גירושים: כך הם משפיעים על הילדים שלכם
החלטתם להתגרש? קחו בחשבון שלגירושים השלכות על מצבם הנפשי וההתפתחותי, וכן על מערכות יחסים העתידיות שיהיו לילדים שלכם. כך או כך, נסו להשאיר את הילדים מחוץ לקונפליקט
תהליך הגירושים מסיים את מערכת היחסים הזוגית בין בני הזוג. אך כאשר ישנם ילדים, התפקיד ההורי נותר בעינו, ובני הזוג מחויבים להמשיך ולשמור על קשר. בעוד שמריבות בין הורים נתפסות כטבעיות על ידי הילדים כאשר ההורים נשואים, הרי שבגירושים המתח והכעסים בין ההורים הגרושים משפיעים מאוד על הילדים. לגירושים השלכות על מצבם הנפשי וההתפתחותי, ועל מערכות יחסים העתידיות שיהיו להם.
מערכת היחסים של ההורים עם ילדיהם תלויה ביכולת של הזוג הגרוש להפריד בין מערכת היחסים הזוגית שלהם לבין היחסים המתהווים ביניהם כהורים. הספרות מזהה ארבעה דפוסים של יחסים בין ההורים הגרושים, לכל אחד השפעה אחרת על הילדים.
1. זוגיות מנותקת/מנוכרת
מערכת זאת מאופיינת בניתוק רגשי עמוק, ובה נמחק תפקיד ההורה של אחד מבני הזוג (בדרך כלל של האב). המחיקה נובעת בדרך כלל מכך שהזוג לא מצליח ליצור הפרדה בין היחסים הזוגיים שהסתיימו לבין היחסים ההוריים שנמשכים. באופן זה אחד מבני הזוג חש דחייה כלפי בן הזוג השני ומעביר רגשות אלו אל הילדים. כתוצאה מכך נוצר "ניכור הורי", בו הורה אחד מלבה שנאה כלפי ההורה השני ומעודד את ניתוק הקשר. ההורה הדחוי מתקשה לשמור על קשר עם ילדיו, ובשלב מסוים נוצר נתק שככל שהוא מתמשך זמן רב יותר, קשה מאוד לגשר עליו בהמשך.
זוגיות זו מתאפיינת בחלוקה להורה "טוב" והורה "רע". ילדים הגדלים במשפחות אלו נוטים לומר על אחד ההורים ש"הוא לא אוהב אותם" או שהוא/היא "איש/ה רע/ה". לזוגיות זו השפעה קשה על הילדים כי היא פוגעת באמון שלהם בהורים, ביכולת שלהם להאמין באנשים בכלל, וביכולתם לבסס מערכות יחסים עם בני/בנות המין השני. עקב זאת, נפגעת גם יכולתם של הילדים לתפקד באופן עצמאי.
2. זוגיות מרעילה
במערכת זאת ההורה מערב את הילד בסכסוך הזוגי בצורה עקיפה, על ידי הסתת הילד כנגד ההורה השני. למעשה, ההורים משתמשים בילד כדי להעביר את התוקפנות כלפי בן הזוג לשעבר. כך, אחד ההורים יכול לשאול את הילד: "נכון שלא נהנית אצל ההורה השני?", או "שוב התקררת כשהיית אצלו/אצלה".
גישה בעייתית זו עלולה ליצור בלבול ומועקה אצל הילד, אשר חש כי אסור לו להרגיש קרבה כלפי אחד ההורים, על אף שהוא עצמו חש אחרת. ילדים שגדלים במשפחות אלו הולכים בחוסר רצון להורה השני ואומרים משפטים כגון: "לא כיף לי עם אבא/אמא", או "קשה לי לראות את אמא/אבא עצוב/ה ועצבני/ת כשאני יוצא מהבית".
בטווח הארוך המסרים המרעילים מובילים לקשר שטחי עם אחד ההורים. מערכת זאת פוגעת בקשרים החברתיים של הילד, גוררת תחושות של חוסר ביטחון, פחדים, חרדות ומשליכה על מערכות יחסים עתידיות שלו. ישנם ילדים אשר אינם יכולים לשאת את המצב ובורחים מהבית, בורחים לעולם דמיוני או סובלים מסיוטי לילה והתקפי זעם.
3. ההורים המבולבלים
מערכת זאת מאופיינת בהיפרדות לא עקבית בין בני הזוג: לעיתים מערכת היחסים בין ההורים טובה, ולעיתים היא מידרדרת. מצב זה משליך על מערכת היחסים בין ההורים לילדים, ובהתאם אחד מבני הזוג מתרחק מהילדים כאשר הוא מסוכסך עם בן הזוג לשעבר, ומתקרב כאשר מערכת היחסים עם בן הזוג לשעבר משתפרת. ילדים הגדלים במשפחות אלו נוטים לומר משפטים כגון: "כל פעם שאימא/אבא אומר/ת לי דברים לא טובים על אבא/אימא, זה לא נעים לי לשמוע. אני לא יודע מה לעשות כי אני אוהב את שניהם". ילדים במערכת זו לומדים שאין לסמוך על איש, ודינאמיקה זו פוגעת באמון הילד בהוריו ובאנשים אחרים.
4. ההורים המשלימים
במערכת זו בני הזוג מכירים ומשלימים שהפרק הזוגי תם, ועתה מערכת היחסים בניהם מבוססת על טובת הילד. הם מכירים בכך שלאב ולאם יש אוטונומיה במערכת היחסים עם ילדיהם ושמשקל התפקיד ההורי של שניהם דומה. הם עובדים בשיתוף פעולה ומנהלים תקשורת שוטפת סביב הילדים.
ילדים במערכת זו נוטים לומר: "כשאימא ואבא היו נשואים הם רבו הרבה, אבל עכשיו הם מסתדרים כדי לדאוג לי". ילדים במערכת עלולים לסבול בתחילת הדרך: ייתכנו תופעות כגון חוסר שקט, ירידה בלימודים ורגרסיה בהתנהגות, אולם התנהגות זאת חולפת ככל שהם נכנסים לשגרת חייהם החדשה.
ניהול היחסים גם לאחר הגירושים חשוב לא פחות מאשר מערכת היחסים בזמן הנישואים. ילדיכם לא בוחרים להתגרש, וצריכים להישאר מחוץ לקונפליקט. ילדים שהוריהם לא השכילו להשאירם מחוץ לקונפליקט הזוגי יישאו את ההשלכות כל חייהם, וישלמו על כך בכאבים ממושכים שיעיבו על תחומים רבים בחייהם, לרבות מערכות יחסים עתידיות.
רונית כהן זמורה היא מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת.
