אוכלים לבריאות?

בשנים האחרונות גדל באופן דרמטי מבחר מוצרי המזון הפונים לאנשים המוגבלים בצריכת מזונות מסוימים מסיבות בריאותיות. בישראל אין כמעט משפחה שאין בה אדם כזה. 8% מאוכלוסיית העולם הם חולי סוכרת. בארץ נאמד מספרם ב-400 אלף איש. האנשים המוגבלים בצריכת נתרן בארץ נאמדים במספרים גבוהים יותר. מספר חולי הצליאק, הרגישים לגלוטן, קטן יחסית בארץ, כ-5,000 איש, אבל רגישותם עלולה להיות הרת אסון. מבדיקה מקיפה שערכנו מתברר, כי שוק המוצרים המיועדים לאוכלוסיות אלה פרוץ, נטול פיקוח, ועתיר מוצרים מתחפשים שחלקם אף עלולים להיות מסוכנים לאוכלוסיית היעד הצורכת אותם.

ללא סוכר, המון שומן

בתחקיר המקיף שערכנו, בסיוע מעבדות אנליסט, מכון התקנים, מכון חותם והדיאטניות רות משה ואולגה רז, בדקנו שורה של מוצרי מזון המיועדים לחולי סוכרת, מוגבלי נתרן (אנשים הסובלים מלחץ דם גבוה וחולי כליות וכבד) וחולי צליאק (חולים הרגישים למרכיב הנקרא גלוטן, שגורם להם שלשולים, הקאות ועד השפעות חמורות יותר).
סוכרת, כמו יתר לחץ דם, מכונה רוצח שקט. סיבוכיה קשים וחלקם בלתי הפיכים, ואחד היסודות החשובים המסייעים למזער את נזקיה הוא תזונה נכונה ואיזון. בבדיקה שלנו, תשעה מוצרים שונים, שכולם מתהדרים בכיתוב ללא סוכר ופונים לאוכלוסיית הסובלים מסוכרת גם מבחינת מיקומם על המדפים ברשתות, התגלו כבעלי פוטנציאל בעייתי לחולים אלה. זאת בגלל כמויות גבוהות של שומן רווי (שומן שמקורו מן החי), שמתברר כי גם הן, ולא רק סוכר, עלולות להיות מזיקות לחולים עקב רגישותם הגבוהה למחלות לב וכלי דם.
משרד הבריאות וגם איל, האגודה לסוכרת, הורידו לאחרונה ב-50% את מקסימום השומן הרווי המותר במזונות המומלצים לחולי סוכרת, על פי המלצות האף.די.איי (מינהל המזון והתרופות האמריקני), שממליץ על מקסימום של 1.5 גרם למנת מזון. בבדיקה שלנו, שמונה מבין תשעת המזונות הכילו כמויות שומן גבוהות יותר גם על-פי הצהרות היצרנים עצמם - בין 5.1 ל-19 גרם ל-100 גרם, מה שפוסל אותם עבור חולי סוכרת, כפי שמסבירה דורית אדלר, הדיאטנית הראשית של בית-החולים הדסה בירושלים, העומדת בראש הוועדה של האגודה לסוכרת המחליטה אילו מוצרים מתאימים לסוכרתיים.
ציפורה מרמור, סמנכ"לית אפיפית, יצרנית אחד המוצרים (ביסקוויטלייט), מודה בגלוי: למי שמטלפן אלינו אנחנו אומרים שהמוצר איננו מיועד לסוכרתיים. אנחנו סוכרתיים במשפחה ואני אישית נמנעת מהמוצרים המופנים לסוכרתיים למרות שאני היצרנית.
אני לא מתפלאה, אומרת חיה כהן, מנכ"ל האגודה לסוכרת, שמנהלת לדבריה מלחמות מתמידות נגד החיזור המטעה של יצרנים אחרי חולי הסוכרת. בתחום השוקולדים למשל, אומרת כהן, אין היום בישראל שוקולד אחד שמתאים לקריטריונים של האגודה לסוכרת. השבוע היא קיבלה תוצאות מעבדה של מוצר מזון אחר שפונה לסוכרתיים. לא היה קשר בין מה שהוצהר על המוצר לבין מרכיביו בפועל.
כהן מסרבת לומר באיזה מוצר מדובר וטוענת כי נזפה קשות ביצרן, כפי שנזפה גם ברשת שופרסל על שאיננה מפרידה בין מזונות שעברו בדיקות ביוזמת האגודה ומאושרים על ידיה, לבין סתם מוצרים עתירי סוכר. בתגובה מסרה לנו הנהלת שופרסל כי היא מזמינה את כהן לפנות ישירות אליה ולחשוב במשותף על הדרך המתאימה לשיפור השירות לחולי הסוכרת.

