בינה מלאכותית למתחילים

הענף נוסד בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כאשר מדענים ומתמטיקאים בחנו אפשרות לפתח מחשב שיחשוב ויעבד מידע כפי שעושה זאת בן אדם. חוקרים כמו הרברט סימון וג'ון מקרתי החלו לחקור אז נושאים, כמו פתרון בעיות אוטומטי ולוגיקה אנושית ממוחשבת.

פרופ' ג'ון מקרתי טבע את המונח "בינה מלאכותית" בשנת 1956, בוועידת מפתח בתולדות הבינה המלאכותית בניו המפשייר שלימים זכתה בשם "ועידת דרתמות".

המדענים שהשתתפו בוועידת דרמות האמינו כי אם ישתפו פעולה יצליחו לפתח מכונות מיחשוב אינטלגנטיות, אך הם לא הצליחו להסכים ביניהם על אופן שיתוף הפעולה ולבסוף התפצלו לכמה קבוצות שפעלו בכיוונים שונים. לאחר ועידת דרתמות הוקמו מעבדות מחקר ברחבי העולם, הגדולות שבהן ב-MIT ובסטנפורד.

תחום הבינה המלאכותית פרח בשנות ה-60 וה-70 ונרשמו בו כמה פריצות דרך טכנולוגיות. סוף שנות ה-70 הביאו אתן גישה חדשה, של מדענים כמו פרופ' דאג לנאט מאוניברסיטת סטנפורד. פרופ' לנאט וחוקרים אחרים האמינו שניתן להציג את העולם הפיזי בסביבה הממוחשבת כאוסף של מיליוני פרטים, שביחד עשויים לספק למחשב את היכולת לחשוב ולנהוג כבן אדם.

פרופ' לנאט ייסד את פרויקט CYC בשנת 1984 וביחד עם חוקרים אחרים הזין לו 1.5 מיליון עובדות חיים. המטרה הסופית - הזנת 100 מיליון עובדות חיים ומוסכמות.

תקופת החורף של הבינה המלאכותית

בשנות ה-80 שווקו לראשונה מכונות ה-LISP, מכונות הבינה המלאכותית, בשיווק מסחרי, אך באותה עת החלה תקופת החורף של הבינה המלאכותית.

לחוקרים התברר כי המחשבים אינם עונים על הציפיות הגבוהות שתלו בהם בני האדם. יתר על כן, מדענים התקשו ללמד מחשבים דברים בסיסיים ביותר, כמו הבנת השפה ומשפטים על פי הקשר. המימון לרוב פרויקטי הבינה המלאכותית האקדמיים והמסחריים יבש ורובם נסגרו. מספר קטן של חוקרים וחברות המשיכו לפתח את תחום הבינה המלאכותית, כאשר כל מעבדת מחקר נוקטת בגישה שונה וייחודית.

בשנות ה-90, כאשר נפוצו המחשבים האישיים, הפיתוח המסחרי בתחום הבינה המלאכותית מרוכז בעיקר בענפים מסחריים ומתרחק מאוד מהחזון של טיורינג על "מכונות חושבות שעושות הכל".

יישומי בינה מלאכותית כמו זיהוי תווים אופטי (OCR), וזיהוי קולי הופיעו על שלחן העבודה, סוכנים חכמים שולבו במנועי חיפוש באינטרנט והגיון עקום (fuzzy logic) שימש כדי למנוע מתמונה של מצלמות וידאו מלרטוט ומתבשילים להישרף.

במקביל, קבוצות נפרדות של חוקרים המשיכו לנסות לפתח "מוח ממוחשב" על בסיס המוח האנושי, גישה אשר מבוססת על הרעיון שהמוח הוא סדרה של רכיבים המחוברים ביניהם כאשר לכל אחד מהם יש תפקיד עצמאי.

