דלת מול דלת ברחוב גורדון, אני עם אהובי והיא עם להקת חתולים. חוץ משתי חברות ואח בקנדה, לא הייתה לה שום משפחה. מדי פעם הייתי נכנסת אליה והיא מיהרה לפתוח את כל החלונות בדירה, כאילו האוויר מבחוץ יוכל להרים את הריח הכבד ממרבצו, לסלק אותו משם.

הייתה פורסת לחם קימל ונותנת מעליו שכבה יפה של חמאה. אחת לי ואחת לה. אמרה שקימל מרגיע אותה, ואני סיפרתי לה שבעולם הישן שימש התבלין לטיפול בחרדות, לטיפול בהצטננות ונגד בחילות. והיא חייכה, אמרה שזה הכל טוב ויפה, אבל קימל הוא התבלין שמחזיר לה את אימא. שממנה למדה לרקוח מרק לחם עם קימל, להחביא אותו בתוך סלט תפוחי אדמה, בתבשילי בשר. ככה, אחרי שבולעים את האוכל, הוא צץ מבין השיניים למסור דרישת שלום, מכריח אותך לזכור.

"הוא אולי נשאר עם געגוע לקרפלך, אבל אצלי כל החיים היו געגוע אליו"(צילום: איתיאל ציון)

גם מוטק'ה החזיק מהקימל שלה, היא אומרת. "עכשיו אין אימא ואין אותו. קימל הוא געגוע ותו לא". הם נפגשו ב-41' ביערות קז'אן. היא הייתה בת 19, מוטק'ה קצת יותר. "היה לו אופי של קומנדנדט", אמרה זלדה, והאצבעות המעוקמות שלה התחילו להתרוצץ על שולחן הפורמייקה. "הקול שלו היה כל כך חזק, שגם כשלחש פחדנו שהגרמנים יגלו אותנו. אני הייתי בחורה יפה, כמעט כמו שיקסע, אז התאהבנו.

הייתי ילדה קטנה שהגרמנים השאירו בלי משפחה והוא היה שם, גבוה, חזק, עם קול של חזן מוקף בדודים שלו, האחים, האחיות. בלילות היה מכסה אותי עם המעיל שלו. מעיל גדול מפרוות שועל חומה, מרופטת. נשבע שלעולם לא יחסר לי כלום. כל שיהיה לו יהיה גם לי. כמו המעיל ככה היו ההבטחות שלו - מחממות ומסריחות באותו הזמן.

"תמיד היינו רעבים ביער. היו חודשים שהבחורים לא הצליחו לגנוב אוכל משום חווה, ואכלנו כל מיני שורשים וכל מיני דרעק שמצאנו מתחת לשלג. בזמן הזה חשבנו על האוכל שהיה לנו פעם בבית. מוטק'ה אמר שהוא הכי מתגעגע לקרפלך של אימא שלו. וכמו שהוא היה מדבר עליהם, אני מיד התגעגעתי לאלה של אימא שלי, קרפלך עם תפוחי אדמה, כרוב וקימל, ונשבעתי לו שאיך שהמלחמה נגמרת - אני אכין לו ערימה ענקית. וערימה, את יודעת, זו עבודה קשה".

המלחמה נגמרה, מוטק'ה וזלדה יצאו מן היער זוג נשוי ועלו ארצה. שבתות וחגים היא הגישה לו את הקרפלך של אימא שלה והוא, בקול העמוק שלו, הילל ושיבח עד שזלדה גילתה שהוא מנהל רומן עם שכנה מהונגרייה, אוכל בלינצ'ס מציפורניים מטופחות בלק אדום. "החמור עזב אותי בשביל פרוצה שאין לה מושג איך מכינים קרפלך". אמרה זלדה, ודמעות התחילו להרטיב לה את קצות העיניים.

שלחתי יד על שולחן פורמייקה, וניסיתי לגעת באצבעות ששנים כבר לא קיפלו כיסוני בצק בשביל אף אחד, אבל היא משכה אותן בבהלה, טפטפה כמה מילים שלא הבנתי, אספה עצמה בנשימה עמוקה והמשיכה. "הוא אולי נשאר עם געגוע לקרפלך, אבל אצלי כל החיים היו געגוע אליו. עכשיו אין גבר, אין ילדים אבל חתולים, בורוך השם, זה יש".

