האב, האם ושלושה מילדיהם נהרגו בפיגוע

"הם פשוט נסעו לבלות בירושלים, כמו כל עם ישראל", סיפר חבר המום מהישוב טלמון צפון (נריה) על בני משפחת סחוויסחורדר - משפחה שעלתה מהולנד והגורל היכה בה באכזריות, בדמותו של המחבל המתאבד בירושלים.
בני הזוג מרדכי וצירה סחוויסחורדר נהרגו בפיגוע יחד עם שלושה מילדיהם: רעיה בת ה-14, אברהם יצחק בן ה-4 וחמדה הפעוטה, בת שנה וחצי. שתי בנות נוספות, לאה בת ה-11 וחיה בת ה-9 היו גם הם עם משפחתם בעת הפיצוץ הקטלני, ושתיהן נפצעו בינוני ואושפזו בבית החולים ביקור חולים. במשפחה עוד שלושה אחים גדולים, שלא נכחו במסעדה: בן ציון בן ה-22, מאיר בן ה-20 ושמואל בן ה-17.
בבית החולים היה אמש (יום ה') רגע קשה, כאשר אחד האחים הגיע כדי לספר לאחיותיו הפצועות לראשונה כי איבדו את ההורים ושלושה מאחיהם.
בשעות הערב החל זרם של קרובי משפחה להגיע לבית החולים ביקור חולים, לאחר שפשטה הידיעה כי המשפחה נפגעה. זעקות קורעות שבר פילחו את דממת המקום, כאשר נודע למשפחה מהרופאים כי מכל שבעת יקיריהם שיצאו לטייל נותרו רק שתי הבנות הצעירות. "כולם הלכו, כולם הלכו", צעקה קרובת משפחה בטלפון. "צירה ומרדכי והילדים היפים שלהם אינם יותר. הרגו לנו אותם. מה יהיה, איך נתגבר?"
הסבא והסבתא בוכים. קשה להם כמו שכל אחד יכול לתאר לעצמו", אומר אפרים צטרופר, חבר קרוב של המשפחה. "יש סבתא נוספת שגרה בבית אבות ולא יודעים איך ללכת ולהודיע על מה שקרה. היא יודעת שמשהו לא טוב התרחש אבל עד כמה שאני יודע, היא לא יודעת מה גודל האסון. אני לא יודע איך מביאים להורים מבוגרים ידיעה כזאת".
מרדכי וצירה עלו מהולנד ליישוב טלמון צפון, ישוב תורני-ציוני הנמצא לא הרחק מרמאללה, והתגוררו שם זה כשש שנים. חברים סיפרו כי מדובר במשפחה חרדית, שבניה שירתו ומשרתים בצה"ל. "הם היו אוהבי תורה, אנשים שהחינוך היה מאוד יקר להם", סיפר אחד מחברי המשפחה ל-ynet.
בני הזוג הקימו ביישוב תלמוד תורה בשם "נוהג כצאן יוסף", על שם אביו של מרדכי. האם עבדה כקלינאית תקשורת והאב ניהל חברה עצמאית ליבוא.
לדברי צטרופר, "הם אימצו את הרווקים בישוב. זה ישוב מלוכד שבו אחד דואג לשני והם דאגו לחברים הרווקים שעדיין לא נישאו".
"הישוב שלנו עוד לא חווה אף פעם מוות", סיפר אחד מתושבי הישוב ל-ynet. בישוב כ-70 משפחות, ואמש הוקמו צוותי חירום כדי לסייע לתושבים להתמודד עם המכה הקשה. רב הישוב ערך כינוס כללי ושוחח עם התושבים.
בישוב אמרו אמש בכאב: "הם היו אנשים מקסימים, פעילים כל כך בישוב. הילדים הקטנים היו כל כך שובבים וחמודים. הם רק נסעו לבלות".