"הממשלה עושקת אותנו!" - האומנם?

מחיר הדלק בישראל עלה בתחילת השבוע  בכ-2% נוספים. מחירו של ליטר דלק מסוג אוקטן 95 נקבע על 6.73 שקל, למורת רוחם של הצרכנים. חלק הארי של אזרחי ישראל, שאינם נהנים מהטבה של כלי רכב ו"דלקן" ממקום העבודה, צופים בתקופה האחרונה בחוסר אונים - כיצד רכבם בולע יותר ויותר ממשכורתם.

ישנם כאלו המתדלקים באותו סכום, נניח מאה שקל, ונאלצים לבקר בתכיפות רבה יותר בתחנות הדלק למגינת לבם ולשמחת מתפעלי התחנות, שלעתים אף מצליחים למכור להם "מצופה", על הדרך, על מנת להמתיק את רוע הגזירה.

אמנם, מעיני הצרכנים לא נעלמה העובדה שמחיר הנפט נוסק לשיאים חדשים, ואולם הם עדים להיחלשות הדולר לשפל של יותר מעשור. אירועים אלו גרמו לגולשים רבים להרים גבה לנוכח עליית מחירי הדלק בישראל.

בתגובות רבות ששלחו למערכת ynet - הן דרך מנגנון הטוקבקים, הן באמצעות האימייל האדום - הביעו הגולשים את תחושתם שהממשלה מנצלת הזדמנות על מנת לגזור קופון על גב האזרחים. התפיסה הגורפת היא ששני תהליכים אלו אמורים לקזז אחד את השני, כך שמחיר הנפט, הנקוב בדולרים, לא יועבר לצרכן הישראלי בעת שערך המטבע המקומי עולה ביחס לדולר.

משרד התשתיות מסביר

ביקשנו ממנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר-יוסף ומדניאל מרום, המפקח על המחירים, שיסבירו לנו מדוע העלה משרדם את מחיר הדלק.

"על מנת לקבוע את מחירי הדלק, אנו לוקחים את המחיר הסיטונאי שנקבע על בסיס חמשת ימי המסחר האחרונים בכל חודש, שקדמו לשני ימי עבודה בישראל. אלו למעשה המחירים הנקבעים בעסקות סיטונאיות בנמל לווארה שבצרפת, המתייחסות לאגן הים התיכון", הסביר בר-יוסף.

ממה מורכב בעצם המחיר הכולל שמשלם הצרכן הסופי?

המפקח על מחירי הדלק, מרום: "המחיר עצמו בנוי מהמחיר הסיטונאי, כשלכך מתווספים עלויות אחסון, הובלה, ומכירה בתחנה; זאת, נוסף על המס שנקרא בלו, שהוא בסכום קבוע של כ-2.2 שקלים לליטר, וצמוד למדד המחירים.  מס זה מוטל על חלק ממוצרי הצריכה, כדוגמת סיגריות ואלכוהול. על הסכום הכולל מוטל מע"מ בשיעור של 15.5%". 

כל זה נשמע טכני מאוד, אך רבים מגולשי ynet טוענים כי הממשלה עושקת את הצרכנים במתכוון, ובתקופה שהדולר נמצא בשפל של יותר מעשור מול השקל, מחיר הנפט - שנקבע בדולרים - אמור בכלל לרדת.

השאלה מגניבה נימת תימהון לקולם של בכירי משרד התשתיות. "עליית מחיר הנפט ותזקיקיו הם אלו שמכתיבים את עליית המחירים של הדלק בישראל. המחיר הוא בהתאם למחירים הבינלאומיים", עונה בר-יוסף. מרום מחדד את דברי עמיתו ואומר: "חלה עלייה במחיר הנפט ותזקיקיו בשל ירידת הדולר. יצרניות הנפט הן אלו שמבקשות מחיר גבוה יותר (בדולרים) על מנת לפצות על השחיקה הריאלית בתקבוליהן".

נתונים: "איזי פורקס"

בדבריו מתכוון מרום לכך שבשל היחלשות הדולר מול מרבית מטבעות העולם, הכנסות יצואניות הנפט, כשהן מומרות למטבע המקומי - פוחתות. אי לכך, הן מעלות את המחיר בדולרים בשביל לשמר את הערך הריאלי המתקבל ממכירת המוצר - הנפט.

אך בל נשכח שככל שהצרכן משלם יותר בעבור הדלק שהוא צורך, עולים תקבולי המדינה כתוצאה מתשלום מע"מ בשיעור של 15.5%, על סכום גבוה יותר.

בר-יוסף: "הדבר לא נעלם מעיני משרד התשתיות, ולמעשה נעשתה פנייה לאוצר לפני כמה חודשים. הטענה שלנו הייתה כי יש להפחית את המע"מ על הדלק, משום שהנטל על הצרכן גדל, בד בבד עם תקבולי המע"מ, על סכום כולל גדול יותר של רכישת דלקים".

ומה קרה בעצם?

בר-יוסף: "האוצר סירב לבקשה".

המחירים עולים -אך גם הצריכה

לכאורה אמורה להיות ירידה מסויימת בצריכה כשהמחירים עולים, אך בר יוסף מאשר שהעלאת מחירי הדלק לא משתקפת בנתוני צריכת הדלק. למעשה "קיימת מגמה מתמשכת של עלייה בצריכת הדלק, כפי שנוכחנו לדעת אף מנתוני הרבעון הראשון של השנה".

