זאבי: בישראל יקום קזינו

רחבעם זאבי (גנדי) ממש לא רצה להיות שר התיירות. "כשהייתי בקורס מג"דים כתב לי רבין שאני מתאים וכשיר למלא כל תפקיד. את מרבית שנותיי הקדשתי לביטחון. הייתי בפלמ"ח, הייתי בצבא, עסקתי בביטחון גם כיועץ ראש-הממשלה לטרור וגם בכנסת. זה רק טבעי שאני אקבל תיק בתחום ביטחוני".
אבל זאבי נכנס לממשלה כמייצג של סיעה קטנה, מולדת, וחשיבותו של התיק שהופקד בידיו נקבעה בהתאם. "אני לא מזלזל בתיק התיירות, אבל באמת לא רציתי בתיק הזה, כי חשבתי שאני יכול לתרום יותר במקום אחר. "בכל אופן", אומר זאבי, "מרגע שהוחלט וסוכם שאהיה שר התיירות, אני יכול לומר בפה מלא שזהו התיק החשוב ביותר בממשלה. תשאל 'למה?'".

למה?

"כי אני נמצא בו", הוא אומר בחיוך.
ובכל זאת, ניתן למצוא קווים דקים שמקשרים בינו לבין התפקיד. הדבקות בארץ-ישראל, למשל. ביתו של זאבי, דור שישי בארץ, נראה יותר כמו ספרייה או מוזיאון לתולדות ארץ-ישראל מאשר כמו בית
מגורים. יש לו קיר שלם עם מדפים עמוסי ספרים על מסעות קדומים לארץ-ישראל. קיר עם מדפים עמוסי ספרי תנ"ך, חלקם בני 300 שנה ויותר. קיר עם ספרי גיאוגרפיה והיסטוריה, וקירות אחרים עמוסים בספרי יודאיקה, שירה וספרות יפה.
בכל חדרי הבית יש ספרים ומוצגים ארכיאולוגיים, תמונות מקוריות של ציירים ישראלים ומפות עתיקות של ארץ-ישראל. בכמה פינות מצליחה אשתו, יעל, בת קיבוץ דגניה ב', להשחיל אגרטלים וקומקומים עתיקים מפורצלן, שהביאה ממסעות השניים ברחבי העולם.

קראת את כל הספרים האלה?

"לא קראתי את כולם, חלקם כתובים בשפות שאיני יודע, כמו פורטוגזית. אבל אני יודע מה כתוב בכל ספר, מהיכן כל הספרים, מתי הם הוצאו ומה הדברים החשובים בהם". זאבי מצביע על המדפים העמוסים בספרים ואומר: "אין לי קטלוגים, אבל אני יודע איפה כל ספר נמצא, באיזה מדף, איזה ספר לפניו ואיזה נמצא אחריו. יש הגיון בדרך שבה אני מסדר את הספרים. ספרי המסעות לארץ-ישראל מסודרים בסדר כרונולוגי, ספרי ארץ-ישראל מסודרים לפי האזורים, ספרי התנ"ך לפי תאריך כתיבתם".
זאבי אומנם ירוק עדיין בתפקיד, אבל הוא עושה הרבה שיעורי-בית. כחודש לאחר שנכנס למשרד התיירות הוא כבר יודע לציין כי מדינת ישראל עוד לא הגיעה לתחילת ניצול הפוטנציאל התיירותי האדיר שיש בה. זאבי: "התיירות בישראל עוד לא נמצאת על הרגליים, וגם לא נמצאה על הרגליים לפני המהומות באוקטובר 2000. תיירות לא בונים בפקודה. זה תהליך של שנים. בתיירות משקיעים כל הזמן, אבל אחרי השקעות גדולות, חצי דקה ברשת טלוויזיה אחת, מסוגלת להרוס הכל".

התיירות לא רק לא נמצאת על הרגליים, היא במשבר. מאז מהומות אוקטובר, לפני 7 חודשים, התכווץ נפח הפעילות בתיירות הנכנסת בכ-70%.

"זה נכון. מצוקת ענף התיירות היא נושא שיש להעלותו לסדר היום הלאומי, ואני מקווה שאנשי האוצר יבינו את חומרתו של המשבר ואת הדחיפות שיש לתת לסיוע הנדרש, כדי למנוע את קריסת הענף וההשלכות הנובעות מכך על כלכלת המדינה.
"יש לנו פה פוטנציאל אדיר. אנחנו מדינה קטנה שיש בה בחורף שלג בצד אחד, ים ושמש בצד האחר, אתרים מקודשים לדתות הגדולות, אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים שקשה למצוא במדינות אחרות בעולם. אבל את התיירות צריך לפתח ולהשקיע כדי שהמדינה תהיה מלאה בתיירים, במיוחד כשהמחירים בארץ מתקשים להתחרות עם מחירים שבאתרי נופש אחרים באגן הים-התיכון".