בשורת החילבה

השבוע הגיעו לשולחננו גם שתי עוגות חדשות מסדרת עוגת הבית של אסם. העוגות טעימות להפליא, ועל האריזה מודגש בגדול: ללא תוספת סוכר, וגם הבטחה חדשה: מועשרות בסיבי חילבה. מתאימות במיוחד לסוכרתיים. פרוסת עוגה של 30 גרם מכילה כ-200 מ"ג סיבי חילבה פעילים ללא ריח. סיבי החילבה הפעילים מסייעים להאטת ספיגת הגלוקוז במעי ותורמים לאיזון רמת הסוכר בדם. חתומה ד"ר ברוריה טל, יועצת תזונה.
חולי סוכרת שקוראים את ההצהרה היומרנית עשויים לשגות ולחשוב שאם יעוטו על כמה פרוסות עוגה, רמת הסוכר בדמם תתאזן. האומנם?
פרופ' זכריה מדר, אבי המחקרים על הקשר בין סיבי החילבה לסוכרת, מודה שהוא בדילמה: מצד אחד, הוא מעוניין להגביר את המודעות לחשיבות החילבה. מצד שני, הוא טוען, כפי שגם הצהיר בכנסים פנימיים של אנשי מקצוע, כי כמות החילבה בעוגה של אסם איננה מספיקה ליצירת האיזון המובטח בדם.
הפעילות הביולוגית של החילבה ותכונתה להורדת רמת הסוכר בדם מוכחת מעל לכל ספק, מסביר מדר, אבל כדי להשיג את ההשפעה יש לצרוך כ-15 גרם חילבה אוריגינלית ליום, או 6-4 גרם של חילבה ללא ריח. לשם כך יש לאכול כ-20 פרוסות עוגה ביום. מיותר לומר שצריכת 20 פרוסות ביום איננה מומלצת, ולא רק לחולי סוכרת, בגלל כמות השומן והקלוריות העצומה.
ד"ר שאול מידב, הטכנולוג הראשי של אסם, מנופף בשמו של פרופ' נסים גרטי, פרופסור לכימיה יישומית מהאוניברסיטה העברית, כאוטוריטת הייעוץ המקצועית של החברה בפיתוח המוצר. לדבריו, כמות החילבה שיש בכל פרוסה מתאימה לאיזון הסוכר המגיע מאותה פרוסה. לא זה מה שמבינים חולי הסוכרת מהכתוב על האריזה.
פרופ' גרטי עצמו אמר לנו, כי על מנת שתהיה אפקטיביות בהורדת רמת הסוכר, יש צורך בגרם סיבי חילבה ביום. לדבריו, גם פרוסה אחת של עוגה מורידה סוכר, אם כי לא ידוע בכמה. יש לנו עשרות מכתבים של אנשים שמודדים ומעידים כי אכילת העוגה הורידה להם את רמת הסוכר.
האגודה לסוכרת פסלה את עוגות החילבה בגלל תכולת השומן הגבוהה שלהן: 5.9 גרם שומן רווי ל-100 גרם - פי-ארבעה מהמומלץ. בתגובה אומרת דפנה ולדמן, אחראית לתחום תזונה נכונה באסם, כי תכולת השומן הכרחית כדי שהמוצר יהיה אכיל וטעים. בנוסף, אומרים באסם, התו של אגודת איל המוטבע על המוצרים שהיא מאשרת הוא תו וולונטרי, נעדר מעמד רשמי, שקבלתו מותנית בתשלום. בשלב זה אסם החליטה לא להשתמש בו. ד"ר ברוריה טל, החתומה על האריזה של אסם, טוענת כי במשרד הבריאות נאמר לה שהתו אף איננו חוקי.
אכן, תו האגודה לסוכרת, איל, איננו תו רשמי מוכר. האגודה גובה בין 2,700 ל-8,000 דולר לשנה מהיצרנים תמורת הענקת התו (המחיר תלוי במספר המוצרים המצויים בפיקוח אצל כל יצרן). אבל בימים אלה מנהלת האגודה מו"מ עם משרד הבריאות, שאף מפעיל ועדה כדי להגיע בצוותא לנוסחת הפיקוח על מוצרים לקהל הסוכרתיים.
במשרד מסרו כי מכינים עתה הצעה לתקנה שתתייחס למסרים הבריאותיים הייעודיים למחלות השונות, המצוינים על אריזות המוצרים. במסגרת הכנות אלה התבקשו גם ארגוני החולים השונים ותעשיית המזון לחוות דעתם על ההמלצות.
בינתיים, למי שמשתמש בתחליפי סוכר ממליצה הדיאטנית רות משה להיות במעקב צמוד של דיאטנית שמכירה את הנושא ולהתייעץ איתה אילו תחליפים לצרוך ובאילו כמויות.
כדאי לקרוא את תוויות המזון ולשים לב לכמויות השומן הרווי. חשוב לזכור שמזונות ללא סוכר לא ניתן לצרוך באופן חופשי. הם עשויים להכיל מרכיבים אחרים עתירי קלוריות, שעלולים להביא לעלייה ברמת הסוכר. אם היצרן טרח לפרט את הממתיקים בהם השתמש, שימו לב למיקום הממתיק ברשימת הרכיבים. ככל שהוא קרוב לתחילת הרשימה, כך הוא דומיננטי יותר.
לא רק במוצרים נטולי סוכר, גם במלחים תחליפי נתרן או דלי נתרן, המשמשים חולי כליות וחולים הסובלים מיתר לחץ דם, קיבלנו ממצאים בעייתיים. מלח אחד - שאמנם איננו מיועד למוגבלי נתרן אך עלול להיחשב כך בשל שמו, מלח עשבים - הכיל כמות רגילה של נתרן כמו מלח רגיל, ואינו מתאים כלל לסובלים מיתר לחץ דם.
מלח נוסף, הקרוי מופחת נתרן, מכיל אמנם פחות נתרן ממלח רגיל, אך עדיין אינו מתאים למי שצריך להגביל את צריכת הנתרן. בנוסף, בשלושה מלחים מצאנו כמויות אשלגן גבוהות, האסורות במיוחד לחולי כליות, ועלולות לגרום להם בצקת ואי-ספיקה נשימתית.