מהר יותר זה לא אינטליגנטי יותר

ההצלחה המסחרית של המחשבים האישיים והחלונות של ממשק מערכת ההפעלה Windows הבהירו לחוקרים כי נותר פער גדול בין שפת בני האדם לשפת תוכנות המחשב, ולראייה מרכזי התמיכה שצצו בשנות ה-90 והעסיקו אלפי תומכים. אלה סייעו למשתמשים גם בבעיות הפשוטות ביותר של הפעלת מחשב.

בעוד מחשבים פועלים אלפי פעמים מהר יותר מכפי שהם היו לפני 50 שנה, הם הפכו טובים פי שניים או שלושה בלבד בהבנת השפה האנושית בפרק הזמן הזה.

המשמעות - מהר יותר אין פירושו אינטליגנטי יותר.

מחשב העל של IBM, "כחול עמוק" זכה לניצחון היסטורי ב-1997 על אלוף העולם בשחמט דאז ,גארי קספרוב, בסדרת משחקים צמודה ביניהם, אך פירוש ניצחון זה אינו ש"כחול עמוק" יותר אינטליגנטי מקספרוב.

אך כושר עיבוד מהיר יותר יכול לאפשר למחשבים לפעול מהר יותר בניתוח מידע מובנה ומאורגן אך הקושי הגדול בתחום הבינה המלאכותית טמון במורכבות השפה האנושית והמחשבה האנושית. המחשבים אינם מבינים את בני האדם.

ניסויים שביקשו ללמד מחשבים שפה אנושית טבעית (NPL) נקטו באלפי שיטות שונות, החל מהסתברות סטטיסטית ושיטות שמפרקות את המשפטים האנושיים ליחידות דיקדוקיות, כל אלה אינם עדות לתבונה ממוחשבת.

למשל, גם אם תוכנה תוכל להבין דקדוק של משפט, היא תחסר את המכניזם להבנת מלים נרדפות, כמו במשפט "יוסי טס על אופניו. הכביש התעקל כשלפתע הוא עלה על אבן. יוסי לחץ על הבלמים ועצר בדיוק בזמן לפני שאיבד שליטה".

הקורא מבין מיד ש"הוא" במשפט השני הכוונה ליוסי ולא לכביש וכי המשמעות של "טס" אינה שיוסי עף באוויר אלא נסע מהר מאוד. מחשב יבזבז זמן מיחשוב רב בניסיון להבין זאת.

כדי להתגבר על הבעיה הזו מדענים יוצרים מסדי נתונים של ידע, שיאפשרו למחשבים לזהות מילים נרדפות והקשרים אחרים בשפה. מסדי נתונים אלה כוללים כללים כמו "כבישים מתעקלים לעתים", "מטוסים טסים", "טס – נסיעה באוויר או נסיעה מאוד מהירה בכביש".

הם מקווים שמסדי נתונים אלה יאפשרו למחשב היגיון כמו אנושי של העולם. בעיה נוספת היא הנטייה האנושית לקצר.

מסד הנתונים החשוב ביותר הוא פרויקט CYC, שמטרתו היא לכלול 100 מיליון הנחות כאלה, כולן מחוברות יחד. לאחר 15 שנות פעולה, CYC יש 1.5 הנחות. מדובר בהתקדמות מרשימה על פי המחקר בבינה מלאכותית אך מדובר בהצלחה עסקית מועטה.

בעיה נוספת היא ריבוי המשמעויות של מלים בשפה האנושית. למשל, המשפט "ח"כ א' הוא איש של ראש הממשלה", כאשר הכוונה היא לתומך פוליטי של ראש הממשלה הנוכחי ולא לאיש שהוא רכושו הפרטי של ראש הממשלה.

אלן מאתיסון טיורינג נולד בלונדון והתחנך באוניברסיטאות קיימברידג' ופרינסטון.

