שתף קטע נבחר

 

ברנבוים ניגן את ואגנר בפסטיבל ישראל למרות המחאות

בניגוד להחלטת הנהלת הפסטיבל, החליט המנצח לבצע כהדרן קטע מתוך יצירה של ואגנר. חלקים מהקהל עזבו את בנייני האומה כאות מחאה אולם הרוב שנשאר זיכה את התזמורת ואת ברנבוים במחיאות כפיים סוערות

המנצח דניאל ברנבוים החליט להפוך אמש (שבת) את החלטת פסטיבל ישראל על פיה, כאשר ביקש מהקהל שגדש את בנייני האומה בירושלים, לאשר לו ולתזמורת השטאטסקאפלה מברלין, לבצע כהדרן קטע מתוך היצירה "טריסטן ואיזולדה", מאת ריכארד ואגנר.
לאחר סיומו הרשמי של הערב, במהלכו ביצעה התזמורת הממלכתית של ברלין את "פולחן האביב" של סטרווינסקי ואת "הסימפוניה הרביעית" של שומאן, נתנה התזמורת הדרן ראשון וזכתה למחיאות כפיים סוערות. אחריהן פנה ברנבוים לקהל ואמר כי מדובר בפניה אישית שלו, שנעשתה לא על דעת מארגני הפסטיבל ולא על דעתם של חברי התזמורת. הוא הזכיר כי במקור הייתה אמורה התזמורת לבצע את "הוואלקירות" של ואגנר, אך מכיוון שהמלחין הגרמני מעורר אסוציאציות קשות בקרב ניצולי השואה, הוא נתבקש לבטל את הקונצרט, ולמצוא לו חלופות. "למרות זאת הדמוקרטיה מחייבת שמי שרוצה לשמוע ואגנר ישמע ומי שלא, לא" אמר ברנבוים לקהל.
הוויכוח באולם נמשך כשעה, היו שצעקו למנצח ולתזמורת "בוז ולכו הבייתה", והיו אחרים שענו לקריאות הללו ב-"פאשיסטים וטרוריסטים". אחרי התלבטויות רבות הרים ברנבוים את שרביט המנצחים, והתזמורת החלה לנגן, כשבמהלך היצירה היו שיצאו מהאולם במחאה. בסוף ההדרן זכתה התזמורת וברנבוים בראשה למחיאות כפיים סוערות.
הנהלת פסטיבל ישראל מסרה בתגובה כי "ההדרן שבחר ברנבוים לבצע, נעשה על דעתו האישית והבלעדית, כפי שחזר והדגיש בפני הקהל, ולא על דעת הפסטיבל".
מיכה לוינסון, המנהל האמנותי של פסטיבל ישראל, אמר בתגובה ראשונית ל-ynet: "ברנבוים קבע את חוקי המשחק ברגע שאמר כי הדבר נעשה על דעתו האישית. כאורח של הפסטיבל הוא נהג התנהגות לא מנומסת, כי הוא כאורח עשה מעשה שנתבקש שלא לעשות. מצד שני יש פה בפרספקטיבה רגע היסטורי". לוינסון הוסיף ואמר כי הוא מצר על הדרך בה בחר ברנבוים להעביר את המסר. "אותו רגע היסטורי היה יותר מכובד אם היה עובר בדלת הקדמית, ולא האחורית. עם זאת, מסתבר באופן סופי ולאור הדיאלוג הארוך בין הפסטיבל לברנבוים במהלך החודשים האחרונים, למי היה כל כך חשוב עניין ואגנר". במילים אחרות, אומר לוינסון, מדובר במאבק פרטי שמנהל ברנבוים בעניין ואגנר. "ברנבוים לקח סיכון גדול. הוא היה יכול להישאר עם מניין, ונישאר עם רוב הקהל באולם. חשוב לומר שרבים שהיו בעד ביצוע יצירותיו של ואגנר נעלבו מהביטול, והחזירו כרטיסים כאות מחאה. ברנבוים לקח סיכון והסיכון הצליח".
לדברי לוינסון למרות הכל הקהל קיבל את מלוא התמורה לכספו. "זה סיום דרמטי לסדרת קונצרטים מדהימה, שלושה קונצרטים שכל אחד מהם הוא חווית חיים. במהלך שמונה השנים בהן כיהנתי כמנהל הפסטיבל, לא זכור לי שראיתי ביקורות כאלה".
בתגובה לשאלה האם הזמנתו העתידית של ברנבוים לפסטיבל ישראל מוטלת בספק בעקבות האירוע, ענה לוינסון "אני מסיים את תפקידי מחר, כך שלא יהיה זה אני שאחראי להזמנתו או אי הזמנתו של ברנבום במסגרת הפסטיבל. עם זאת, אם הוא יוזמן על ידי הפסטיבל אני לבטח אקנה כרטיס. הוא נתן לי שלוש חוויות חיים יום אחרי יום, וזה דבר נדיר".

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ברנבוים: הדמוקרטיה מחייבת
מיכה לוינסון: בפרספקטיבה, מדובר על רגע היסטורי
מומלצים