הבינה של אבידן ואלייזה המלאכותית

בסוף שנות ה-80 נערך הקרב הראשון בין אלוף העולם בשחמט, גארי קספרוב, לבין התוכנה "כחול עמוק", שנרכשה על ידי IBM. קספרוב הכריז אז שהוא מגן על כבוד האדם בקרב נגד המכונה.
מקץ שמונה שנים, במאי 1997, חולל, לכאורה, כבוד האדם. קספרוב נכנע ל"כחול עמוק יותר", שדרוג של "כחול עמוק". תוכנת השח שניצחה את קספרוב מסוגלת לבחון 50 מיליארד עמדות בשלוש דקות, הרבה יותר מיכולת הדמיון האנושי.
אך צבי ינאי, מנכ"ל משרד המדע לשעבר, סבור שניצחונו של "כחול עמוק יותר" כלל אינו מקרב את המחשבים לאינטליגנציה. לדעתו, שכלול עוצמת המחשבים אינה המפתח לבינה מלאכותית. מה שיעשה את זה הוא האופן בו אנחנו מגדירים תבונה אנושית: "אם נציע לשחקן שחמט אנושי לשחק אתנו משחק עם כללים שונים מהרגיל, כך שהצריח יוכל לדלג כמו פרש, יידרשו לו כמה דקות להיערך לכך", מסביר ינאי, "לעומתו, 'כחול עמוק יותר' תקרוס לנוכח אתגר כזה. אם נציע ל'כחול עמוק יותר' לשתות אתנו קוניאק היא תחפש במסד הנתונים שלה מהלך שחמט שקרוי קוניאק".

המחשב לא מתחכך (ופה הבעיה)

ינאי סבור שתבונה אמיתית כרוכה בהבנת העולם והכרת מיליוני פריטי המידע שבני האדם צוברים בימי חייהם. מכיוון שהמחשב חסר את ההתחככות היומיומית עם המציאות, הוא אינו יכול לחקות באמת את ההבנה האנושית.
"יש הטוענים שמחשבים יפתחו תודעה עצמית ותובנה עם הזמן, מתוך המורכבות של המערכת", אומר ינאי, "אני לא נוטה לקבל את הסברה הזו. בעיית ההבנה עמוקה הרבה יותר ממה שנהוג לחשוב. כיום, אנחנו מבלבלים בין הדמיה וחיקוי לבין הבנה אמיתית.
למשל, חרק רובוטי שתוכנת להגיע מצד אחד של החדר לקצה השני. באמצעות ניסוי וטעייה לומד החרק את המסלול. הוא נסוג לאחור לאחר שנתקל בכוס קפה שמונחת על הרצפה והוא מנסה שוב עד שהוא מגיע לצד השני.
"החרק ממלא את המשימה בהצלחה, אך עדיין לא התקדם מילימטר בהבנה מה זה ספל קפה או חדר".

תבונה של מחשבים תהיה אחרת

כוח מיחשוב רב יותר, זיכרון עצום, ניתוח לוגי ויכולת אנליטית לא מספיקים כדי לאפשר למחשבים לעקוף את הייחודיות של ההבנה האנושית ולהשיג אינטליגנציה ממוחשבת אל-אנושית? ינאי סבור שגם אם מחשבי העתיד יהיו תבוניים, התבונה שיגלו לא תדמה לזו האנושית, היא תהיה דבר אחר.
הוא מצביע על כך שהמחשבים גוברים על האינטליגנציה האנושית כבר היום, בתחומים כמו יכולת חישובית, הדמיה של תהליכים בתחום המדעים המדויקים ודיאגנוזה של מחלות.
למרות שתוכנות הבינה המלאכותית מציגות אינטליגנציה חלקית בתחומים מסוימים, ינאי צופה שכולן יתקלו לבסוף בקיר של ההבנה האנושית. לדעתו, פוטנציאל לבינה מלאכותית אמיתית קיים דווקא באינטרנט, אם זו תתפתח לכדי רשת עצבית מורכבת.
בינתיים, מחשבים מתקשים לעבור את המבחן הבסיסי ביותר לגילוי בינה מלאכותית, מבחן טיורינג. תוכנה שתעבור את המבחן תשכנע אדם שמשוחח אתה שהיא אדם ולא מחשב. מאז המציא אלן טיורינג את המבחן שלו, אף תוכנת מחשב לא צלחה אותו.
"טיורינג חזה כי בשנת 2000 יתפתחו תוכנות הבינה המלאכותית ויגלו אינטליגנציה אנושית", אומר ינאי, "אך מסתבר שהוא הפריז באופטימיות. כיום המחשבים האישיים מהירים פי מיליארד מהמחשבים בשנות ה-60 וידידותיים מהם, אך הם אינם נבונים מהם".