הוצאות עצומות למשפחות החולים

מה שלא פחות חשוב ממרכיבי המוצרים הוא המחירים המופקעים שנדרשים הצרכנים הנזקקים לשלם תמורתם. את השיא רושמים חולי הצליאק: השוואת מחירים שערכנו גילתה פערים של עד 1,500% (!) בין מחירי מוצרים לחולי צליאק לבין מחירי מוצרים מקבילים רגילים (ראו מסגרת). כשאין ברירה אחרת אלא לצרוך מוצרי תזונה מיוחדים אלה, משמעות המחירים הגבוהים היא מעמסה תקציבית גדולה.
מריטה אורן, מפעילת דוכן מזון הבריאות בסופרמרקט של גן שמואל, היא אם לילד חולה צליאק. לדבריה, לפני כ-31 שנה, כשהתגלתה המחלה אצל בנה, לא היה לה במה להאכיל אותו. היום, היא אומרת, יש כ-150 מוצרי מזון שונים לחולי צליאק. אבל משפחותיהם נדרשות להוצאות עצומות, שכן המוצרים יקרים פי-חמישה עד פי 20 בהשוואה למוצרים רגילים.
משרד הבריאות מסבסד רק סוג אחד של קמחים ללא גלוטן, קמח מרמולי, שהוא עיבוד של קורנפלור ונמכר ב-2.10 שקלים לק"ג, אבל הוא איננו נוח לאפייה ביתית. האחרים הרבה יותר יקרים, במיוחד בהנחה שבמשפחות עם ילדים חולי צליאק, גם הילדים הבריאים צורכים את המוצרים המיוחדים.

