בקולנוע הקרוב לביתכם

29 שקל להצגה שנייה - זהו מחיר סרט קולנוע והגורם היחיד שלא ישתנה אם תחליטו לראות את אותו סרט בדיוק בבתי-קולנוע שונים ברחבי הארץ. משתנים אחרים, כמו תנאי הצפייה, איכות התמונה והקול, המחירים במזנון ועוד - משתנים, לעתים אף בצורה קיצונית. איכות בתי-הקולנוע ורמת השירות הניתנת בהם אינן נתונות כלל לפיקוח. משרד התרבות והמדע אינו עוקב אחר התנאים שמציעים בתי-הקולנוע לצרכנים.
לדברי דובר המשרד, משה פוגל, מדובר במגזר פרטי שאיננו נהנה מסבסוד ממשלתי ועל כן אין למשרדו אחריות עליו. ענף הקולנוע מצוי בשליטה דומיננטית מאוד של שלוש רשתות בתי קולנוע גדולות: גלובוס גרופ, תיאטראות ישראל וסרטי שני מפעילים 264 מבין 312 האולמות בארץ. למרות זאת, כשמגיעים לרמת השירות - בכל קולנוע המצב שונה ואין אחידות. מצד הציבור, למרות שמדובר לכאורה בקהל שאמור להיות בעל רגישות צרכנית גבוהה יחסית, ניכרת השלמה עם רמת בתי-הקולנוע, עם שירות מזלזל ועם תנאים פיזיים לא מספקים.
לבקשת ממון, שיגרה סילבי להב, האחראית על פרויקטים בתכלית להב, סוקרים ל-15 בתי-קולנוע מנהריה בצפון ועד אילת בדרום. למרות המצב הבטחוני המתוח, בחמישה אולמות לא עברו הסוקרים בכניסה בדיקה בטחונית - ביניהם גם בקולנוע גיל בקניון ירושלים במלחה, וזאת למרות פרסומים שהיו לאחרונה על רשלנות בבדיקות בטחוניות בקניון, והתחייבות הנהלת המתחם להקפיד. לדברי זאב גולדשמידט, מנכ"ל רשת בתי-הקולנוע של גלובוס, המאגדת 26 בתי-קולנוע תחת המותגים גיל וגלובוס, הדרישה מבתי הקולנוע המצויים בקניונים לעסוק בבדיקות בטיחות אינה מוצדקת, ומעוגנת בתקנה ארכאית שמקורה בתקופה שבה שכנו בתי-הקולנוע בכיכרות וברחובות הראשיים. שום עסק הפועל בתוך קניון לא מקיים בדיקות ביטחון בכניסה אליו - לא הסופרמרקטים, לא הפארמים ולא הרשתות מכל הסוגים. כולם מסתמכים על הבדיקות הנערכות בשערי הכניסה לקניונים עצמם, אומר גולדשמידט.
לדבריו, בעלי בתי-הקולנוע נאבקים בימים אלו על הסרת חובת הבדיקה הבטחונית. רמת האולמות עצמם נעה בין בינונית למעולה. ברובם יש כיסאות נוחים ומעברים רחבים. בארבעה אולמות לא יוכלו נכים לצפות בסרט. לעומת זאת, חמישה אולמות ראויים לצל"ש על התחשבות בנכים, כולל מעליות או מתקנים חשמליים מיוחדים המיועדים להקל על תנועתם, ותאים מיוחדים בשירותים. איכות התמונה והקול משתנה. בדרך כלל היא היתה טובה, אבל בתיאטראות אילת נאלץ הסוקר לצפות בסרט "על אהבה וטעמים אחרים" רק בחלק מהמסך ובתמונה באיכות גרועה. מ"קוד מסוכן" בקולנוע רב נגב בבאר-שבע יכלו להנות דוברי אנגלית. מי שנזקק לתרגום עברי התקשה לראות את המילים בחלקים שונים של הסרט, כאשר הרקע היה לבן.
ב-11 מבתי הקולנוע שנבדקו החל הסרט בדיוק בזמן שנכתב על הכרטיס. בארבעה התחילה ההקרנה באיחור של עד 12 דקות. הזמן שהוקדש לפרסומות שונה בין בתי הקולנוע באופן דרמטי: בין דקה אחת ל-25 דקות! לדברי זאב גולדשמידט, בענף מקובל שמשך ההקרנה של פרסומות וקדימונים לפני תחילת הסרט נע בין 12 ל-15 דקות. לדבריו, צפייה בקדימונים אינו נתפסת בענף כצפיה בפרסומות. אנחנו חולקים עליו.
לדברי גולדשמידט, ההבדלים בזמן ההקרנה של פרסומות וקדימונים לפני סרט נובע מרמת העניין שמגלים המפרסמים בבית-הקולנוע המסוים. הפרסומאי זמיר דחבש מפרסום צרפתי-שטרנשוס-זמיר קצת מתפלא על הקביעה. לדבריו, בגלל השתלטות הרשתות על הענף נמכרות הפרסומות בחבילות קבועות למספר גדול של בתי-קולנוע. תמורת הקרנת פרסומת ב-100 אולמות ישלם המפרסם 30-28 אלף דולר. חבילות קטנות יותר אינן משתלמות, בגלל העלויות הכרוכות בהפקת סרט הפרסומת. היה נחמד אם מישהו היה טורח לגלות מראש לצופים לכמה דקות פרסומת הם עומדים להחשף. עוד סוגיה מעצבנת היא מקום הישיבה. למרות שמחיר הכרטיסים זהה בכל האולם, ברור שיש מקומות טובים יותר או פחות. בשום קולנוע שנסקר לא נמצא בקופה תרשים של סידור המקומות באולם, למרות שזה יכול לעניין מאוד את רוכשי הכרטיסים.
עוד דבר מעצבן הוא מועד פתיחת הדלתות בתום הסרט. בששה מבתי הקולנוע שנבדקו נפתחו הדלתות בדיוק עם סיום הסרט. בשאר נפתחו הדלתות בטווח שבין דקה וחצי לחמש דקות לפני סיום הסרט. זה מעצבן מאוד. האולם נשטף באור מהדלתות הפתוחות, ודווקא בדקות האחרונות, שהן גם בדרך כלל רגעי השיא של הסרט, רואים את התמונה בצורה מטושטשת. השיא נרשם בקולנוע רב מור בלב המפרץ. בתום הסרט הדלתות לא נפתחו בכלל, האורות לא נדלקו ולא נכנס סדרן. הצופים נאלצו לגשש את דרכם בחושך לדלתות היציאה.
הסוקרים ערכו את בדיקותיהם במהלך חודש מאי. הם בדקו הכל - החל מהתנאים וההתמודדות עם התור לקופה, עקבו אחר הבדיקה הבטחונית, אם היתה, הנגישות לאולם הקולנוע, כולל לנכים, יכולת ההתמצאות בו, מצב השירותים והמזנון - הן מבחינת ההיצע והן מבחינת המחירים (ראו מסגרת). כן נבדק אורך זמן הפרסומות והקדימונים ומתי התחילה הקרנת הסרט. והנה התוצאות:
הציון: טוב מאוד

