לראשונה ברפואת ילדים: כריתת כליה דרך המותן

אתמול (ו') בוצע לראשונה בישראל - ניתוח לכריתת כליה דרך המותן, בטכניקה הנחשבת חדשנית בתחום רפואת ילדים. הניתוח בוצע בילדה בת 11, במרכז הרפואי ע"ש רבין בקמפוס השרון בפתח תקווה. צפו בו אורולוגים-כירורגים ואחיות חדר ניתוח, דרך מסך טלוויזיה במעגל סגור.
בשונה מכריתת כליה בניתוח רגיל, בו מוצאת הכליה על ידי פתיחת הבטן בחתך חיצוני רחב, בניתוח זה נכרתת הכליה בגישה לפרוסקופית רטרופרטונאלית, תוך הכנסת מצלמה לבטן החולה ושתי צבטות זעירות. המצלמה הזעירה צילמה את חלל הבטן והמנתח ד"ר דוד ליפשיץ, מנהל כירורגיה אורולוגית זעיר פולשנית בבי"ח השרון, ניווט את הוצאת הכליה באמצעות הצבטות תוך התבוננות במוניטור.
הניתוח נערך בליווי ד"ר אריה שלהב, אורולוג בכיר מאוניברסיטת אינדיאנה שבארה"ב, מגדולי המומחים בניתוחים לפרוסקופיים בתחום האורולוגי בעולם. "יתרונו הגדול של הניתוח בכריתת כליה דרך המותן הוא שאין פגיעה בשאר איברי הבטן והצלקות שנותרות על הגוף בסיומו היא קטנה", מסביר ד"ר ליפשיץ. "באופן זה אנחנו חודרים אל הבטן דרך המותן ומפחיתים את הסיבוכים שלאחר הניתוח".

משך ההחלמה קצר מניתוח רגיל

כליתה השמאלית בגופה של הילדה המנותחת איננה מתפקדת. הילדה נדרשה לניתוח להוצאת הכליה ומשפחתה אישרה את ביצוע הניתוח החדשני. מהלך הניתוח הוא אמנם איטי יותר מניתוח כריתה רגיל, אולם לטענת ד"ר ליפשיץ, לאחר שרוכשים מיומנות בתנועה בתוך חלל הבטן באמצעות המצלמה – הכליה נכרתת בצורה חלקה ונשלפת החוצה ללא קושי. "כאשר כורתים כליה המיועדת לתרומה בשיטה הלפרוסקופית", אומר ד"ר ליפשיץ, "איכות הכליה שמושתלת אצל החולה האחר טובה יותר מכליה שנקצרת בניתוח רגיל. מעבר לכך, משך ההחלמה של החולה מתקצר בלפחות חודש ימים ואין סכנה לפגיעה באיברים הסמוכים לכליה, במקרה שלנו זהו המעי".
החתך הראשון שמבוצע בגוף החולה הוא חתך זעיר ברוחב 12 מילימטרים מתחת לעצם החזה התחתונה. במיקום זה מוחדר תחילה בלון שקוף המתנפח בחלל הבטן ודרכו רואה המנתח לראשונה את אזור חלל הבטן. לאחר מכן נשלף הבלון ונותרת המצלמה שמסייעת לפילוס הדרך עד לכליה המיועדת לכריתה. "יש לניתוח יתרונות נוספים משמעותיים", מציין המנתח ליפשיץ. "יש הרבה פחות כאבים לאחר הניתוח והתוצאה הקוסמטית הרבה יותר טובה. בגיל 11 זה ודאי משמעותי שכמעט ואין צלקות חיצוניות".
יצוין כי ניתוח לכריתת כליה בשיטה זו נעשה בשנה האחרונה בשני מקרים נוספים, בחולים מבוגרים.