מוצרים ללא סוכר - התוצאות

רכשנו תשעה מוצרים שעל אריזותיהם מצוין בגדול כי הם ללא סוכר. במעבדה הכימית של אנליסט, בראשות ד"ר חיים שלזינגר, בדקו את מרכיבי המוצרים וחישבו את תכולת הקלוריות, אותם השווינו מול הצהרת היצרן. במקביל הועברו ממצאי המעבדה והתכולות המוצהרות של המוצרים לחוות דעתה של הדיאטנית רות משה.
רק במקרה אחד נמצאה סטייה משמעותית בתכולת השומן בפועל מול המוצהר. לעומת זאת, בשלושה מהמוצרים נמצאה תכולת קלוריות גבוהה מהמוצהר. בשישה נמצאה תכולת קלוריות נמוכה מהמוצהר.
רוב הסטיות, אומרים במעבדה, עומדות במסגרת התקנים ואינן משמעותיות. למעט מקרי השומן הרווי. הדיאטנית רות משה מדגישה, לעומת זאת, כי דווקא כאשר מדובר בחולי סוכרת, שמחשבים בדקדקנות את הקלוריות, יש להקפיד מאוד על התאמה בין המוצהר לתכולה בפועל.
לפניכם פירוט ממצאי המעבדה. הכמויות מתייחסות ל-100 גרם, ובסוגריים - הצהרות היצרנים.
* העוגיות של לחמי, של קפה לחמי בע"מ, 20.90 שקלים ל-350 גרם. קלוריות -481 (521), חלבונים - 7.1 גרם (7.5), פחמימות - 62.5 גרם (62.2), שומנים - 20.2 גרם (26.9), שומן רווי - 9 גרם (13.6). סוגי סוכרים: הדומיננטי הוא מלטיטול - 16%. נמצא גם פרוקטוז - 1.4%, וסוכרוז - 0.58%. רות משה: כמות הקלוריות זהה לזו של עוגות רגילות, כמות השומן גבוהה.
* אסתי - עוגיות בטעם פאדג', של היין פוד גרופ, יבוא מארהב על-ידי דנשר, 9.95 שקלים ל-198 גרם. קלוריות - 476 (517), פחמימות - 66.8 גרם (65.5), שומן - 20.2 גרם (24.1), מתוך זה על-פי הצהרת היצרן - 5.1 גרם שומן רווי, חלבון - 7.1 גרם (6.9). סוגי סוכרים: 16.1% פרוקטוז ו-1.1% סוכרוז.
רות משה: כמות השומן גבוהה. לדבריה, השימוש בפרוקטוז בכמות גבוהה אינו מומלץ לסוכרתיים מאחר שהוא יכול להעלות את רמות הטריגליצרידים בדם. יצוין כי הפרוקטוז ורמתו המומלצת לסוכרתיים הם נושאים שנויים במחלוקת. המוצר נושא תו של איל. דורית אדלר, הדיאטנית הראשית של האגודה, מצדדת בשימוש מבוקר בפרוקטוז בפיקוח דיאטנית צמודה, וטוענת שהפרוקטוז מוריד את רמת הסוכר בדם.
* שוקולד דרימס, שוקולד חלב עם פולי קפה, של דקר מזון איכות, 9.99 שקלים ל-100 גרם. קלוריות - 460 (470), שומן - 28.6 גרם (34), מתוכו שומן רווי - 18 גרם על-פי הצהרת היצרן, פחמימות - 59.8 גרם (58), חלבון - 8.9 גרם (7). סוגי סוכרים: מלטיטול - 37.8%. רות משה: המוצר טעים מאוד, גם לילדים, מה שהופך אותו לבעייתי בגלל כמות הקלוריות הגבוהה ורמת השומן הרווי הגבוהה מאוד.