קולנוע חן, תל-אביב

הביקור נערך ב-10 למאי באולם הגדול. למעט ליקויים קטנים מדובר באולם שמספק תנאים מעולים, גם לנכים. יש אפילו מעליות לאולמות. האולם נקי, מתוחזק היטב (גם השירותים), יש מרווחים גדולים בין השורות והכסאות נוחים. הדלתות נפתחו ממש עם סיום הסרט. חבל שההקרנה התחילה באיחוד של 12 דקות, בהשוואה לזמן שנרשם על הכרטיס, ואחריה באו גם 10 דקות של פרסומות. הסדרנים רק בדקו אם הסוקר נמצא באולם הנכון, ולא הציעו עזרה במציאת המקום.

קולנוע גיל, כפר-סבא

הביקור נערך ב-12 למאי, באולם הבינוני. הסוקרת ציינה לשבח את הגישה הנוחה לנכים, כולל מעלית לקומת האולם, מעבר רחב שלא מאלץ להקים את כל שורת היושבים, כסאות נוחים וניקיון. דלתות היציאה נפתחו כחצי דקה לפני תום הסרט. המזנון מסודר אך המגוון בו בינוני - יש רק חטיפים מתוקים, ואין מלוחים.

קולנוע רב מור, רחובות

הביקור נערך ב-13 למאי באולם הגדול, והסוקר צפה בהצגה שנייה. אולם נקי ונוח, כולל מעלית קטנה לנכים. הסרט התחיל בזמן, איכות הקול והתמונות היו טובות. חבל רק שהפרסומות נמשכו 25 דקות! מעצבן.

לב, קניון רמת-אביב

הסוקר הגיע להצגה ראשונה ב-15 למאי. האולם חדש, נקי מאוד ונוח. נכים יכולים לשבת רק בשורה הראשונה, משום שלשאר יש מדרגות. שירותי הנשים היו סגורים בשל תקלה, ולכן הנשים נכנסו לשירותי הגברים, שהיו מתוחזקים היטב.