ב-1936, בעודו סטודנט, פירסם מאמר בשם "על מספרים הניתנים לחשוב", בו הציג מודל מופשט של מחשב שברבות הימים זכה לכינוי "מכונת טיורינג". מכונת טיורינג יכלה באופן תיאורטי לבצע כל חישוב מתמטי והיוותה חלק חשוב בדרך אל פיתוח המחשב הדיגיטלי.

טיורינג נחשב לאבי תחום הבינה המלאכותית. הוא חיבר שיטה שקובעת אם מכונות הן בעלות יכולות לחשוב באופן עצמאי בשם "מבחן טיורינג".

במהלך מלחמת העולם השנייה טיורינג עבד כמפענח צפנים במשרד החוץ הבריטי וסייע בפיצוח הקוד של מכונת ההצפנה הנאצית, ה"אניגמה".

ב-1954 התאבד טיורינג באמצעות בליעת ציאניד, ככל הנראה בתגובה לטיפולים תרופתיים שנכפו אליו במטרה ל"רפא" אותו מהומוסקסואליות.

אדם או כמה אנשים שנמצאים במקום אחד נדרשים לנחש אם ישות שנמצאת בחדר שני היא אדם או מכונה, כאשר הם אינם רואים זה את זה.

המבחן הדמוקרטי של טיורינג קובע כי אם לא יבחינו המשוחחים בין תוכנת המחשב לאדם, תוכנת המחשב תעבור את המבחן. עד היום, אף תוכנת מחשב לא עברה את מבחן טיורינג.

טיורינג ייחס לאדם ולמכונה אותה דרגה וראה את שניהם כמכונות חישוביות. נגד טיורינג טענו מדענים כי האדם תמיד ינצח כל מכונת טיורינג, מאחר שהמחשבה האנושית מסוגלת לחשוב את הבלתי ניתן לחישוב.

"אם אתה חושב על דבר כלשהו אז אתה יכול להיעזר במחשב, אבל תחילה אתה צריך לחשוב", אמר פרופ' ישעיהו לייבוביץ ז"ל למיכאל ששר ("על עולם ומלואו" שיחות עם מיכאל ששר, הוצאת כתר, 1988), "המחשב - בניגוד לאדם - איננו חושב . ההגדרה של המחשב היא: מכונה שאיננה חושבת".

אינטלקטואלים רבים כמו לייבוביץ' לא סברו שמבחן טיורינג מהווה מדד של אינטליגנציה, אך כיום כל גולש שמשתתף בצ'טים באינטרנט נוטל חלק במעין גירסה מקוונת של מבחן טיורינג, כאשר הוא מנסה לשפוט את האינטליגנציה של האדם בצד השני על בסיס מילותיו בלבד, כדי להחליט אם הוא שווה את הזמן והמאמץ או לא.

טיורינג האמין שהאדם רוכש אינטליגנציה כל הזמן, בהתנסויות עם הסביבה, וכי האינטלינציה היא מושג סובייקטיבי, הנמדד על פי שיפוט של אחרים.

ההיגיון בבסיס מבחן טיורינג הוא שאינטליגנציה נמדדת בשיחה, דרך השימוש החברתי שאנחנו עושים בשפה.

בצ'טים, האינטליגנציה הרגשית והשכלית של המשוחח נמדדות על ידי הצד שמנגד, ששופט על פי השפה, על פי המלים שמוקלדות ומהירות הקלדתן. הקול, המראה ומשתנים אחרים אינם חשובים כמו השפה באינטרנט.

אם טיורינג היה חי כיום, ייתכן שהיה אומר למבקריו: "אם תוכנת שיחה יכולה להציג חיקוי משכנע של שיחה אנושית, אם היא עונה תשובות יצירתיות לשאלות, האם היא לא אינטליגנטית לפחות כמו משוחח אנושי שייענה תשובות דומות?

טיורינג האמין שמחשבים מתוחכמים מספיק יוכלו להתפתח עד שיוכלו לפעול שלא על פי הוראות מפורשות ולמלא את אותן פעולות שממלא המוח האנושי, כולל יצירתיות ומקוריות.