* ביסקוויטלייט של אפיפית, 9.90 שקלים ל-150 גרם. קלוריות - 377 (416),פחמימות - 75.7 גרם (83), שומן - 8.6 גרם (8.5), מתוכם 5.1 גרם שומן רווי (1.8), חלבון - 7.7 גרם (8). סוגי סוכרים: מלטיטול - 17.7%. רות משה: כמות הקלוריות זהה לזו של מוצר רגיל. תגובת גלינה פנדלר, טכנולוגית המזון של אפיפית: גם אנחנו מצאנו בבדיקות מעבדה אי-התאמה בין תכולת השומן בפועל לבין המוצהר על האריזה, ועדכנו את האריזות.
* מנעמים, ופלים של מנעמים, 6.95 שקלים ל-200 גרם. קלוריות - 479 (500), פחמימות - 66 גרם (63.8), שומן - 24.8 גרם (27.9), מתוכם 15.3 גרם שומן רווי על-פי הצהרת היצרן, חלבון - 6.8 גרם (6). רות משה: כמות הקלוריות זהה לזו של מוצר רגיל.
* חלבה בטעם וניל, של עלית, 16.55 שקלים ל-400 גרם. קלוריות - 436 (420), פחמימות - 63 גרם (58), שומנים - 23.2 גרם (25), מתוכם 6 גרם שומן רווי על-פי הצהרת היצרן. חלבון - 10.9 גרם (12). סוגי סוכרים: 36.1% מלטיטול. רות משה: כמות הסוכרים הכוהליים גבוהה ועלולה, בצריכה מוגברת, להשפיע על מערכת העיכול. כמות הקלוריות כמעט זהה לזו של מוצר מקביל רגיל.
* שוקולד מריר של עלית, 6.60 שקלים ל-100 גרם. קלוריות - 433 (475), פחמימות - 65 גרם (61), שומן - 26 גרם (32), מתוכם מצהיר היצרן על 19 גרם שומן רווי, והמעבדה מצאה 11.5 גרם. חלבון - 6.8 גרם (5). סוכרים: 46.2% מלטיטול. רות משה: כמות השומן הרווי גבוהה מאוד. פערים בין ממצאי המעבדה לבין הסימון מעידים על אי-הקפדה.
* ופל בטעם שוקולד של מגדנית הדר, 8.60 שקלים ל-250 גרם. קלוריות - 502 (460), פחמימות - 62.9 גרם (59.5), חלבון - 6.9 גרם (8.5) שומן - 28.2 גרם (30), מתוכם 7.9 גרם שומן רווי (14). 22.4% סורביטול, ו-2.2% סוכרוז. רות משה: כמות השומן הרווי גבוהה מאוד, אי-דיוק ברישום הקלוריות, שכמותן מקבילה לזו של מוצר רגיל.
* מרמולייט, ממרח בטעם שוקולד של בילו, 19.95 שקלים ל-300 גרם. קלוריות - 442 (407), פחמימות - 67.8 גרם (60.5), שומן - 26.9 גרם (32), מתוכם מצהיר היצרן על 7.5 גרם שומן רווי. חלבון - 3.4 גרם (2). רות משה: כמות השומן גבוהה במיוחד על רקע העובדה שמדובר במוצר לילדים. פער גדול בין תכולת הקלוריות בפועל למוצהר. הכמות בפועל זהה לזו של מוצר מקביל רגיל.

