ביקורת דיסק: חגיגת יום הולדתו המאה של לואיס ארמסטרונג

השנה חוגג העולם את יום הולדתו המאה של אמן הג'אז לואי ארמסטרונג (סאצ'מו). האיש שהפך לאגדה בחייו, הוא אחד מסמליה הרבים של אמריקה, ומייצג את אמנות הג'אז כפי שצ'פלין מייצג את אמנות הקולנוע.
לרגל התאריך, הוציאה חברות התקליטים "RCA/VICTOR" ו "BMG", תקליטור אוסף כפול - "Louis Armstrong - The 100 birthday celebration”, האוצר בתוכו כמה מן הקלאסיקות היותר מזוהות עם סאצ'מו: "St.Louis Blues" ,"Sweet Sue” ,“Just You" -לצד שירי ג'אז פחות ידועים אבל לא פחות טובים.

נוסחה פשוטה

בכל השירים מפגין ארמסטרונג את יכולתו המופלאה כנגן חצוצרה ישיר ובלתי אמצעי, כזמר בעל חתימת הקול הצרודה והמיוחדת לו, וכאמן - מאלתר מקורי, ישיר ומרגש. למרות שהאוסף מתמקד ב - 2 תקופות בלבד (1933 - 1932 , ו 1947 - 1946 ), הוא כולל מבחר טוב מייצג של ארמסטרונג. כמעט לאורך כל השירים, חוזר ארמסטרונג על נוסחה פשוטה ואופיינית לו המורכבת מהצגת השיר בחצוצרה כשלאחריו הוא מבצע אותו בשירה (או להיפך), ואז מאלתר או בחצוצרה או בשירה כך שניתן ליהנות מיכולתיו במלואן.
מי לא מכיר את שירת ה- “Scat" של לואי, זאת שמעלה חיוך על הפנים, מלאת ההומור והחושניות וגורמת לכל אחד להרגיש שהוא שר לו באופן אישי. ומי לא מכיר את צליל החצוצרה החם שלו עם הויברטו העשיר והאופייני לו כל כך, השליטה בכלי והמלודיות המהפנטות שהוא מפיק ממנו. בכל הביצועים, אלתוריו הם מלאכת מחשבת של נגינה מלודית, חמה, מלאה בהפתעות מוסיקליות ותקשורתית מאד. האינטרפרטציות והאלתורים שלו מבוצעים בהרגשת חופשיות (lay back), לעיתים כמעט דיקלומית (רצ'יטטיבית), היוצרת ניגוד מרתק בינו לבין הסווינג ותחושת הקצב הנהדרת והמדויקת של מלוויו.

צליל של חיוך

תחושה זו היא, עד היום, מודל לחיקוי והערצה של כל נגני הג'אז. דוגמא אופיינית לכך ניתן למצוא בשיר "Blues For Yesterday” אותו מבצע סאצ'מו עם ה – “Hot Seven” המופלאים, ביניהם ברני ביגארד האגדי בקלרינט, ויק דיקנסון בטרומבון וסיד קאטלט בתופים. כאן סאצ'מו בגדולתו - שר בנון שלאנטיות, מאנפץ, מעלה חיוך ויחד עם זאת מעוגן היטב בבלוז המסורתי והאותנטי עם תחושת זמן נהדרת.
האזנה לשירי האוסף משקפת גם את תחושת ההנאה השלמה שחשים שאר הנגנים מעצם הנגינה עם לואי. הן העיבודים והן המבצעים כאילו "מתמזגים" עמו, תומכים בו, ומדברים עמו באותה שפה. דוגמא נהדרת לכך היא הביצוע לשיר "Sweet Sue,Just You".
סאצ'מו מנהל דואט ווקלי מאולתר עם הסקסופוניסט באד ג'ונסון במהלכו קיימת הרגשה של אינטרקציה ריגשית בין שני האמנים המגיעה לשיאים דינמיים כשמיד לאחר מכן הם עוברים "ללטף" בקולם האחד את השני במעין דיאלוג אינטימי ומרגש.

אלגנטיות ושפת רחוב

לואי ארמסטרונג ממזג באמנותו אלגנטיות ושפת רחוב , בלוז בסיסי יחד עם אילתורים אלגנטיים, שורשיות עם תחכום, הומור ושמחת חיים עם עידון. כל ביצוע שלו מעורר סקרנות ורצון לשמוע עוד, הוא מרתק "בסיפור" המוסיקלי שלו, מרגש בבלתי אמצעיות המוקרנת ממנו ומתחבב על כל שומעיו. זה האיש שבלעדיו הג'אז לא היה מגיע לאן שהגיע ותקליט האוסף משקף כל זאת.

עמיקם קימלמן הוא מוסיקאי ג'אז והמנהל האקדמי של "רימון" - בית ספר לג'אז ולמוסיקה בת זמננו.