במצב שמתאר בר-יוסף, בו הן הכמות הנקנית גדלה בהתמדה והן המחיר ליחידה (ליטר) עולה, הכנסות המדינה ממע"מ מסך סכום רכישת הדלק עולה בשיעור הגבוה משיעור עליית המחיר. לפיכך, על פניו, למרות שעליית המחירים אינה נקבעת שרירותית אלא נגזרת ממחיר הנפט - נראה שדווקא היה מקום לאוזן קשובה יותר של האוצר לבקשה להפחתת שיעור המע"מ על הדלק.

איזי פורקס: המצב ורוד לעומת ארה"ב

בינואר 2006 מחיר ליטר דלק מסוג אוקטן 95 עלה 5.53 שקלים. משמע, שמחיר הדלק עלה בשנתיים וחצי האחרונות בשקל ועשרים אגורות בלבד. מדובר בעלייה של כ-20% במחיר הדלק לצרכן.

מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות במט"ח "איזי-פורקס", גילי רגוטקוביץ': "אם משווים את הנתון הזה לעלייה במחירי הדלק בארה"ב בשנתיים וחצי האחרונות, אז מצב הצרכן הישראלי לא רע בכלל". רגוטקוביץ' מוסיף כי הצרכן האמריקני נאלץ להתמודד עם "עלייה של יותר מ-50% במחיר הדלק". כך שהדשא של השכן במקרה הזה, אינו ירוק יותר.

האם מחיר הדלק לצרכן בישראל עלה באותו שיעור כפי שעלה מחיר הנפט?

"כשמשווים את העלייה במחיר הדלק גם בארץ וגם בארה"ב אל מול העלייה במחיר הנפט בעולם, מקבלים תמונה מעניינת נוספת. מחיר הנפט בינואר 2006 היה 60 דולר לחבית נפט, והיום מחירה הוא כ-125 דולר לחבית; כך שמחיר הנפט יותר מהכפיל את ערכו בשנתיים וחצי האחרונות. מדובר על הפרש משמעותי מאוד בין מחיר הדלק הקיים לבין מחיר הדלק, שאמור היה להיות בפועל הרבה יותר גבוה".

כאן המקום לציין, שהנתונים שמביא רגוטקוביץ' מוסברים בעיקר על ידי כך שמחיר הנפט מהווה רק מרכיב אחד מבין כלל מרכיבי מחיר הדלק. כך לדוגמה, מס הבלו הקבוע הוא גורם שמוריד שיעור עליית מחיר הדלק למול עליית מחיר הנפט; וזאת עוד מבלי שנגענו בירידת ערך הדולר, אשר מכבידה אמנם על הצרכן האמריקני, אך מקלה על הישראלי .

אז מה מתרחש בשוק הדולר-נפט-דלק?

"התחזקות השקל מול הדולר במהלך השנתיים וחצי האחרונות הצליחה למתן את העלייה במחיר הדלק בארץ", אומר רגוטקוביץ'. "בינואר 2006 שער הדולר-שקל היה 4.70. היום השער עומד על 3.30. השקל התחזק מול הדולר ביותר מ-40%. התחזקות זו הייתה בעצם הגורם המרכזי שמיתן את העלייה החדה במחיר הדלק, שהייתה אמורה להתרחש".

בצל הנתונים מגיע רגטוביץ' למסקנה מבהילה: "אם שער הדולר-שקל היה נשאר ברמה שבה נסחר בינואר 2006 - מחיר הדלק בארץ היה מתקרב לרמה של 10 שקלים לליטר".

ובכן, בראייה עתידית, האם אתה חוזה בשורות טובות לצרכן בהתייחס למחיר הדלק?

"התחזקות השקל מול הדולר כנראה מנעה משבר של ממש בשוק האנרגיה בישראל. למרות זאת, אם מסתכלים קדימה, עדיין קשה לראות איך מחיר הדלק יורד לרמות "סבירות" יותר, ונראה שהאזרח הפשוט ימשיך לשלם יותר על דלק.

"הביקוש לנפט בעולם - ובעיקר הביקוש המוגבר לנפט ממדינות מזרח-אסיה - לא צפוי לרדת. בנוסף, התחזקות של הדולר בעולם או החלשות של השקל מול הדולר - אם המשק המקומי יחווה האטה כלכלית (על פי הערכות בנק ישראל, ג.ק) - יכולה גם כן להעיק על מחיר הדלק לצרכן ואפילו יותר ממה שהיה עד עכשיו".

פיתרון לעו"ש ולאיכות הסביבה?

בה בשעה שבר-יוסף מעדיף להותיר את התחזיות לגופי המסחר ובתי ההשקעות, הוא שמח לייעץ לצרכן מה לעשות על מנת להקטין את עומק הפגיעה בכיסו, בד בבד עם תרומה לאיכות הסביבה. הוא קורא לנהגים לעבור לתדלק בשירות עצמי, ולהגביר את השימוש בתחבורה ציבורית, או בהתנייעות בכלי רכב מזהמים פחות, הניזונים מאנרגיה חשמלית או גז טבעי.