תחליפי מלח - התוצאות

בסיוע מכון חותם בהנהלת עדה לבנון רכשנו ארבעה תחליפי מלח הנמכרים ברשתות השיווק והעברנו אותם למכון התקנים לבדיקת תכולת הנתרן. למעט מלח העשבים, שאינו מיועד בעצם למוגבלי נתרן, במלחים האחרים גם כאשר הממצאים לא תאמו את הצהרות היצרן, הם עמדו במגבלות קצובת הנתרן היומית המותרת לאנשים הסובלים מבעיות לחץ דם או כליות. על-פי אולגה רז, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה במרכז הרפואי איכילוב בתל-אביב, הקצובה המותרת היא 1,600-500 מ"ג ליום.
עם זאת, בחלק מהמוצרים נמצאה תכולת אשלגן גבוהה, שהיא בעייתית במיוחד לחולי כליות או לסובלים מבצקות. הדיאטנית רות משה אומרת כי בפועל אף אחד מהמוצרים איננו מומלץ לסובלים מבעיות כליות, דוגמה, שזקוקים גם הם למוצרים נטולי מלח.
* תחליף מלח דל נתרן נתורה, מיובא מגרמניה על-ידי טעם טבע טיבולי, 22.40 שקל ל-200 גרם. על האריזה מוצהר: 4 מ"ג ל-100 גרם. בפועל נמצאו 38.5 מ"ג. כמות האשלגן גבוהה ולא מומלצת - 1,840 מ"ג ל-100 גרם.
* תחליף מלח דל נתרן נתורה מתובל, 22.40 שקל ל-200 גרם. הכיל בפועל פחות נתרן מכפי שנרשם על האריזה, 75.1 מ"ג ל-100 גרם, לעומת 90 מ"ג - וזה דווקא לטובת הצרכן. כמות האשלגן גבוהה ובלתי מומלצת - 1,540 מ"ג ל-100 גרם.
* מלח עשבים ליינס, מיובא מאנגליה על-ידי טעם טבע טיבולי, 19.60 שקל ל-200 גרם. על האריזה מוצהר: 39 גרם נתרן ל-100 גרם. נמצאו אמנם 34.4 גרם, אך עדיין, זוהי כמות גבוהה, כמו במלח רגיל, ולא מתאימה כלל לסובלים מיתר לחץ דם. המלח הזה אינו מוגדר אמנם כמיועד למוגבלים בצריכת נתרן, אבל בגלל שמו יש צרכנים שטועים לחשוב כך.
* מלח מופחת נתרן תוצרת קלינג' פודס מסקוטלנד, יבוא של מרום קונפינו, 12.45 שקלים ל-350 גרם. על האריזה מוצהר 13.1 גרם נתרן. נמצאו 12.9 גרם. רות משה: זו אמנם כמות פחותה בהשוואה למלח רגיל, אך קיים חשש של שימוש בכמות יתר בגלל ההנחה שמדובר במלח בטוח, ואולי עדיף מלח רגיל בכמויות קטנות יותר. בעיה נוספת, שוב, היא האשלגן הגבוה - 1,300 מ"ג ל-100 גרם.
לנזהרים מנתרן כדאי לשים לב: מוצר מוגדר כדל נתרן כאשר תכולת הנתרן בו לא עולה על 100 מ"ג ל-100 גרם.
מוצר ללא מלח מוגדר כמוצר שתכולת הנתרן בו פחותה מ-5 מ"ג למנה. גודל המנה משתנה ממוצר למוצר ובדרך-כלל רשום על המוצרים.

בהכנת הכתבה השתתפה: איריס נאור-ליפשיץ