ביתו המעוטר של השומר על הסוס

יום אחד, בחורף 1965, עמדו החיים בפתח תקווה מלכת. זקן השומרים, אברהם שפירא, מת, ורבים מתושבי העיר הצטופפו ברחוב חובבי ציון וברחובות הסמוכים כדי ללוותו למנוחות. אני זוכר את האירוע כילד. במיוחד את הנשיא זלמן שז"ר עומד על מדרגות בית הכנסת הגדול ומספיד את השומר שמת בגיל 95.
שפירא נולד בכפר קטן בדרום אוקראינה. בן עשר עלה לישראל עם משפחתו והם התיישבו בירושלים. כמה שנים אחר כך השתתף אביו בייסוד היישוב יהודיה (כיום בתחומי סביון), שקדם לפתח תקווה. משם עברו המתיישבים לפתח תקווה.
עם התבגרותו החל אברהם להשתתף בהגנת המושבה וגם שימש מלווה של הברון רוטשילד בביקורו בארץ. במהלך מלחמת העולם הראשונה נבחר ליו"ר ועד המושבה. הוא נאסר והועמד לדין בדמשק כחלק מהמסע נגד ניל"י, אך זוכה ושב לפתח תקווה. שם נבחר לראש אגודת השומרים. ברבות הימים שונה תוארו, כאמור, לזקן השומרים. הוא זכה להערכה וכבוד מצד ערביי הסביבה ויישב סכסוכים רבים ביניהם.
שפירא הפך לאגדה עוד בחייו, כשדמותו האצילית מסייעת לכך רבות - איש גבה קומה עם עיניים כחולות, רוכב על סוסתו, מגבעת קש לראשו ומקטרת בפיו. אחרי מותו החליטו צאצאיו (היו לו תשעה ילדים) לתרום את ביתו לטובת הציבור.

מבית איכרים לבית תרבות

בתחילה שימש הבית, ששוקם לאחר העברתו לרשות העירייה, כמעין ספרייה קטנה וחדר עיון. לאחרונה עבר שיקום נוסף, שבמהלכו התגלו ציור קיר יפהפיים ששוחזרו, וגם ייעודו השתנה במקצת. כיום הוא משמש משכן לאירועים תרבותיים שונים ונמצא באחריות מינהל התרבות של עיריית פתח תקווה, בניהולה של דרורית גור-אריה.
בית שפירא ברחוב הרצל 20, שנבנה בשנת 1910, הוא מבנה בן קומה אחת, טיפוסי לבתי איכרים שנבנו בארץ ישראל בראשית המאה. שדרת ברושים מובילה מהרחוב אל הכניסה לבית.
הוא בנוי אבני כורכר מצופות בטיח, גגו מכוסה רעפי חרס ("מרסלים"), תקרותיו עשויות מלוחות עץ, מרצפותיו מעוטרות וחלונותיו גדולים עם תריסי עץ. הקירות הפנימיים עוטרו בציורי קיר שכוסו עם השנים בשכבות של צבע ונחשפו רק אשתקד.

שמונה סוגי עיטורים

את הציורים גילה שי פרקש מחברת "שבלולינות" מלוד, שמתמחה בציורי סטנסילים. פרקש עצמו הפך "משוגע לדבר" והוא חוקר ומתעד את ציורי הקיר בארץ.
פרקש מספר כי ביולי 2000 החל בביצוע סקר בבתים היסטוריים בפתח תקווה, בעקבות יוזמה של מנהלת מינהל התרבות בעיריית פתח תקווה, דרורית גור-אריה ופנייה של רכזת המועצה לשימור אתרים באזור המרכז, תמר טוכלר, והאדריכל רפי רייש מהוועד לשימור פתח תקווה.
לדבריו, בבית שפירא נתגלו שמונה סוגים של עיטורים שונים, שהיו מכוסים בארבע שכבות של צבע. בין העיטורים דגם של וילון כחלחל מקושט בפרנזים ופרחים במבנה גיאומטרי (ראו צילומים).
כמו כן, מספר פרקש, נתגלו ציורי פרחים על דלת פנימית שנחסמה. במקרה הזה הציורים נחשפו בשלמותם ולא היה צריך לשחזרם.
פרקש מציין כי ציורי הקיר בבית שפירא, שהם עבודות סטנסילים, בוצעו בידי צייר שזהותו לא ידועה, עם הקמת הבית, והם באיכות מעולה ומהמרשימים שנמצאו בבתים בישראל מאותה תקופה.
לצורך השחזור צולמו הציורים שנתגלו על הקירות ובעזרת תוכנת מחשב גרפית שוחזרו הפרטים והושלמו מחדש, נחתכו שבלונות חדשות רב-שכבתיות מפלסטיק והצביעה נעשתה באופן ידני, כמו בעבר, בצבעים עמידים. מקור הצבעים היה, להערכת פרקש, ככל הנראה מפולין. הם עשויים על בסיס שמן עם אבקות פיגמנטים.
במהלך עבודות השחזור, שנמשכו כחודש, השאיר הצוות של פרקש קטעים מקוריים של העיטורים ולידם הוספו את הקטעים החדשים.
פרט לשחזור ציורי הקיר נעשה שיפוץ חיצוני, הפעם בטיח על בסיס טבעי, כפי שהיה הבית במקור. עלות עבודות השיקום האחרונות הסתכמה בכ-80 אלף שקל.