ללא מגבלות טווח

דורון ג'מצ'י, מלך הסלים של הליגה הישראלית והנבחרת בכל הזמנים, החל את הקריירה במכבי רמת גן. כבר בעונותיו הראשונות בליגה הלאומית התגלה כקלע מדהים, המסוגל לקלוע במהירות, גם תחת לחץ, וכמעט מכל טווח. במדי מכבי רמת גן הוכתר שלוש פעמים כמלך הסלים של הליגה הישראלית, ובעונת 85-86 הוחתם על ידי מכבי תל אביב, שבה הפך מיד לשחקן מפתח בחמישייה. זאת למרות שבשנותיו הראשונות בקבוצה סבל מההשוואות המתבקשות עם הסמל של הקבוצה, מיקי ברקוביץ'.
בקדנציה הראשונה שלו במדי האלופה, זכה ג'מצ'י 11 פעמים באליפות המדינה והגיע שלוש פעמים לגמר גביע אירופה לאלופות. בשלוש הפעמים הפסיד. בתחילת שנות התשעים אף ניסה להתקבל לאנ.בי.איי, אך לאחר מבחנים בקבוצת הוושינגטון בולטס מהא.בי.איי חזר למכבי תל אביב.
בעונת 96-97, לאחר 11 עונות כשחקן מוביל וקפטן הקבוצה, עזב ג'מצ'י את מכבי תל אביב, וחתם במכבי ראשון לציון. בגיל 37 הוכתר ג'מצי שוב כמלך הסלים של הליגה הישראלית, כשעל גילו הוא מחפה במשחק עם הגב לסל וביכולת מופלאה לסחיטת עבירות. ג'מצ'י המשיך עונה נוספת בראשון לציון, אך באמצע העונה עזב את הקבוצה בשל סכסוך כספי קשה ומתוקשר.
בעונת 99-00, כשהוא בן 38, שב ג'מצ'י, במהלך מפתיע למכבי תל אביב. הוא השתלב בה כשחקן ספסל, שתפקידו לתת מנוחה לשחקני החמישייה ולספק נקודות מהירות. למרות שצפה ברוב המשחקים מהצד, היה ג'מצ'י שותף לעונה המצויינת של הצהובים ונהנה מזכיה באליפות המדינה, בגביע ובהשתתפות נוספת בגמר גביע אירופה.
יכולת הקליעה המדהימה שלג'מצ'י הייתה ותישאר סימן ההיכר של השחקן. לפחות פעמיים במהלך הקריירה שלו קלע ג'מצ'י סלים ממגרש שלם עם שריקת הסיום. בעונת 84-85, במדי מכבי רמת גן, הוא השווה את תוצאת המחצית מול מכבי תל אביב בסל מדהים מ-24 מטרים (מגרש שלם). בשנת 97, במשחק גביע אירופה של מכבי תל אביב נגד ציבונה זאגרב, קלע סל ניצחון בשנייה האחרונה משלושת-רבעי מגרש.
מצד שני, היו פעמים שבהן ג'מצ'י נכשל ברגע המכריע, דבר שהעלה תהיות באשרל ליכולתו להתעלות ברגעים המכריעים. כך היה בגמר האלופות ב-87, נגד מילאנו, וכך גם במשחק ההצלבה נגד אסטודיאנטס ב-95. עם השנים יישכחו מן הסתם הגמרים המפוספסים, המריבות עם ראשון לציון ושאר היריבויות הישנות של ג'מצ'י, והוא ייזכר בתור מה שבאמת היה - הקלע הישראלי הטוב ביותר.