לוס אנג'לס 1984: אליפות ארה"ב הפתוחה
חרם הגומלין של הגוש הסובייטי, הפך את משחקי לוס אנג'לס לחגיגה אמריקנית פרטית לחלוטין
רק אדם נאיבי האמין שהסובייטים לא יגמלו לאמריקנים על החרמת משחקי מוסקבה. אכן, כמה חודשים לפני משחקי לוס אנג'לס הודיע נשיא ברית המועצות קונסטנטין צ'רנינקו שברית המועצות תחרים את המשחקים. רק 9 מדינות הצטרפו לחרם, לעומת 60 שהחרימו את מוסקבה ארבע שנים קודם לכן, אבל מבחינת המשקל הסגולי הספורטיבי היעדרות מדינות הגוש הסובייטי הייתה משמעותית לא פחות. הפעם היו אלו תחרויות ההתעמלות, ההיאבקות, הרמת המשקולות, השחייה והאתלטיקה הנשית שנפגעו במיוחד. ושוב, למרות טקסי פתיחה מרהיבים בהשראת הוליווד, המשחקים נותרו נטולי הרבה תכן ספורטיבי.
אבל מבחינה אחרת היו משחקי לוס אנג'לס משמעותיים מאד בהיסטוריה האולימפית. לאחר שנים ארוכות בהן המשחקים הביאו להפסדים כספיים כבדים ומנעו מערים להגיש את מועמדותן, הצליחה הועדה המארגנת בראשות פיטר יוברות' לגרוף רווח כספי עצום עבור לוס אנג'לס. סיבה אחת הייתה מסחור, לעתים מסחור יתר, של המשחקים. סיבה שנייה הייתה העובדה שבזכות מתקני הספורט הנפלאים של אוניברסיטאות UCLA ו-USC לא נאלצו מארגני לוס אנג'לס לבנות כמעט מתקנים. מתקנים שכן נבנו, כמו בריכת מקדונלד בקמפוס USC, מומנו לחלוטין מחסות מסחרית. התוצאה הכללית הייתה בסך הכל חיובית לתנועה האולימפית, ולאחר לוס אנג'לס שוב גדלה מאד המוטיבציה של ערים לרצות באירוח המשחקים.
לרוב נדמה היה שהקהל האמריקני לא חש בהיעדרות כוכבי הגוש המזרחי ומסתפק בניצחונות הגדולים של ספורטאיו. הכוכב המזהיר ביותר היה כמובן קרל לואיס ששחזר את הישגו של ג'סי אואנס מברלין ב-1936 כשניצח בריצות ל-100, 200 ו-4X100 מטרים, ובקפיצה לרוחק. באופן כללי הייתה הפגיעה באתלטיקה הגברית קטנה יחסית. כוכבים אמריקנים אחרים היו גרג לוגאניס, שהפגין עליונות מוחלטת בניצחונותיו בקפיצה ממגדל וממקפצה, מרי מאהר בשני משחי הפרפר לנשים, ונבחרת הכדורסל בהנהגת כדורסלן מבטיח ממכללת צפון קרוליינה בשם מייקל ג'ורדן.
ניצחונות אמריקנים נוספים אפשר לייחס ישירות לחרם. כמו ניצחונה המתוקשר של מרי לו רטון בקרב רב בהתעמלות נשים, ניצחון נבחרת הגברים האמריקנית בהתעמלות גברים, ושלוש מדליות הזהב של ואלרי בריסקו הוקס בריצות ל-200, 400 ו-4X400 מטרים.
למשחקים היו גם כמה מנצחים לא אמריקנים. השחיין המערב גרמני הענק מיכאל גרוס השיג שתי מדליות זהב בסגנון "האלבטרוס" המרגש שלו. אלכס באומן הקנדי זכה בשתי מדליות זהב במשחי המעורב. יקטרינה סאבו הרומניה זכתה בשלוש מדליות בהתעמלות. הבריטים דיילי תומפסון, עם שיא עולם בקרב עשרה, וסבסטיאן קו ב-1,500 הגנו על תאריהם האולימפיים באתלטיקה. איאן פרגוסון הניו זילנד זכה בשלוש מדליות זהב בקאייקים.
החדשות הטובות היחידות בצד הפוליטי הייתה חזרתה של סין למשחקים לאחר היעדרות של יותר מ-20 שנה מספורט בינלאומי. סין החלה בלוס אנג'לס את עלייתה המטאורית אל פסגת הספורט האולימפי עם 32 מדליות, מהן 15 מזהב. הסינים הרשימו בעיקר בתחרויות ההתעמלות. אבל באופן כללי הם היו לא הרבה יותר מאליפות אמריקנית פתוחה. ארה"ב זכתה ב-83 מדליות זהב, כששום מדינה אחרת לא זוכה ביותר מעשרים.