אז למה שלא יורידו מחירים?

"הבעיה היא שבמשך שנים בנו כאן מלונות יוקרה, כי המדינה נתנה מענקים וליזמים היה כדאי לפתוח מלונות כאלה, שבהם הרווח גדול יותר. מה שקורה בפועל, זה שלתיירות עממית קשה לבוא לישראל, מפני שאי אפשר למצוא כאן אכסניה פשוטה".

המולדת קודמת למולדת

כשנכנס לתפקידו במשרד התיירות, היה זאבי היחיד מבין השרים שלא הזיז איש מתפקידו. המנכ"ל, הדוברת, ראשי האגפים - כולם נשארו בתפקיד, כחלק מתפיסת העולם שלו. "מדובר בעובדי ציבור", אומר גנדי, והגיע הזמן שגם שרים אחרים יבינו שהשיטה של 'מטאטא חדש' היא שיטה פסולה. כשנכנסתי למשרד אמרתי לאנשים: לא חשוב לי למי הצבעתם, כולם נשארים פה אלא אם אינם טובים.
"אני יודע שזה יצר קצת כעס במפלגה שלי, כי אנשים שהיו כל השנים באופוזיציה רצו ליהנות ממנעמי השלטון. אבל הבהרתי לכולם: 'המולדת קודמת למולדת', ואני רוצה שהנורמה תהיה שאנשים נשארים בתפקיד ויש המשכיות. לא ייתכן מצב, שבעצם קורה במרבית משרדי הממשלה, שמגיע שר חדש, עם הפמליה שלו, ועד שאנשיו לומדים את התפקיד, הם כבר מתחלפים בלי שהספיקו לעשות משהו. אני יודע שמה שאני עושה לא ממש מקובל בפוליטיקה הישראלית. אבל אולי אצליח לשנות משהו", הוא אומר.
מיד עם כניסתו לתפקיד הבהיר שר התיירות כי הוא רוצה להעביר לתחום משרדו את רשות העתיקות ואת רשות הטבע והגנים הלאומיים. לדברי זאבי, שתי הרשויות האלה מקבלות תקציב נכבד ממשרד
התיירות ולכן הגיוני שהן יהיו תחת סמכות השר המתקצב. "ההיגיון אומר, שמי שנותן את הכסף יהיה גם אחראי. היום שלושה משרדי ממשלה מטפלים ברשויות האלה. הצעתי היא שיעשו סדר, ושהרשויות האלה יהיו תחת הגג שלי. כי זה ההיגיון. על הגיון לא מתווכחים. אבל את הביצוע דוחים", הוא אומר.

במהומות כולם נדפקו

בחודש אוקטובר 2000, עוד לפני שהוחלט על בחירות, היה זאבי בעין-איברהים, מסעדה באום-אל-פחם. במקום היו עבודות פיתוח גדולות, בשל מיקומה בוואדי ערה, במסלול הנוסע לנצרת. יום לאחר מכן החלו מהומות אוקטובר ומאז המקום שומם. כך גם בנצרת, שמרבית המלונות בה נסגרו, מסעדות הגיעו לפשיטת-רגל ואתרי התיירות הפכו לאתרי רפאים.
"המפסיד הראשון מהמהומות האלה הם התיירנים", אומר זאבי, "לפני שנה זה היה כל-כך טבעי לנסוע לאכול אוכל מזרחי בכפרי המשולש. טייבה, טירה וכפר קאסם המו בישראלים. היום כל המקומות האלה שוממים. כולם שם 'נדפקו' בגלל שקבוצה של פראים התפרעו וכל הציבור נאלם דום. היום הציבור הישראלי מצביע ברגליים ומחרים אותם. אבל אני מאמין שבמשך הזמן זה יתרפא".
ביום בו נבחר לתפקיד שר התיירות, התקיים בברלין יריד התיירות הבינלאומי - ITB היריד הגדול בעולם. מאז הסכמי אוסלו נהוג שביריד זה עורכים שרי התיירות של מצרים, ירדן, ישראל ומחזיק תיק התיירות ברשות הפלסטינית, מסיבת עיתונאים משותפת - ומצהירים בה על שיתופי-פעולה אזוריים, תיירות שלום וחבילות משותפות. השנה לא השתתף שר ישראלי ביריד, ושרי התיירות הערבים צוטטו כאומרים שהם לא יישבו עם זאבי במסיבת עיתונאים משותפת, כי הם רואים בו אישיות לא רצויה. הם הוסיפו, על-פי הציטוטים, כי מינויו של זאבי לתפקיד שר התיירות הוא צעד חמור מאוד של ראש-הממשלה, אריאל שרון.