אואזיס, רמת-גן

הסוקר הגיע להצגה שנייה באולם הבינוני ב-10 למאי. האולם נוח ומסומן, חבל רק שמחוצה לו היה לכלוך רב. הדרך היתה רצופה מדרגות. כששאל הסוקר עובדים במזנון מה יעשה אם הוא רוצה לבוא עם נכה, ענו שהם לא מכירים דרך גישה אחרת.

גיל, קניון ירושלים

הסוקר הגיע להצגה שנייה באולם הגדול ב-9 למאי. כאמור, למרבה הפליאה לא היתה כל בדיקה בטחונית. שאלתיאל לוי, מנהל הקולנוע: "מה שאת אומרת מפתיע אותי. יש לנו אנשים מיוחדים הממונים על בדיקות בטחוניות, ואנחנו משתדלים ומקפידים לעשות את המקסימום, בהכירנו את הרגישות המיוחדת של המקום ואת העובדה שאנחנו על הכוונת. אבדוק מה קרה". על כל שני אולמות במתחם היה רק סדרן אחד. השילוט, הנגישות והסימון היו טובים מאד. האולם בלט בנקיונו. גם המזנון מסודר ומכיל מבחר גדול של מוצרים.

רב מור, לב המפרץ, חיפה

הסוקר ביקר בהצגה שנייה ב-13 למאי. נכים לא יכולים להיכנס לקולנוע כי כבר בכניסה לאולם יש 3 מדרגות וכן מדרגות בין השורות. הכסאות נוחים ומרווחים, מסומנים היטב כולל השורות. הסרט "טראפיק", שאמור היה להיות מוקרן במקום, לא הוקרן בגלל תקלה, אך לא היתה על כך הודעה כתובה. איכות התמונה היתה טובה, אך הקול חזק מדי לטעמה של הצופה.

רב נגב, קניון הנגב, באר שבע

הסוקר הגיע להצגה שנייה באולם הגדול ב-10 למאי. הבדיקה הבטחונית היתה שטחית. יונה בוחבוט, מנהל הקולנוע: "לא נראה לי הגיוני שלא היתה בדיקה בטחונית. ככל הידוע לי, הבודקים שלי בודקים ובהקפדה. אם אכן לא בוצעה בדיקה הדבר חמור מאוד". לא עמדו סדרנים בכניסה לכל אולם. הכסאות נוחים, אך המעבר צר וכשאנשים עוברים הם מפריעים לכל היושבים. תשומת הלב לנכים ראויה לשבח. יש בכל מקום התקנים חשמליים המסייעים לנכים, מעלית וגם תא מיוחד בשירותים.

רב חן, תלפיות, ירושלים

הסוקר הגיע להצגה שנייה ב-9 למאי בקולנוע הקטן. בכניסה לכל אולם עמד סדרן, אך לא הציע אפילו לעזור במציאת הכסא. השילוט וההכוונה ברורים על הכסאות, אך לא על השורות. האולם נקי. ראויה לשבח העובדה, שדלתות האולם נפתחו ממש בסיום עם הכתוביות.

תיאטראות אילת, הקניון האדום, אילת

הסוקר הגיע להצגה שנייה באולם הגדול ב-12 למאי. בתור לקופה, לא היתה המתנה, אולם בזמני לחץ עלול להיווצר במקום צוואר בקבוק כי אין ברזלי הפרדה שיאפשרו תור מסודר. לא עמדו סדרנים בכניסה לכל אולם. הסדרן הבודד שהיה במקום לבש ג'ינס וחולצה. התאורה של פתחי החירום היתה כבויה. הכסאות היו נוחים אך שחוקים. הסרט התחיל באיחור של 5 דקות ולא הוקרן על כל המסך, איכות התמונה היתה גרועה. הסאונד היה טוב מאוד. נקיון האולם בולט. המזנון מסודר ומגוון.

רב גן, קניון איילון, רמת-גן

הצגה שנייה באולם הבינוני ב-8 למאי. בכניסה לאולמות עמדו סדרנים בלבוש יצוגי, אך לא הציעו לסוקר עזרה במציאת מקומו. השילוט ברור, אם כי השלטים של פתחי יציאת החירום לא היו מוארים. אין גישה לנכים למעט השורה האחרונה, והם גם לא יכולים לצאת מהדלתות דרכן יוצאים כולם בגלל מדרגות. הכסאות נוחים מאוד ומרווחים. הסרט התחיל באיחור של מספר דקות. השירותים לא היו נקיים, ובחלק מהתאים לא היה נייר טואלט. המזנון בלט בסדר ובמגוון.