שבוע אחרי זה ישבתי שוב מול זלדה, ורשמתי מפיה את המתכון של אימא שלה לקרפלך. עמדתי שעות במטבח, וניסיתי לשחזר את שהפה של זלדה זוכר. יצא עבה ותפל. זלדה צחקה. אמרה שבשביל כאלה אף גבר לא היה נשאר, ולא חשוב מה הוא לחש לתוך האוזניים של הבחורות ביערות קז'אן. שלחה אותי לנסות שוב. כמו אלה שלה, גם הקרפלך שאני מכינה עכשיו כרוכים בהמון עבודה, והם תערובת של הרבה מקורות: איטליה, סין וצרפת, כולם בפנים. אבל הלב שלהם נמצא ביערות קז'אן. וכשאוכלים מהם והם נשכחים במורד הגרון, צץ זרע קימל קטן, מוסר דרישת שלום, מכריח לזכור.

"החמור עזב אותי בשביל פרוצה שאין לה מושג איך מכינים קרפלך"(צילום: ירון ברנר)

קרפלך בסלק 

בצק העושה שידוך בין רביולי איטלקי לקרפלך. את הסלק קונים בחנות מיצים או סוחטים לבד בבית. וואי וואי כמה שזה טעים.

המצרכים (ל-8-6 סועדים): 

למילוי -

3 כפות שמן תירס

1 תפוח אדמה מבושל

3 בצלים בינוניים, קצוצים דק

1/2 1 כוסות מים רותחים

100 גר' גבינת "טוב טעם" או טובורג רוסית

100 גר' גבינת פרומעז

2 שיני שום, קצוצות דק

חופן שמיר, קצוץ דק

1 כפית מתוקה של גרגירי קימל

קליפה מגורדת מלימון אחד

1/2 1 כפיות מלח

לבצק -

3 כוסות קמח

1 כף מלח

2 חלמונים

1 כף שמן זית

להגשה -

2 כוסות מיץ סלק

1 כף חומץ

2 כפות סוכר

מלח, פלפל

שמנת חמוצה

1 בצל ירוק, קצוץ דק

(צילום: איתיאל ציון)

אופן ההכנה:

1. מכינים את המילוי - מטגנים בסיר קטן את הבצל עד להזהבה. מועכים פנימה את תפוח האדמה,
2. מוסיפים מים רותחים ומתבלים במלח ופלפל. מכסים ומבשלים על אש קטנה במשך כ-18 דקות. מסירים מהאש ומצננים. מוסיפים את הגבינות לתוך תערובת תפוח האדמה, מוסיפים מלח, קליפת לימון ואת הקימל. טועמים ומתקנים תיבול.
3. מכינים את הבצק - ממיסים כפית מלח בכוס אחת של מים רותחים. מוסיפים פנימה שתי כוסות קמח, ומערבבים היטב. מעבירים למשטח עבודה, מוסיפים כוס קמח נוספת ומתחילים ללוש במרץ. מוסיפים שני חלמונים וכף שמן זית. ממשיכים ללוש עד שמתקבל בצק רך וגמיש. מרדדים את הבצק, קורצים עיגולים (הכי פשוט בעזרת כוס רגילה), מניחים במרכז כל עיגול כפית נדיבה של מילוי וסוגרים את העיגול. מתקבל קרפלע בצורת חצי סהר.
4. את הקרפלך האלה מבשלים במים עם מלח, בקבוצות. נותנים להם לצוף, ממשיכים בבישול עוד דקה וזהו.
5. מחממים את מיץ הסלק, ממליחים ומפלפלים ומצמצמים על אש בינונית במשך כ-5 דקות. יוצקים מעט מהמיץ על צלחת הגשה, מניחים מעל את הקרפלך, שמים מעט שמנת חמוצה ומפזרים בצל ירוק. מגישים מיד.
   
   נפתח לכם התיאבון לסיפורים נוספים? ב-22 בדצמבר בשעה 13:00 תחבור אשת הקולינריה הילה אלפרט למוזיקאי אבי בללי ולגליה חי למופע שיכלול סיפורים, שירים ואוכל ב"אוזן בר" בתל אביב. מחיר: 65/80 שקלים