הודה בהריגה בגלל ויכוח על כסא נוח
עסקת הטיעון עליה חתם אלי עורקבי עם התביעה מעוררת את זעם המשפחה של אלון מיכאלי, שנהרג בחוף הים בגלל סכסוך על כיסא נוח: "רוצח ערבי היה מקבל מאסר עולם". הסניגור: "זו היתה הגנה עצמית"
אלי עורקבי הורשע היום (ד') בהריגת אלון מיכאלי בבית המשפט המחוזי בתל אביב. עורקבי הודה בהריגה, לאחר שעורך דינו משה שרמן חתם על עסקת טיעון עם התביעה, והוא ירצה שלוש שנות מאסר בפועל.
האירוע התרחש בחודש יוני אשתקד בחוף הילטון בתל אביב והרקע לדקירה היה סכסוך שפרץ בין מיכאלי, בן 29, לבין קבוצת צעירים, על כיסא נוח. במהלך החקירה התברר כי לא ניתן להוכיח מי היה הדוקר בפועל. בשל כך הפחיתה התביעה את האישום מרצח להריגה, ומבין מספר צעירים שנכחו בקטטה נמצאו ראיות שקושרות רק את עורקבי לאירוע.
אמו של מיכאלי: "עונש של שלוש שנים זו השפלה בשבילי"
בני משפחתו של הנרצח, אלון מיכאלי, מתקוממים על עסקת הטיעון ועל קולת העונש. "אני ממש מתביישת על עסקת טיעון הזו", אמרה מזל מיכאלי, אמו של אלון. "חשבתי שאם לא יורשע ברצח אז לפחות יורשע בהריגה, אבל עונש של שלוש שנים זו השפלה בשבילי. תשעה חודשים אני מגיעה לבית המשפט, כדי לתבוע צדק והרוצח מקבל שלוש שנים? המדינה הזו משתפת פעולה עם רוצחים וכמוה גם המשטרה והפרקליטות. אם היה מדובר ברוצח ערבי, הוא לא היה נמלט בפחות ממאסר עולם. משפט צדק ועונש חמור יותר היו עוזרים לי להתמודד טוב יותר עם האובדן של הבן. אנחנו במשפחה גמורים כולנו בגלל המקרה הזה, חיינו אינם חיים. בשביל כיסא לרצוח את הבן שלי? למה? הוא היה ילד מקסים".
בהחלטתו התייחס השופט עודד מודריק לקולת העונש, ביחס לחומרת האירוע בו אבדו חיים. "קול דמיו של המנוח זועקים אלינו מן החול אשר על שפת ימה של תל אביב לאמור האם אפשר הורג נפש ייפטר מלפני בית דין כשעונשו הוא מאסר ממשי של שלוש שנים בלבד", כתב השופט. לאחר מכן הסביר כי ייתכן והתביעה לא היתה מגיעה כלל להרשעה ללא עסקת הטיעון, בשל היעדר ראיות וליקויים קשים באופיים של העדים המרכזיים.
הסניגור: "זו היתה הגנה עצמית"
סנגורו של הנאשם עו"ד שרמן היה שבע רצון מקבלת עסקת הטיעון על ידי השופט מודריק, אולם תקף בחומרה את התקשורת על הצגת האירוע כמעשה מכוון. "לא היה כאן רצח אלא הגנה עצמית", הוא טוען. "הוויכוח בין הנערים נגמר, הם צעדו לעבר המכוניות שלהם ואז הגיעו מיכאלי וחבריו עם שברי בקבוקים במטרה לסגור חשבון. העד המרכזי של התביעה לא יכול היה להצביע על הדוקר וקשה היה להאמין לגרסאות שמסר".