פייסל חוסייני מת בכווית מהתקף לב

פייסל חוסייני, האחראי על תיק ירושלים באש"ף וחבר הוועד הפועל, מת הבוקר (ה') בכווית מהתקף לב. הרשות הפלסטינית הודיעה על אבל כללי בירושלים ועל הקמת סוכת אבל באוריינט האוס.
גופתו של חוסייני תגיע הערב לרמאללה, במסוק שיעביר אותה מעמאן בירת ירדן. במסוק יהיה גם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת, שקע את ביקורו באירופה. הלוויתו של חוסייני תצא מחר בצהריים מהאוריינט האוס במזרח ירושלים ותסתיים במסגד אל אקצה, שם ייקבר לצד אביו.
עדיין לא ברור אם ערפאת יגיע להלוויה. הפלסטינים אינם מוכנים להגיב על השאלה אם מתנהלים מגעים עם ישראל כדי לאפשר את השתתפותו.
השר רחבעם זאבי כבר דרש היום מראש הממשלה שרון לאסור את כניסת ערפאת לתחומי ירושלים, להלווייתו של חוסייני, שהיה לדבריו המנהיג הראשון של האינתיפאדה. "אל לנו להתרכך בנימוקים הומניטריים ולהיענות לבקשה כזאת כי לא ערפאת ולא פייסל חוסייני ראויים לה", דברי זאבי.

נסע לכווית

חוסייני, בן 61 במותו, נסע לכווית לוועידה שעסקה בגיבוש מדיניות ערבית נגד הנורמליזציה עם ישראל. זו היתה נסיעה ראשונה של בכיר פלסטיני לכווית מאז מלחמת המפרץ, במהלכה תמכו הפלסטינים בעיראק.
גורמים כווייתים ופלסטינים מכחישים את השמועות כי התקף הלב נגרם כתוצאה מוויכוח עם עובדים במלון. הגורמים ייחסו את התקף הלב לפעילות הרבה שביצע חוסייני ב-24 השעות האחרונות, אך הודו שהוויכוח הסוער בכווית סביב הביקור, תרם להרעה במצבו הבריאותי.
העיתון האיטלקי קוריירה דה לה סרה טען היום כי "מסתורין אופפים את סיבות מותו של פייסל חוסייני הבוקר בכווית", ורמז כי יתכן וסיבת מותו האמיתית של חוסייני אינה התקף לב, כפי שנמסר רשמית.
נציג אש"ף בלבנון, סולטן אבו עינין, הטיל את האחריות על מות חוסייני על כווית. הוא דרש לפתוח בחקירה כדי לגלות את האחראים שהביאו להידרדרות במצבו של חוסייני.
הכווייתים מצידם רצו לקחת את הגופה לבדיקה פתולוגית, אך הפלסטינים סירבו.
ג'יבריל רג'וב, מפקד מנגנון הביטחון הפלסטיני בגדה, אומר כי הפלסטינים לא הסכימו לנתיחת גופתו של פייסל חוסייני בכווית, כדי שהכוויתים "לא יטמאו את הגופה הטהורה".
רג'וב אומר כי הכוויתים שתקפו את חוסייני, "מן הראוי להם להבין כי כבוד גדול להם ולשליטיהם, שלוחם כמו פייסל חוסייני מבקר במדינתם".

מקורב לשמאל

חוסייני נחשב לאחד המנהיגים הבולטים ביותר בקרב ההנהגה הפלסטינית, ולאיש הבכיר ביותר שלה באיזור ירושלים. שמו אף הוזכר כמועמד אפשרי לרשת בעתיד את ערפאת. בשנות התשעים סירבה ישראל לאפשר לחוסייני לייצג את הפלסטינים בוועידת מדריד, כיוון שהתגורר בירושלים, אך בסופו של דבר היה חבר בוועדה המייעצת למשלחת. בשנים האחרונות הירבה חוסייני בפעילות דיפלומטית ואירח אישים מכל העולם בבניין ה"אוריינט האוס", שהיה בין מייסדיו.
חוסייני היה אחד הפלסטינים הקרובים ביותר לשמאל הישראלי, ונפגש במהלך השנים עם חברי-כנסת רבים מהשמאל, בפגישות רשמיות וחשאיות. גם כוחות הביטחון הישראלים נהגו להיעזר בו להרגעת השטח בירושלים בעיתות של מתיחות.
עם זאת, חוסייני - שבילה שנה מחייו בכלא ישראלי - לא היסס להתעמת עם משטרת ירושלים וכוחות הביטחון, בעיקר סביב פעילותו ב"אוריינט האוס", וסביב מדיניות הריסת הבתים במזרח ירושלים.

