מערכת הביטחון מודה: מידע מסווג כסודי ללא הצדקה

נציגי השב"כ, המוסד וצה"ל הודו הבוקר בישיבה של ועדת החוקה של הכנסת, כי מערכותיהם סובלות מבעיית סיווג מידע: ידיעות שאינן סודיות מסווגות לעתים כסודיות, וגם ידיעות סודיות מסווגות כלא-סודיות. למרות זאת, מערכת הביטחון מתנגדת להצעת חוק של ח"כ מיכאל איתן, שנועדה לצמצם את האיסור על פרסום "ידיעות סודיות".

הצעות החוק של ח"כ איתן

הצעת החוק של ח"כ איתן, שעברה בקריאה טרומית, אומרת כי ההגדרה של ידיעה סודית רחבה מדי ויוצרת מצב אבסורדי, שלפיו הטבעת המלה "סודי" על נייר המכיל ידיעה כלשהי, לא חשוב מה תוכנה, הופכת את המחזיק בידיעה זו לעבריין בגין ריגול חמור - עבירה שעונשה 7 שנות מאסר. החוק מציע לכלול בגדר ידיעות סודיות רק ידיעות שתוכנן מעיד עליהן כי ביטחון המדינה מחייב לשומרן בסוד, או לחילופין ידיעות הנוגעות לסוגי עניינים שהממשלה, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, הכריזה בצו שהם עניינים סודיים.
הצעת חוק נוספת שהגיש איתן נוגעת לפרסום ידיעות שהגיעו לעובד ציבור בתוקף תפקידו. החוק מבקש להקל על עובד שפרסם את הידיעות לאחר סיום שירותו, אם הוא הואשם בריגול למרות שלא מדובר בידיעות סודיות של ממש.
איתן הגיש את הצעת החוק שנדונה היום לאחר שרצה לפרסם בטלויזיה מסמך הנוגע לאבישי רביב, אבל היועץ המשפטי לממשלה איים עליו שיאשים אותו בריגול, משום שהמסמך מסווג כסודי. אם יתקבלו שתי הצעות החוק של איתן, הן עשויות להשפיע על גורלו של תת אלוף במילואים יצחק יעקב, המואשם בימים אלה במסירת מידע סודי לגורמים בלתי-מוסמכים.

"אנו נפרוץ את הגדר, וכל הסוסים יברחו"

בדיון בוועדת החוקה אמר נציג השב"כ: "יש אינפלציה בשימוש בסיווג 'סודי', ויש לנו בעיה גם עם ידיעות מאוד סודיות שלא סומנו ככאלה". נציג המוסד אמר: "לא תמיד התוכן של הידיעה מעיד על רמת סיווגה, לעיתים ידיעה הנראית תמימה ולא מסווגת כסודית עלולה לגרום נזק אם תפורסם, ומקרים כאלה היו בעבר".
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ דן מרידור, אמר כי מניסיונו כשר משפטים וכיו"ר הוועדה, הוא יודע לומר שהגדרת "סודי" ו"סודי ביותר" היא "די עמומה" וכי שיטת הסיווג לחלוטין לא מוסדרת. "מדינה דמוקרטית לא יכולה להמשיך בדרך זו, בה פקידים יכולים לסווג ללא הכרה. יש להסדיר זאת בחקיקה", אמר מרידור.
נציגי משרד הביטחון, צה"ל, המוסד והשב"כ הביעו התנגדות חריפה להצעת החוק של איתן, וטענו כי היא תביא לאנרכיה בתחום המידע. "אנו נפרוץ את הגדר, וכל הסוסים יברחו. זו תהיה מהפכה לא טובה", אמר אחד מנציגי השב"כ.

"ההגדרה של סודי וסודי ביותר היא די עמומה"

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, יהודית קרפ, שייצגה את המדינה בדיון, אמרה כי המדינה מתנגדת לחוק משום שהוא לא מציע נוסחה שלמה, אלא פתרון נקודתי בלבד. קרפ הצביעה על בעיית הסיווג כנושא העיקרי, ואמרה שאם ידיעות יסווגו כהלכה - יהיה בכך פתרון לבעיה.
נציג הפרקליטות הצבאית אמר כי "יש הרבה תמריצים לסווג מסמך כלא סודי, מאחר שכאשר מסמך מסווג כסודי, סדרי העברתו הופכים למסובכים הרבה יותר. אני חושב שבע פעמים לפני שאני מסווג מסמך ומשתדל כמה שיותר, משום כך, לסווג מסמכים כלא סודיים".
גם אחד מנציגי השב"כ יצא להגנת ארגונו ואמר: "לא כל פקיד מחליט איזו ידיעה מסווגת, עושה זאת מי שמוסמך לכך. הסיווג נעשה על פי נוהלים וקריטריונים ונקבעת צורת האכסון של המידע. קצין ביטחון עושה בקרה שוטפת על מנת לאתר מסמכים שסווגו לא נכון". ח"כ דן מרידור התנגד לדברים ואמר כי "ההגדרה של סודי וסודי ביותר היא די עמומה, אל תציג זאת כאילו הכל ברור וחד".