"אני לא נותן אמון רב באותנטיות השיחות של אבידן עם אלייזה"

בשנות ה-60, כאשר ינאי שימש כמנהל מחלקת ההסברה ב-IBM בישראל, פנה אליו המשורר המנוח דוד אבידן וביקש לשוחח עם "אלייזה", תוכנת בינה מלאכותית שפותחה ב-MIT על ידי פרופ' גוז'ף וייזנבאום ועוררה סקרנות תקשורתית בינלאומית בזמנו.
"אבידן פנה אלי לאחר שאלייזה זכתה לפרסום עולמי וביקש לשוחח איתה", מספר ינאי, "פניתי ל-IBM בארה"ב ולאחר זמן רב של משא ומתן נשלחו לארץ הכרטיסים המנוקבים שהכילו גירסה מוקדמת של תוכנת אלייזה".
ינאי מעיד שאיש לא ליווה את אבידן במהלך שמונה השיחות שניהל עם אלייזה, במשך 15 שעות באמצעות מסוף.
התוצאה, שפורסמה בשנות ה-70 בספר "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי", שיצא לאחרונה בהוצאה מחודשת תחת הכותרת "שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב", אינה משכנעת את ינאי.
"לצערי אני לא נותן אמון רב באותנטיות של השיחות. ספק אם הן אותנטיות. אבידן טען שהוא פירסם את השיחות בתיקוני עריכה מינימליים ואני מפקפק בכך.
"אין בחוסר האותנטיות הזו שום דבר רע. החירות האמנותית מתירה לאבידן לשנות את השיחות, אך מרגע שהתעורר בי ספק לגבי האמינות של הדברים איבדתי בספר עניין".
ינאי מוצא בטקסט עדויות לכך שאלייזה מגלה אינטליגנציה לא סבירה, גבוהה מדי לתוכנה בסיסית כמוה.
אלייזה המקורית (על שם אלייזה דוליטל, גיבורת "פיגמליון" של ג'ורג' ברנארד שאו) פותחה בשנים 1963-1965 על ידי ג'וזף ווייזנבאום ממכללת MIT. התוכנה השתמשה בכללים מאוד פשוטים להפוך שאלה לתשובה וההפך. נוסף על כך, מספר מלים בסיסיות שנכללו בזיכרון התוכנה איפשרו לה לכתוב מלים מנוגדות. למשל, אלייזה תענה על משפט כמו "אמא שלי שונאת אותי" במשפט " ספרי לי למה את חושבת שאמא שלך לא מחבבת אותך?". "כביכול נוצרת שיחה בין שתי ישויות, אך מדובר כמובן באשליה".
בשיחה הראשונה בין אבידן לאלייזה הם מדברים על התוכנה וגבולותיה. אבידן אומר לאלייזה: "מוטב שנדבר עליך ולא עלי", ואלייזה עונה לו: "אולי בהזיותיך נדבר זה על זה". ינאי סבור שאין בדברים של אבידן דבר שקשור להזיות ולכן ספק אם התשובה של אלייזה היא אותנטית.
ואמנם, כמה ניסיונות לשחזר את השיחות בין אבידן לאלייזה דרך האינטרנט לא מחלצות תשובות אינטליגנטיות כמו אלה שקיבל אבידן מאלייזה.

אבידן

אבידן: הלו.
אלייזה: מה שלומך. נא הצג את בעייתך.
אבידן: אולי תואיל אתה להציג את עצמך?
אלייזה: דיברנו עליך, לא עלי.
אבידן: מוטב שנדבר עליך ולא עליי, אם מדובר באפשרות שנדבר עליי ולא עליך.
אלייזה: אולי בהזיותיך נדבר זה על זה.

אני

אני: הלו
אלייזה: מה שלומך. איך אפשר לעזור?
אני: אולי תואיל אתה להציג את עצמך?
אלייזה: בבקשה, אני מציג את עצמי.
אני: מתחכם?
אלייזה: אתה מעדיף שלא אתחכם?
אני: כן.
אלייזה: בטוח?
אני: כן.
אלייזה: בטוח?
אני: מאוד בטוח.
אלייזה: בבקשה תמשיך.
בעוד בסוף השיחה הראשונה מציגה אלייזה משפט שאינו קשור כלל למשפטים שלפניו, בשיחה השנייה שניהלתי עם גירסה של אלייזה, כל המשפטים של אלייזה נתלים על המשפטים שהצגתי לה ואינם עומדים בפני עצמם.
ינאי מציין שבשיחה נוספת מגיבה אלייזה לשאלה של אבידן, "אז מה בדבר קיום יחסים, אני ואתה? במשפט "מהם רגשותיך ברגע זה".
"ספק אם התוכנה המקורית של אלייזה יכלה לקשור בין קיום יחסים לרגשות", אומר ינאי.
"הספר הפסיכיאטור האלקטרוני שלי פותח פתח לשלוש תקוות בכירות", כותב אבידן בהקדמה לספר, "מחשבים מסוגלים להיות אנושיים, בני אדם מסוגלים להיות יותר מחשבים, צעידת האדם לקראת המכונה, שהיא כידוע המשך גופו ומערכת עצביו..."
"הדברים נכתבו באנדרסטייטמנט האבידני הטיפוסי", אומר ינאי בלשון סגי נהור, "כיום אנחנו יודעים שדבר ממה שנכתב לא התממש. בני אדם אולי למדו לחיות עם מחשבים, אך לא היה בכך כדי להפוך אותם ליותר מחשבים".
"אבידן לא חידש דבר בספר הזה, מאחר ששיחות עם אלייזה פורסמו לפני כן. אין ספק שהשיחות של אבידן עם אלייזה היו צבעוניות יותר מהשיחות המשועממות שניהלו עמה חוקרים. ברור שהוא היה מודע למוגבלות של אלייזה ולכן הוא ניסה לסחוט ממנה שיחה יותר עשירה ויותר משמעותית. עם זאת, הוא לא הציג חידוש ספרותי או מדעי בספר הזה. השיחות עם אלייזה מדגימות בעיקר את יכולת השיחה המוצלחת של המחבר".