בן לאצולה הפלסטינית

חוסייני היה בן לאחת המשפחות הידועות ביותר בקרב הפלסטינים, ואביו היה עבד אל-קאדר חוסייני, שהיה המנהיג הצבאי הפלסטיני ב-48' ונהרג בקרב על הקסטל. המופתי הידוע, חאג' אמין אל חוסייני, היה דודו. הוא עצמו הצטרף לאש"ף בשנת 1964. בשנים האחרונות נחשב לגורם אופוזיציוני ברשות הפלסטינית, ויאסר ערפאת הירבה להגביל את צעדיו, מחשש שיצבור כוח רב מדי, שכן חוסייני היה דמות אהודה מאוד בקרב תושבי מזרח ירושלים.
מקורות פלסטינים אומרים ל-ynet כי בשנים האחרונות ניסה ערפאת להחליש את פייסל חוסייני ואת האוריינט האוס. עובדי האוריינט האוס, ובמיוחד עובדי העמותה ללימודים ערבים שבראשה עמד חוסייני, לא קיבלו משכורות מספר פעמים - ככל הנראה, בהוראה של ערפאת. יו"ר הרשות, אומרים המקורות, לא אהב את עצמאותו של חוסייני ואת הזהות "המאוד עמוקה בינו לבין ירושלים".
המקורות העריכו כי ערפאת עשוי שלא למנות אדם שיישא כעת בתפקיד מחזיק ירושלים בוועד הפועל של אש"ף במקומו של חוסייני. "לא ברור אם ירושלים והפעילות הפלסטינית בירושלים תהפוך לקיצונית יותר או מתונה יותר, אך ברור שירושלים המזרחית תהיה כעת עיר שונה לגמרי", אמרו המקורות.

תגובות בארץ

ח"כ אבשלום וילן (מרצ), מביע צער על מותו של פייסל חוסייני: "הלך היום גם יריב פוליטי מר וגם ידיד, איש נעים הליכות שעמדתי איתו בדיאלוג מתמיד. הוא היה פטריוט נאמן למולדתו ולעקרונותיו".
יו"ר חד"ש, מוחמד ברקה, אומר כי מותו של פייסל חוסייני הוא מכה קשה לעם הפלסטיני, לתהליך השלום ולו באופן אישי. "חוסייני היה מהמחויבים ביותר לתהליך, דגל בדיאלוג ופעל לקיימו", אומר ברקה. "הוא היה פוליטיקאי נחוש אך נעים הליכות. הכרתי אותי לפני למעלה מ-20 שנה. הוא ידידי וחברי ואני מרגיש חוסר, גם ברמה האישית".
ח"כ אחמד טיבי אמר כי הוא אבל על מותו של פייסל חוסייני. "פגשתי אותו שלשום באקראי בעמאן בדרכו לכווית. לפני שבועיים, ביום הנכבה, נפצענו יחד ליד מחסום א-רם וטופלנו יחד במרפאה בצומת. אנחנו חברים כבר שנים. מדובר במנהיג אותנטי פלסטיני, אדם עם שורשים, הזוכה לאהדה בגלל הענווה האישית הרבה. הוא היה ידוע כחולה אסטמה אך לא היה חולה לב. הוא היה אדם פשרן ורוצה שלום אמת, שהירבה בדיאלוג מתוך אמונה ביתרונן של שיחות בגובה העיניים. צר לי עליו, כחבר וכמנהיג".
רון פונדק, מאדריכלי הסכם אוסלו, אמר: "איבדנו פרטנר אמיתי לשלום, איש אמיץ ביותר שהיה אחד הגורמים העיקריים לכך שירושלים במשך כל השנים היתה במצב של שקט יחסי. איש של פשרות שניסה להגיע למערכת של דו קיום מתוך חזון אמיתי שבסופו של דבר ישראל ומדינה פלסטינית יצטרכו לחיות בשלום ובכבוד תוך חלוקה הוגנת וצודקת של העיר. הראייה הזאת היתה הפנס שהאיר לו את הדרך. הוא אף פעם לא סירב לדבר עם ישראלים והיה מוכן תמיד להגן על החזון שלו, גם מול ביקורת פנימית קשה במחנה הפלסטיני. זוהי אבדה גדולה והיסטורית, אדם שהאינטרס שלו היה להגיע לפתרון מתוך פשרה, אחד מהאנשים שהובילו את המחנה הפרגמטי והמתון, לדעתי אף אחד לא יחליף אותו והפחד שלי הוא שהוואקום שהוא ישאיר יתמלא בגופים קיצוניים".
ח"כ מוסי רז (מרצ) אמר כי "עם כל העימות האלים בין ישראל לפלסטינים, מותו של פייסל חוסייני הוא אבידה לכל המעוניין בשלום ובשכנות בירושלים. הוא לקח על עצמו אחריות כבדה וגדולה. השתתפתי איתו באירועים רבים ואין ספק, שלכל הנאבק למען השלום ונגד ההתנחלויות הוא יחסר מאוד".
חוג הפרופסורים לחוסן מדיני קרא לממשלת ישראל "להפסיק אחת ולתמיד את הנוכחות השלטונית של מחבלי ערפאת בלב ירושלים כצעד ראשון למיגור הטרור של ערפאת". ד"ר רון בריימן, יו"ר החוג, אומר כי פייסל חוסייני הפך את האוריינט האוס למרכז תסיסה וטרור בלב ירושלים ולמוקד עלייה לרגל לפעילי שמאל קיצונים המזדהים עם הפגיעה הערבית בריבונות הישראלית בעיר".
יו"ר מרצ, יוסי שריד, אומר היום כי תנועת מרצ משתתפת בצער על מותו של פייסל חוסייני. "העם הפלסטיני איבד היום אחד מטובי בניו שייצג את עניינו בכבוד, באומץ ובאחריות", אומר שריד. "חוסייני זכר תמיד כי משולחן הדיונים באנו ואל שולחן הדיונים נשוב, ולכן, גם בימים הכי קשים, הוא העדיף לראות אותנו בשני צדי השולחן, ולא בשני צד המתרס".