לב אמיץ

פול אנדרסון, אחד מאחרוני הטיטאנים של תור הזהב של המדע-הבדיוני, יצא להתאחד עם הכוכבים ביום רביעי האחרון. הוא נפטר לאחר מאבק ארוך במחלת הסרטן, בביתו שבקליפורניה כשהוא בן 74. לדברי חתנו, סופר המד"ב גרג בר, אנדרסון עמד מול פני מחלתו באותו אומץ לב שקט ובלתי נכנע שאפיין כה רבים מגיבוריו. הפרס האחרון בסדרת הפרסים הארוכה שקיבל, על ספרו "ג'נסיס", הוענק לו לפני כחודש בלבד.
פול אנדרסון (יש לבטא poul, כמו המילה "עמוד" באנגלית), נולד ב-1926 בפנסילווניה להורים ממוצא סקנדינבי, וזכה לכתוב מעל למאה ספרים וקבצי סיפורים שמתוכם תורגמו לעברית רק אחדים. הוא זכה בשלושה פרסי נביולה ובשבעה פרסי הוגו, ביניהם על הסיפורים המופלאים "אין שביתת נשק עם מלכים" ו"מלכת האוויר והאופל" שראו אור בעברית, בסדרת "הטוב שבטוב" של הוצאת "לדורי".
בהקדמה לסיפורו, "המסע הארוך ביותר", זוכה ההוגו לשנת 1961, סיפר אסימוב כי אנדרסון "הוא גבוה, יש לו שער בלונדיני גלי והופעה צעירה במידה שלא תאומן. יש בו הרבה מן הוויקינג והוא נושם בכל סיפוריו. ובכל זאת הוא כולו נשמה עדינה שבשיחה עמה יש הנאה מיוחדת, משום שהוא בן-בית במדעים המדויקים ובמדעי הרוח". ואכן, אנדרסון שלמד פיסיקה והיה מומחה לתרבות ולשפה הסקנדינבית, שלח ידו במדע בדיוני ובפנטסיה לסרוגין ובמידה זהה של הצלחה. בין הספרים שטען שהוא מעוניין שבשלם ייזכר נמצאות שתי דוגמאות מובהקות ליכולתו לכתוב בשני הז'אנרים. האחד הוא "גל-מוח" שמתאר את ההתרחשויות המשעשעות והמבעיתות שגורם פרץ אנרגיה מסתורי, שיוצר קפיצה אבולוציונית-אנטלקטואלית אצל בני האדם והחיות כאחד, רעיון שהשפיע רבות על סדרת ספרי "הרימום" של דיויד ברין. השני הוא "שלושה לבבות ושלושה אריות", סיפורו של מהנדס דני, לוחם מחתרת בתקופת מלחמת העולם השניה, המוצא את עצמו משוגר לממלכת המיתולוגיה הנורדית, כדי לגלם את דמותו של הגיבור האגדי, הולגר דנסק, במלחמתו בכוחות הרשע.

גדולים מהחיים

כמי שהעיד על עצמו כי הוא מעוניין להחיות בספריו "אומץ של ימים עברו" ולהתרחק מהקרתנות שאפיינה חלק גדול מהמיינסטרים במד"ב של שנות החמישים, ניסה אנדרסן ליצור בספריו תמהיל של גיבורים גדולים מהחיים, שנדחקים לתפקידם מתוקף הנסיבות, בעולם שהתרחק מאוד מזה המוכר לנו - הן קדימה, בסחף הטכנולוגיה, והן לאחור, אל המיתוסים והאגדות הקדומות שאכלסו את דמיונם של בני האדם. קובץ הסיפורים "ספר הארץ" הוא מפגן מרהיב של יכולתו של אנדרסון לשרטט היסטוריות אפשריות של האנושות תוך שהוא לוקח בחשבון את התמורות שעובר המין האנושי במסעו אל הכוכבים ואת הזרות של המינים שעמם הוא בא במגע.
האהוב עלי ביותר מכל סיפוריו הוא "שירת השעיר", עיבוד מד"בי לסיפור אורפאוס ואורידקה בשאול, בעולם בו נשמות המתים מאוחסנות בין שבבי הזיכרון של מחשב-על ושבו השירה היא הנשק המסוכן ביותר. סיפור המאחד באופן מפעים את רגישות הכתיבה שלו עם יכולתו ליצור דמויות הנצרבות בזכרון הקורא.
לעברית תורגמו ספריו הבאים: "גל-מוח", "מירקהיים" (זמורה ביתן), "שלושה לבבות ושלושה אריות" (עם-עובד), "ספר הארץ" (כתר), "סוחר בין כוכבים", "מסלפי העולם" ו"לאחר יום האבדון" (כולם בהוצאת רמדור). תרגום לסיפור קצר נוסף שלו ניתן למצוא בפורום המד"ב של אורט (רא' מצד ימין, תחת "אתרים נוספים").