העץ המקולל
כמעט אין חלק בעץ הבאובב שאיננו בר-שימוש: הגזע משמש לאחסון מים, לשורשים יש שימושים רפואיים והשרף שלו הוא דבק יעיל. אז למה יצא ל"עץ ההפוך" שם כל כך רע?
כשאנטואן דה סנט אקזופרי נחת עם מטוסו באמצע שום מקום, הוא היה בודד מאוד. למזלו, לא עבר זמן רב עד שפגש ביצור בודד אחר, שהגיע ממקום עוד יותר רחוק - בנסיך הקטן. יחד הבדידות הפכה קשה פחות.
כמו סנט אקזופרי, גם זוג על אי בודד יכול ללמוד הרבה מהנסיך הקטן: כשאין אנשים, גם צמח יכול להיות ידיד, ולא חשוב אם מדובר בשושנה או בשיח טרופי. כשעצובים, יכולה שקיעת שמש להפיג קצת את העצב. כשמתגעגעים למשהו שנשאר מאחור, אפשר לצייר אותו, אפילו על החול עם מקל.
אבל דומה שאחד מלקחיו של הנסיך טעון בדיקה מחודשת. מדובר באזהרה מפני עצי באובב, אותם עצים מסוכנים שכל אחד מהם יכול להשתלט על כוכב-לכת ולחנוק אותו. על אי בודד באוקיינוס ההודי, ייתכן שעצי הבאובב לא מאיימים כל כך.
בגזע יכולים לשבת עשרה אנשים
מקורו של עץ הבאובב במדגסקר, אי מול חופיה הדרום-מזרחיים של אפריקה. מכאן הוא התפשט אל תוך היבשת, אל האיים הצפוניים יותר (כמו זנזיבר). גם באוסטרליה צומח מין של באובב, שהגיע לשם כנראה באמצעות יורדי-ים מאפריקה שנשאו את פירותיו במסעותיהם.
גם באפריקה וגם באוסטרליה הבאובב הוא אחד הצמחים השימושיים ביותר. כמעט אין חלק מהעץ שאיננו בר-שימוש. גזעו העבה, שאותו ניתן לרוקן מבלי לפגוע בעץ, משמש לאחסון מים. לעליו ולשורשיו יש שימושים רפואיים, בעיקר כמרפא לכאבי חזה ובטן. מקליפתו הסיבית ניתן לטוות חוטים ולארוג חבלים. השרף של העץ הוא דבק יעיל. הפירות בעלי הצורה המיוחדת הם חומר גלם לעבודות אמנות. הזרעים שבתוך הפירות, טריים או קלויים, הם מקור מזון זמין, טעים ובריא.
בגלל גזעו העבה נמצאו לבאובב גם שימושים פחות צפויים. כאשר הגיעו לאוסטרליה ראשוני המתיישבים הלבנים, הם ניצלו את החללים שבגזע כתאי מעצר - האסירים הושמו בתוך העץ וסורגי ברזל נקבעו בפתח. באפריקה, לעומת זאת, הפכו כמה עצים גדולים במיוחד לפאבים, כשבחלקם יכולים לשבת יותר מעשרה אנשים.
עונשו של העץ הגאוותן
למרות כל זאת, צורתו החיצונית של הבאובב הוציאה לו שם של עץ מקולל. בעונת הגשמים העץ מתכסה בעלים ירוקים ובפרחים לבנים וגדולים בעלי ריח מתוק. בעונה היבשה, לעומת זאת, נושרת הכסות העונתית, והבאובב מקבל מראה מגושם, כמעט מגוחך: עשרות ענפים דקים ושבריריים למראה עולים מתוך הגזע העבה, והעץ נראה חסר כל פרופורציה. לפי מסורת שבטי האבוריג'ינים באוסטרליה, המראה המגוחך הזה הוא עונש. בעבר הרחוק, אומרת המסורת, הבאובב היה עץ גאוותן. נוסף לכל תכונותיו הטובות, הוא ניחן ביופי מרהיב. מכיוון שכך, הרשה לעצמו להתנשא מעל לכל יתר העצים. הם התלוננו בפני האל, והוא העניש את הבאובב: הפך אותו, שתל את צמרתו באדמה והשאיר את שורשיו באוויר.
גם במסורות האפריקניות מכונה הבאובב "עץ הפוך"; במדגסקר, למשל, מסופר כי השטן הוא שקבר את צמרתו. יחד עם זאת, במקומות רבים באפריקה נחשב הבאובב לקדוש. בסנגל נהוג לקבור את זקני השבט בתוך גזעי הבאובב. באחד הכפרים ניצב עץ עתיק, שמהווה מעין מקלט: כל המסתתר בגזעו או החוסה בצלו הוא מוגן, ואסור לאיש לפגוע בו.
הבאובב נחשב גם כסגולה לפריון. נשים עקרות מניחות את ידיהן על הגזע ומבטיחות שכאשר יילדו, יקראו לילד על שם העץ. אם תופר ההבטחה, כך מאמינים, ימות הילד.
היה ידידו של הבואבב
מדוע, אם כן, פחד הנסיך הקטן מהבאובב? אולי דווקא בגלל עוצמתו. כשאתה יצור קטן, שחי על כוכב מיניאטורי ומאוהב בשושנה, בנקל תירתע מעצים גדולים ומגושמים. על כוכב כמו שלו לא היה הבאובב מותיר מקום לבדידות. אבל אם אתה חי על כוכב גדול מעט יותר והתמזל מזלך להיקלע לאי בודד, טוב תעשה אם תפתח יחסי ידידות עם באובב אחד או שניים.