איך תוכל לעבוד כשר תיירות בצורה כזו?

"הציטוטים האלה לא היו ולא נבראו. כל השרים שלחו לי הכחשות ואמרו כי הם לא אמרו את הדברים שפורסמו בישראל. לעצם העניין, תיירות אזורית היא לטובת כל הצדדים, גם לסוכני הנסיעות, גם לתיירים ובעיקר לארצות. ירדן והרשות הפלסטינית זקוקות לתיירות האזורית יותר מאשר ישראל, וכך גם מצרים".

אתה מתכוון לפגוש בשרי התיירות של ירדן, מצרים והרשות?

"כמובן. אני מאמין בתיירות האזורית ולכן חשוב שניפגש. אבל אני לא אפגש עם אף אחד מהם ביוזמתי. רק ביוזמתם. כיוון שהיו פרסומים שהם לא רוצים להיפגש איתי, הם צריכים להזים את הפרסומים וליזום את הפגישות.
"תראה, תייר יכול להגיע לישראל גם בלי לנסוע לירדן. יש לו מספיק מה לעשות פה. אף תייר לא יבוא לרשות הפלסטינית רק כדי להיות שם. לירדן יש אומנם מה להציע, אבל לא כדי למלא חבילת נופש. יש להם את פטרה, ואפשר להוסיף גם את רבת-עמון וג'רש, וזהו.
"גם למצרים כדאי לעשות תיירות אזורית. יש להם את קהיר הפירמידות ואת הנילוס, עם האתרים לצד הנילוס. זה יכול לעניין אג'יפטולוגים, אבל תייר ממוצע שרוצה גיוון - ירצה דברים נוספים. לכן צריך לשתף-פעולה בין כל הצדדים, וזה אינטרס, בראש ובראשונה, שלהם. ישראל נמצאת בסוף הרשימה בעניין הצורך שלה להשתתף בתיירות אזורית".

בסוף יהיה קזינו

בשבוע שעבר התפתח ויכוח בארץ סביב האפשרות שהקזינו ביריחו ייפתח והפלסטינים ידאגו שיהיה שם שקט. זאבי היה מהמתנגדים החריפים לנושא. הוא דרש דיון דחוף בממשלה, ובסוף הצליח לשכנע את ראש הממשלה לרדת מהרעיון. "לא ייתכן שיהיה שקט רק במחלקה של אואזיס (שמו של הקזינו ביריחו), ואילו בקבר רחל, בכנסיית המולד ובשכונת גילה ישראלים ותיירים לא יוכלו להיות בטוחים", הוא אומר.

אתה בעד קזינו?

"עמדתי בעניין עוד לא מגובשת. אבל בלי כל קשר למה שאני חושב, ברור לי שבמדינת-ישראל יהיה קזינו. לכן, כשר תיירות, עלי לדאוג שנתח מכובד מההימורים ילך לקופה הציבורית".

אז אתה בעד או לא?

"בעוד מספר ימים תקיים הנהלת משרדי דיון מקיף בנושא", מתחמק השר מתשובה. "יש כאלה שנגד. הם אומרים שזה הורס משפחות, שזה מביא זנות, פשע. ידוע על משפחות ירושלמיות שנהרסו ומקרים מזעזעים שהיו לעובדים בעיריית ירושלים שנסעו לקזינו. יש כאלה שמחייבים, ומסבירים שבישראל יש בלאו-הכי 30-20 בתי קזינו מתחלפים, יש את ספינות הקזינו באילת וספינות קזינו שפוקדות את נמלי חיפה ואשדוד.
"יש גם רבים שטסים להמר במרחק של שעתיים-שלוש מהבית. אלה אומרים שכדאי לפתוח קזינו ולהתנות את פעילותו בכך שחלק מהכסף ילך לטיפול בשכבות מצוקה ועיירות פיתוח. הם גם מסבירים שכדאי לפתוח קזינו באזור כמו מצפה-רמון, כדי לנייד לשם את האוכלוסייה ולפתח את האזור".