גלובוס, קניון נהריה

הסוקר ביקר בהצגה שנייה באולם הבינוני ב-9 למאי. לא היתה בדיקה בטחונית. אוזי, מנהל הקולנוע, הפנה אותי לזאב גולדשמידט, מנהל רשת גלובוס: "ההוראות שלנו בנושא הבדיקות הבטחוניות חמורות מאוד ואני מקפיד על כך. אני מסתובב בין הקולנועים ומעולם לא נתקלתי בהעדר בדיקה בטחונית. אין לי הסבר מה קרה באותו יום ובאותה שעה בה הגיע הסוקר שלכם לקולנוע בנהריה. אוציא הוראות חמורות לרענון נוהלי הבדיקה". מחוץ לאולמות אין שילוט ברור וקשה להתמצא בהם. הסדרנים לא מציעים עזרה במציאת מקום הישיבה. באולם עצמו הסימון ברור, והוא נוח ונקי, עם מרווחים גדולים בין השורות. איכות הקול טובה והתמונה ברורה, אך הדלתות נפתחו 5 דקות לפני תום הסרט. המזנון מסודר אך המגוון דל.
הציון: בינוני

קולנוע גת, תל-אביב

הצגה ראשונה ב-13 למאי. בכניסה לאולם לא עמדו סדרנים, אך הסימונים ברורים. אין כלל גישה לנכים. הכסאות נוחים ומרווחים, והמעברים רחבים. חבל רק שהאולם לא היה נקי בעת הביקור. בשורה בה ישבה הסוקרת היתה פחית על אחד המושבים, ותכולתו של דלי פופקורן נשפכה על הרצפה. הסרט התחיל באיחור של 5 דקות והפרסומות נמשכו 20 דקות. איכות התמונה והקול היו משובחים במיוחד, וניכר שימוש בציוד חדיש. הדלתות נפתחו 5 דקות לפני תום הסרט. במזנון לא היו מחירים על המוצרים, ואין בכלל חטיפים מלוחים למעט פופקורן.

גיל, קניותר, נס ציונה

הצגה שנייה באולם הגדול. ב-12 למאי. התור לא מסודר, ואנשים נדחפו מהצדדים. לא נראו סדרנים בכניסה אך השילוט היה ברור. אין גישה או שירותים לנכים. הכסאות לא נוחים, והסוקר יצא מהסרט עם כאבי גב. הרווח בין השורות סביר. האולם נקי ומתוחזק. איכות הסרט טובה. הדלתות נפתחו 30 שניות לפני סיומו. המזנון קטן והמגוון דל.

קריון, קריית-ביאליק

הצגה שנייה, באולם הקטן ב-8 למאי. לא בוצעה בדיקה בטחונית בכניסה לאולם. הסוקר המתין 6 דקות בתור עד שהצליח לקנות כרטיסים. השילוט והסימון ברור. הכסאות והאולם נוחים, גם לנכים. השירותים היו מלוכלכים. המזנון קטן, מה שגרם ללחץ של אנשים עליו. דלתות היציאה נפתחו ארבע דקות לפני תום הסרט.
***
על פי נתוני התאחדות ענף הקולנוע בישראל, מספר המבקרים בקולנוע בשנים האחרונות נע בין 0.51 מיליון ל-11.5 מיליון בשנה. האינתיפאדה, כך מלינים בענף בתי הקולנוע, גרמה לירידה של עד 25% במספר המבקרים בבתי הקולנוע, אם כי ברבעון הראשון של שנת 2001 חלה בכלל הענף עלייה של כ-3.5% במספר המבקרים. מחקר מקיף על תרבות הפנאי בישראל, שביצעה קבוצת חוקרים בראשות פרופ' אליהוא כץ ואשר התפרסם בשנה שעברה על-ידי האוניברסיטה הפתוחה, העלה כי כשליש מכלל הציבור מוגדרים מבקרים פעילים בקולנוע - כלומר מגיעים לצפות בסרט לפחות פעם בחודש. 15% מבקרים בקולנוע לפחות פעם בשנה, 15% - פחות מפעם בשנה, ואילו 39% אינם מבקרים כלל בקולנוע. בבדיקות שנעשו בתוך אולמות נמצא, כי צעירים עד גיל 29 היוו למעלה משליש מהנוכחים באולם - 37%, לעומת משקלם באוכלוסיה, העומד על 25%. בכל הגילאים, הפופולריות של הביקורים בקולנוע עולה גם עם העלייה ברמת ההשכלה.