בכיר באכ"א: הדיבורים על חלוקת נטל המילואים - קשקוש
לדברי הקצין, לא ניתן לבצע חלוקה שווה של הנטל במילואים מכיוון ש"האנשים שאנחנו זקוקים להם בלחימה הם הלוחמים, ויש לנו כמויות מוגבלות מהם". מסקר בין חיילי המילואים עולה כי 41% מהם חשים "פראיירים" אולם 97% השיבו כי יתייצבו לשירות אם ייקראו לו
"מי שמדבר על חלוקת נטל המילואים – פשוט מקשקש. אין לנו עוד אנשים לשלוח למערך הלוחם מלבד אלה שכבר משרתים במילואים בגדודים וביחידות השדה". כך אומר קצין בכיר באגף כוח האדם בצה"ל בעקבות הדרישה הציבורית לחלוקה שוויונית יותר של נטל המילואים.
"האנשים שאנחנו זקוקים להם בלחימה הם הלוחמים, ויש לנו כמויות מוגבלות מהם", אומר הגורם. "לא ניתן לשלוח לשטחים חיילי מפקדה. הלוחמים לא מאבטחים את היישובים, ולא אוטובוסים, הם עוסקים בלחימה".
למרות תחושת ה"פראייר" של חלק גדול מציבור הלוחמים במילואים – 41 אחוזים מהם השיבו כי הם חשים תחושה כזו במחקר שערכה לאחרונה המחלקה למדעי ההתנהגות בצה"ל – מראה המחקר כי רובם המכריע, 97 אחוזים, יתייצב לשרת אם ייקרא. 75% השיבו כי יתייצבו באופן ודאי, ו-21% השיבו כי ינסו לקצר את תקופת השרות הפעיל. רק 3 אחוזים השיבו כי לא יתייצבו.
באגף כוח האדם (אכ"א) החליטו לשנות במעט את הרוח הנושבת מכיוונו של סיפור משבר המילואים, סיפור שלצה"ל יש חלק לא מבוטל בבנייתו. למרות התחושה הלא טובה של חלק גדול מן החיילים, מאמין הצבא ש"כל עוד ירגישו חיילי המילואים שהם נלחמים, שיש לחימה והם חיוניים, הם ימשיכו להגיע. ברגע שצה"ל יתחיל להציב אותם בשמירה על היישובים בשטחים, או לאבטח אוטובוס עם ילד אחד בתוכו – יתחילו הבעיות".
גם בתחום ההשתמטות ממילואים יש באכ"א כמה נתונים מפתיעים, שהוצגו לאחרונה בפורום צבא חברה במרכז הישראלי לדמוקרטיה. "רק אחוז אחד מכלל חיילי המילואים שאינם משרתים רשומים כנפקדים או עריקים", אומר ל-ynet ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים, סא"ל זאהר עאטף. "7 אחוזים מהם נמצאים בחו"ל, 12 אחוזים אינם משרתים מסיבות רפואיות. הרוב המכריע – 75% מהחיילים הלא משרתים, משוחררים על ידי המפקדים, מסיבות שונות". לדבריו, השחרור על ידי המפקדים אינו נחלתם של אותם חיילים בכל פעם, והוא מתחלק על פני אנשים שונים.
להערכתו של סא"ל עאטף, הסיבה העיקרית לתחושה הקשה של חיילי המילואים היא שמתוך כלל האוכלוסיה, הם באמת מהווים מיעוט מבוטל – רק 3-4 אחוזים. "די נדיר לראות אדם במדי ב' של מילואימניק בישראל כיום, ואין כמעט דרך לשנות את העניין", הוא אומר. אנחנו חייבים להוקיר ולהעריך את חיילי המילואים, וזו הדרך היחידה. יש לאפשר להם הנחות ונקודות זיכוי, לתת צ'ופרים ותחושה שהם חשובים ואיכותיים, וזו כבר עבודה של כל החברה הישראלית, ובראש ובראשונה – של המחוקקים".
מעכשיו - גם בונבוניירה
בשנת העבודה 2002 צפוי לחיילי המילואים עומס דומה של ימי מילואים בתנאי לחימה, שככל הנראה לא מתקרבת לסיום. על פי המדיניות שאושרה בימים אלה בצה"ל – גם בשנה הבאה לא יגויסו חיילי מילואים ליותר מ-36 ימים בשנה (מלבד קצינים שמתנדבים גם כיום) והחוק בעניין לא ישונה. הצבא מאפשר ליחידות להגיע לתעסוקות עם פלוגה אחת פחות בגדודים הקטנים, ובכך לאפשר למפקדים לשחרר אנשים על פי הצורך. יחידות שיוזמנו לשתי תעסוקות על פני שנה אקדמית אחת יוכלו לשחרר את הסטודנטים שלהן מאחת התקופות.
ויש גם יוזמות אחרות – לפעמים מוזרות – אבל בוודאי לא מזיקות: כדי להמתיק את הגלולה גם עבור משפחות חיילי המילואים, ישלח צה"ל, החל מן התקופה הקרובה, בונבוניירה לכל בית של חייל מילואים ביום ה-15 לתקופת השרות.