פלחה"נ גבעתי: חורקים שיניים וממשיכים

ליאור אמויאל וכפיר אשר מפלוגת ההנדסה של גבעתי עומדים עם הסמל שלהם, גיא לוראן, ליד גלעד מאולתר שהתקינו תושבי דוגית, לזכרם של סמל אופיר קיט וסמל אביב אייזק ז"ל. הם עומדים במקום בו התפוצץ ביום ו' ג'יפ התופת ומביטים לעבר שני גלגלי הג'יפ, השריד האחרון שנותר במקום הפיגוע. בגלעד שתי אבנים מונחות לגובה, ותורן ועליו דגל ישראל בחצי הגובה.
אמויאל נזכר באירועי יום ו' האחרון: "היינו בכוח הכוננות בדוגית. קצת לפני שעה חמש בערב שמענו פיצוץ אדיר, חשבנו שזה פצמ"ר ואחד מאתנו דיווח במכשיר הקשר על נפילה. תוך כדי ריצה לנגמ"ש שמענו שיש שני פצועים משלנו, התחלנו לנסוע. שמענו יריות ולחץ של האנשים שדיברו בקשר. כשהגענו ראינו שהם שוכבים מתים בלי לזוז. אלה מראות שלא אשכח כל החיים".

לא מתכנסים בתוך האבל

המציאות באזור דוגית אינה מאפשרת לפלחה"נ גבעתי להתכנס בתוך האבל. שלושה ימים לאחר ששני חיילי הפלוגה עצרו בגופם את ג'יפ התופת ומנעו ממנו מלחדור לגבולות ישראל התפוצצו הבוקר (ג') שני מטענים נוספים סמוך לכביש, בין ההתנחלויות אלי-סיני וניסנית, צמוד לגדר המערכת המפרידה בין רצועת עזה לישראל. שני מטענים רבי עצמה התפוצצו מתחת לטנק מרכבה ש"גיהץ" את דרך העפר הסמוכה לכביש האזרחי.
המחבלים שהניחו את המטען התכוונו ככל הנראה לפגוע בגחון של רכב סיור של גבעתי שאמורים לעבור במקום בפתיחת הציר, זמן קצר לאחר שהשטנק עובר. "אילו היו המטענים מתפוצצים מאוחר יותר, מתחת לרכבי הפלוגה", אומרים חיילי הפלוגה, "אולי האירוע לא היה מסתכם בסריטות קלות לטנק ובתחקיר, אלא בהלוויות נוספות".
מפקד הפלחה"נ, סרן דולב קידר, בן 24, משתתף בתחקירים עם מפקד החטיבה הצפונית ברצועת עזה ועם מפקד האוגדה. קידר מתפקד כרגיל, אבל המבט שלו מעיד על מה שהתרחש בימים האחרונים. "נכון שהעיניים מספרות", אומר קידר, "אבל צריך להמשיך. חלק מתפקיד המפקד, זה להתכונן גם למקרים כאלה. הפלוגה הזו נמצאת בעזה, בבופור, בדלעת, אנחנו עושים את המשימות שלנו, ולפעמים אנחנו גם משאירים אנשים שלנו במקומות האלה. בימים האחרונים שוחחתי עם מפקדי הצוותים. אני מוצא את עצמי לעיתים בתפקיד הפסיכולוג של המפקדים והחיילים בפלוגה שלי. הפסיכולוג שלי זו החברה שלי, למרות שהיא לא יודעת את זה, ומבלי שהיא מצליחה לדבר איתי כמעט".
קידר, כך נדמה, שמע בימים האחרונים עצות שונות, ביניהן, לשלוח את החיילים שלו לנוח ולחזור לגזרה זו או אחרת מוכנים יותר ורגועים מהטרגדיה שעברה עליהם. קידר משיב בשלילה לעצות מסוג זה. "לא נכון לשלוח את החיילים מכאן ולהפסיק את העבודה. צריך לאסוף אותם חזרה למשימות, לא לאפשר להם להתפזר וללכת כל אחד למקום שלו. חוץ מזה, כמו שאפשר לראות, גם היום היו מטענים, ועדיין יש לנו משימות. העבודה לא נגמרת".
מפקד האוגדה, תא"ל אילן הררי מסכים עם סרן קידר. תא"ל הררי היה בשנת 97' מפקד חטיבת הנח"ל, כשחיילים רבים של פלוגת ההנדסה של הנח"ל דאז נהרגו באסון המסוקים מעל שאר ישוב. הררי הגיע אתמול לשוחח עם חיילי פלחה"נ גבעתי והסביר שמנסיונו המר עדיף לחרוק שן ולהמשיך למרות הקושי.

היסטוריה של הרוגים

כפיר אשר, החייל שהגיע אל ההרוגים כמה דקות לאחר הפיצוץ, מקבל את הדברים. הוא וחבריו אינם מוכנים לקבל את הקביעה המגדירה את פלוגת ההנדסה של גבעתי כפלוגה מקוללת. המציאות דווקא כן מאוששת את הקביעה הקשה - ההרוג האחרון בלבנון הוא צחי איטח, חייל בפלוגה שנהרג בבופור מטיל נגד טנקים. ההרוג הראשון באינתיפאדת אל אקצה הוא דוד בירי, גם כן חייל בפלוגה שנהרג באזור נצרים מאירוע מטען מלווה בירי. לפני כשלושה חודשים שם קץ לנפשו חייל אחר בפלוגה, במהלך חופשה בביתו. לפני כמה ימים נהרגו אופיר קיט ואביב אייזק. יחד עם זה אומר אשר: "אי אפשר להגיד שיש לפלוגה הזו נאחס. היא מחפשת להגיע לאירועים, היא מסוגלת לבצע משימות איכותיות ביותר, וגם נותנים לה להגיע למקומות האלה. קורה גם שבמקומות האלה יש נפגעים".

רכב הסיור ממשיך לנסוע באותה הדרך

חיילי ההנדסה של גבעתי לא אוהבים את המושגים "נקמה" ו"סגירת חשבון". הם מעדיפים לדבר על, "משימות שצריך למלא", ו"תפקיד שצריך לעשות בצורה הטובה ביותר". כפיר אשר אומר כי, "הפלוגה סוגרת חשבון בתקופה ארוכה של קו. אנחנו ממלאים את המשימות שלנו על פי הפקודות ואם יצא לנו להחזיר, נעשה את זה בצורה הטובה ביותר".
במוצב הסמוך להתנחלות דוגית קשה היה היום לשמוע קולות רגילים. החיילים מדברים בקול שקט. רכב הסיור בו נסעו קיט ואייזק במשימתם האחרונה ממשיך לנסוע באותה הדרך עם חיילים אחרים. הבית ממנו נופפו תושבים פלסטינים לשני החיילים שיגיעו לעזור לג'יפ המחופר בחול אינו קיים במקום. דחפורים של צה"ל שיטחו את המקום ודייריו נמלטו לעזה.
מחר בבוקר יחזרו חיילי הצוות של קיט ואייזק מן החופשה ומביקור אצל משפחות חבריהם ההרוגים, יעלו שוב על אותם רכבי הסיור וימשיכו 'לעשות קו' בין דוגית ואלי-סיני לגדר המערכת ושטח ישראל.