החיפושית

פרדיננד פורש, האבא של החיפושית, נולד בשנת 1875 במסרדורף, אוסטרו- הונגריה. בגיל 25, בראשית המאה, ייצר את המכונית הראשונה שלו, בעלת מנוע חשמלי. בהמשך התקבל פורש לעבודה בסוכנות דיימלר באוסטריה כמנהל טכני, ועלה בדרגה עד למשרת המנהל הכללי.
בתקופה זו המציא עוד דגמי מכוניות ייחודיים וזכה בעיטור כבוד מהמכון הטכנולוגי בווינה. בשנת 1921 יצר דגם מכונית מרוץ. ב-1923 החליט לפרוש מדיימלר ולהקים חברת ייצור משלו, אבל המצב הכלכלי החזיר אותו לדיימלר.
בחמש השנים הבאות פיתח מכונית קטנה, ממנה יוצרו ונמכרו 30 מכוניות זולות במיוחד. ההנהלה לא אהבה את רעיון המכונית ה"עממית" והחליטה לרדת מייצורה. פורש פרש סופית מדיימלר.

דגם עממי, צריכת דלק נמוכה

ב-1930, בגיל 55, פתח פורש, ששמו הלך לפניו כגאון בתחומו, משרד לעיצוב בשטוטגארט. המטרה היתה ליצר דגם מכונית עממי בעל תכונות חדשות, שיוזילו את ייצורו ואת צריכת הדלק שלו, ויתאימו אותו לצורכי עולם הנתון במשבר כלכלי. באוגוסט 1931 רשם פורש פטנט מיוחד בתחום המבנה של גלגלי מכוניות. במכונית הורכבו גלגלים מיוחדים, מנוע מיוחד המקורר ברדיאטור של מים וגיר של ארבעה הילוכים. המנוע מוקם בחלק האחורי והפך את המכונית קלה יותר. לאחר שכלולים אינסופיים נמצא היצרן שהתלהב והיה מוכן ליצר את הדגם, שלימים יהיה הפולקסוואגן - ד"ר פריץ נוימאייר. בינתיים ייצרו עוד שתי חברות אירופיות - טטרה הצ'כית ורויטר הגרמנית - דגמים דומים. אבל אלה, יחד עם הדגם של נוימאייר, הוצגו בסלונים למכוניות, ולא זכו להצלחה.

הפגישה עם היטלר

ב-1933 עלה היטלר לשלטון בגרמניה. האיש חזר על הסיסמה המלהיבה: מכונית, רדיו ושעשועים לכולם. נעניק להמונים מכוניות זולות, סרטים ומכשירי רדיו זולים. פורש החליט שמצא את הכתובת. הוא נפגש עם היטלר. בפגישה אמר לו היטלר ש"מכונית העם", פולקסוואגן, צריכה לצרוך לא יותר מ-6 ליטר דלק ל-100 ק"מ ולהיות בעלת חמישה מקומות: לזוג הורים ושלושה ילדים. מחירה לא יעלה על 86 לירות שטרלינג של שנת 1934.
באפריל 1934 שלח פורש להיטלר ציור של המכונית, עם ציון כל יתרונותיה. היטלר הוסיף רישום משלו לעיצוב החיצוני של המכונית. באותה שנה נחתם עם פורש חוזה, לפיו יסיים תוך עשרה חודשים את הפרויקט לייצור עתידי של 50 אלף מכוניות לעם, שייראו כמו "חיפושיות". הייצור נמסר לידי חברה ממשלתית- RDA.
בשנת 1934 החלו ליצר במפעלים החדשים שהקימה RDA דגמים שהתבססו על רעיון המנוע ומערכת הגלגלים של פורש - שהתאימו להסעת שלושה חיילים, מכונת ירייה ותחמושת. תעשיית המלחמה יצאה לדרך, וייצור החיפושית התמימה, שהיתה מיועדת לעם, התעכב. מעט המכוניות שכבר יוצרו נמסרו לראשי המפלגה הנאצית, מהיטלר ומטה.

החיים האמיתיים

החיים האמיתיים של החיפושית החלו בשנת 1945. אז החל ייצורה בכמויות גדולות. עד 1949 נעשה הייצור תחת פיקוח בריטי, לפי הסכם בנות הברית שכבשו את גרמניה. משנת 1949 הוא נעשה בפיקוח גרמני, כשהייצור גובר והולך בהצלחה חסרת תקדים, עד שהמכונית הוכתרה כמכונית הפופולרית ביותר בהיסטוריה של המכוניות.
משנת 1974 החלו ליצר בגרמניה את דגמי גולף ודגמים נוספים, יקרים ויוקרתיים, של פולקסוואגן. ייצורה של החיפושית הופסק, ונמשך בכמויות קטנות בלבד במפעלים שמחוץ לגרמניה: בדרום-אמריקה, מקסיקו, הפיליפינים וניגריה.
בשנים האחרונות חזרה החיפושית אל הכבישים כמכונית המיועדת לדור הצעיר של תחילת האלף. הדגמים החדשים הפכו מיד ללהיט בעל העולם וגם בישראל כבר נמכרו כמה מהם, למחרות מחירם הגבוה.

בארץ

סוכנות פולקסוואגן בישראל מוחזקת בידי צ'מפיון מוטורס, שבבעלות אלייד השקעות, מאז 1966.
פולקסוואגן קונה מוצרים מחברות ישראליות ב-5 מיליון דולר בשנה: תוכנות, מוצרי היי-טק, סכיני חיתוך מתוצרת ישקר. כמו כן היא משתמשת בשירותי אל על, בין השאר בין אירופה ומקסיקו, להטסת מטענים. הקשרים בין פולקסוואגן לחברות ישראליות החלו בשנת 1986. טכנומטיקס, חברת תוכנות ישראלית, היתה הלקוח הישראלי הראשון שלה.

פורסם במגזין "ממון" ידיעות אחרונות"