"המועמד הנגדי" ומודעות האבל

בבחירות הללו הוכח שוב כי באופן פרדוקסלי דווקא הציבור החרדי שמקבל את הדמוקרטיה כאילוץ, הוא הציבור בעל התודעה הדמוקרטית העמוקה ביותר בישראל.
נראה כי בקבוצת מיעוט, החרדים מבינים כי הדמוקרטיה היא מתת אל בשבילם ומנצלים את הכלים שהיא מעניקה עד תום. חרדי ממוצע משתתף בחייו ביותר הפגנות מהפעילה הכי מסורה של "נשים בשחור". וכך, גם השבוע יצאו חסידי הדמוקרטיה החרדים בהמוניהם אל הקלפיות ונתנו את קולותיהם לאריאל שרון, או בשמו החדש "המועמד הנגדי".
החרדים הצביעו באחוזים גבוהים למרות העדרו של קמפיין ("הליכוד הקציב לנו כסף שהספיק ל-8000 מודעות קיר, זה פחות ממה שהיינו מדביקים בשביל לשחרר את דרעי בלילה אחד. אף אחד לא הסכים לקחת על עצמו את ההדבקה. אז נתנו את זה למדביק מודעות אבל", הסביר פעיל חרדי בולט) ולמרות שהודעתם של הרבנים, כי יש לצאת ולהצביע עבור "המועמד הנגדי", פורסמה רק יומיים לפני הבחירות. אלמלא בעיות ארגוניות קשות היו אחוזי ההצבעה של החרדים אף גבוהים יותר.

יהדות התורה

דרך הנהגתם של מנהיגי הציבור החרדי משולה לעיתים למקל המוביל עיוור. המקל (הרבנים) אמנם קובע את הדרך, אך העוור (הציבור החרדי) הוא זה שקובע לאן הולכים. הציבור החרדי רצה את אריאל שרון והרבנים קבעו כי יש להצביע עבורו.
ביום הבחירות התעורר חשש מוזר: מנהיג הציבור הליטאי, הרב יוסף שלום אלישיב, התייצב בבוקרו של יום הבחירות, מיד לאחר תפילת שחרית בקלפי והצביע עבוד "המועמד השני". כך עשו גם גדולי התורה האחרים, אך הציבור בושש לבוא. רק לקראת סגירת הקלפיות יצאו החרדים אל הקלפיות והחשש הכבד שהציבור החרדי לא יינהה אחר מנהיגיו הרוחניים ולא ייצא אל הקלפי, דבר שיגרום "חילול השם" גדול, התברר כמוטעה. הציבור החרדי יצא להצביע באחוזים גבוהים ומנהיגותו של הרב אלישיב - "פוסק הדור" קיבלה חיזוק משמעותי.
בימים אלה מתמודד הרב אלישיב עם לחץ חברי הכנסת של "דגל התורה" לשמש כשרים בממשלתו של אריאל שרון. מזה זמן מה מובילים חברי הכנסת של "דגל התורה", אברהם רביץ ומשה גפני, מהלך על פיו יקבלו היתר הלכתי לשמש בתפקיד שרים בממשלת ישראל. למרות האופטימיות שמפגין רביץ לגבי הסיכויים שלראשונה לאחר כמעט 50 שנה יחזרו החרדים האשכנזים לקחת חלק בממשלת ישראל כשרים, ניתן לקבוע כמעטו בוודאות כי הרב אלישיב לא יאפשר זאת. הדבר כרוך במהלך אידיאולוגי שמשמעותו השתתפות אמיתית באחריות על גורל המדינה, והרב אלישיב לא ייתן לו יד.

ש"ס

קמפיין בחירות של ש"ס מתבסס באופן מסורתי על שני אלמנטים: ארגון מדוקדק עד אחרון המצביעים ו"הדלקת" הרחוב. בהעדרו של אריה דרעי, לקח הרב יוסף על עצמו את התפקיד להדליק את הרחוב. בסדרת התבטאויות חריפות נגד ברק הציב את עצמו מנהיגה של ש"ס בחזית המאבק מול אהוד ברק וניצח בו. בשיעור שנתן ביום חמישי בערב יצא הרב מגדרו מנצחונו של שרון ואמר: "אילו, חס וחלילה, חס ושלום, היינו מפסידים בבחירות הללו היינו מאוד מצטערים. עכשיו אנחנו רוקדים ושמחים, ישתבח שמו - הקב"ה, איך ריחם עלינו". וסיכומו של הרב עובדיה את יום נצחון שרון היה: "כאילו קיבלנו מתן תורה מחדש".
מנצח נוסף מהבחירות האחרונות הוא יו"ר ש"ס אלי ישי, שהימר על כל הקופה כשהתנגד לפיזור הכנסת ובכך מנע מבנימין נתניהו להתמודד מול ברק. "אם שרון היה מפסיד, היו מאשימים אותנו ותולים את אלי ישי בכיכר העיר", אמר אחד ממקורביו. ישי הצליח להימנע מלהעמיד את ש"ס בהנהגתו לבחירות כלליות שניבאו ירידה משמעותית במספר המנדטים שלה, הצליח להצטייר כאחד הגורמים לנצחונו של שרון ולהציב את ש"ס כמפלגה בעלת אוריינטציה ימנית - דבר שיסייע לש"ס מאוד בבחירות הכלליות הבאות, בהן עיקר מאבקה יהיה דווקא בליכוד שלוטש עיניים רעבות לעבר מצביעי ש"ס.
אריה דרעי ונאמניו הביטו בהשתאות בביצועיו של היו"ר החדש והתנחמו בעובדה שמערכת הבחרות של ש"ס היתה עקרה מהתלהבות. עשרות מנאמניו של דרעי שלשלו לקלפי פתק הנושא את שמו. האסיר ממעשיהו עצמו היה מראשוני האסירים שהגיעו להצביע בקלפי שהוצבה בכלא. תקרית קטנה נרשמה, כשאחת מהנשים בוועדת הקלפי הושיטה לו את ידה לשלום. דרעי נבוך, מלמל סליחה והכניס פתק עם שמו של שרון. למרות האיבה הגדולה שהוא רוחש לברק ולמרות לחצים כבדים מצד מטה שרון, שהתמקדו בעיקר ביפה רעייתו, סירב דרעי להכריז בפומבי על תמיכתו במועמדותו של מועמד הליכוד ואסר על פעילי "שאגת אריה" לקחת חלק פעיל במאבק למען שרון. דרעי צפוי להמשיך בשתיקתו עוד זמן רב. בימים אלו הוא נושא עיניו אל ה-21 לחודש, המועד האחרון בו יכול היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין להחליט באשר לבקשתו למשפט חוזר. גם כאשר זו תדחה, ימשיך דרעי בשתיקתו, מתוך צפייה דרוכה לראות מה יעלה בגורלו של "חוק דרעי".

יציאת השבת

פעילים חרדיים בתגובה על פסיקתו של הרב אלישיב כי אבלים היושבים שבעה צריכים לצאת ולהצביע למרות האיסור ההלכתי לצאת מהבית:
"אם המתים מצביעים, על אחת כמה וכמה שהאבלים צריכים להצביע".